נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
12 שעות ביום. זה הזמן שבני נוער בישראל מבלים מול מסכים. כ-70% מהם בגילי 13-17 דיווחו שהם משתמשים בטיקטוק, ו-56% ממשתמשי הפלטפורמה בגילים האלה נכנסים אליה מדי יום.
אפשר להיבהל מהמספרים האלה, ואפשר גם להבין משהו פשוט: חלק לא קטן מתשומת הלב שלהם נמצא שם. ואם כבר גוללים, למה לא לדאוג שמדי פעם יהיה בפיד גם משהו ששווה לעצור בשבילו?
החופש הגדול נועד, ובצדק, לקחת קצת מרחק ממערכת השעות, מהמבחנים ומהצלצול. אבל הסקרנות לא חייבת לצאת לחופשה, ובינינו, כנראה גם לא הטלפון. אז במקום לנסות להתחרות בגלילה, אפשר מדי פעם לרתום אותה לטובתנו.
אספנו חמישה סרטוני טיקטוק קצרים מבית "הגיע זמן חינוך" שנוגעים בנושאים שונים, מבינה מלאכותית ועד ערבית, מדפוס חשיבה מתפתח ועד הבחירות שיכולות להשפיע על העתיד המקצועי שלנו. כל אחד מהם נותן לתלמידות ולתלמידים משהו לקחת איתם: מושג שכדאי להכיר, דרך חדשה לפרש את עצמם או את העולם, ובעיקר הזדמנות לעצור לרגע את האצבע ולתת למחשבה להמשיך לגלול לבד.
על מה הסרטון: "אני לא טובה במתמטיקה", "אין לי כישרון לשפות", "זה פשוט לא בשבילי". משפטים כאלה נשמעים לפעמים כמו עובדות, אבל הם יכולים להפוך בעצמם למחסום. הסרטון ממחיש בשפה פשוטה ונגישה את הרעיון של דפוס חשיבה מתפתח: היכולת שלנו אינה נתון סופי, ואפשר להשתפר באמצעות מאמץ, התנסות, התמדה, משוב ושינוי בדרך שבה אנחנו לומדים. במקום "אני לא טוב בזה", אפשר להתחיל מ"אני עדיין לא טוב בזה".
למה חשוב שהתלמידים יצפו בו: כי "דפוס חשיבה מתפתח" עלול להישמע כמו מושג מספר פסיכולוגיה, אבל הסרטון מתרגם אותו לחוויה שכל תלמידה ותלמיד מכירים: הרגע שבו משהו לא מצליח ומתחשק פשוט להחליט שאנחנו לא מסוגלים. הוא ממחיש בצורה נגישה למה התמדה, התנסות וטעויות הן חלק מהלמידה ולא הוכחה לכך ש"אין לנו את זה". ובעיקר, הוא נותן לתלמידים דרך אחרת לפרש את הקושי שלהם בזמן אמת, לפני שהם מוותרים.
שאלה מעוררת מחשבה: איזה "אני לא טוב.ה בזה" יש לכם, ומה היה משתנה אילו הייתם מוסיפים לו את המילה "עדיין"?
להרחבת קריאה >> מה עושים עם תלמיד שאומר: "אני פשוט לא טוב בזה?"
@edu.now כוחה של מילה אחת שיכולה לשנות את הדרך שבה תלמידים רואים את עצמם✨ לכתבה המלאה- היכנסו למגזין ׳הגיע זמן חינוך׳ #חינוך #הוראה #תלמידים #מורים ♬ צליל מקורי - Edu.now
על מה הסרטון: רצח ימנו זלקה ז"ל ואירועי האלימות הקשים ביום העצמאות האחרון העלו לדיון שאלה מטרידה: האם אנחנו יודעים לזהות מצוקה אצל נערים לפני שהיא מתפרצת? ציפיות חברתיות מנערים להיות חזקים, לא לבכות ולא לבקש עזרה עלולות לגרום למצוקה לקבל ביטויים שלא תמיד מזוהים ככאלה. אצל נערים היא עשויה להתבטא בכעס, בנטילת סיכונים, בתוקפנות, בהגברת הקול או בהומור משפיל, ולהיתפס כ"בעיית התנהגות" במקום כאות לכך שמשהו אינו כשורה.
למה חשוב שהתלמידים יצפו בו: כי הסרטון נותן לנערות ולנערים מילון רחב יותר לזיהוי מצוקה, גם אצל אחרים וגם אצל עצמם. תלמיד שמוצא את עצמו כועס יותר, מסתכן, מתפרץ או מסתתר מאחורי ציניות לא בהכרח יחשוב: "אני במצוקה". ההיכרות עם הדרכים השונות שבהן קושי רגשי עשוי להתבטא יכולה לעזור לו להבין טוב יותר מה עובר עליו, לזהות שהוא לא לבד ולדעת שמותר ואפשר לבקש עזרה. לפעמים הצעד הראשון בהתמודדות הוא פשוט לדעת לתת שם למה שמרגישים.
שאלה מעוררת מחשבה: האם יש התנהגות שאנחנו רגילים לפרש כ"כעס" או כ"בעיית משמעת", שיכולה בעצם להיות סימן למצוקה?
להרחבת קריאה >> מה לא ראינו אצל הנערים לפני הרצח של ימנו זלקה?
@edu.now יש סיפורים שפשוט אי אפשר להישאר אדישים אליהם. לזכרו של ימנו זלקה. יהי זכרו ברוך.💔 #אלימות #נוער #חינוך ♬ צליל מקורי - Edu.now
על מה הסרטון: אנחנו שומעים בלי סוף על הדברים שבינה מלאכותית כבר יודעת לעשות. הסרטון הופך את השאלה: מה דווקא אנחנו צריכים לדעת לעשות? הוא מציג חמש מיומנויות רגשיות-חברתיות שהופכות למשמעותיות במיוחד בעידן ה-AI: מודעות עצמית, ויסות רגשי, ניהול עצמי, תודעת צמיחה ויחסים בין אישיים. בעולם שבו יותר ויותר משימות יכולות להתבצע באמצעות כלים חכמים, היכולת לנהל את עצמנו, להתמודד עם אי ודאות, לעבוד עם אחרים ולהוביל תהליך נעשית חשובה יותר, לא פחות.
למה חשוב שהתלמידים יצפו בו: כי השיחה על AI עם תלמידים מתמקדת בדרך כלל בשאלה איך להשתמש בו, אבל חשוב לא פחות לדבר על מה הם עצמם צריכים לפתח. הסרטון עוזר להם להבין שמיומנויות כמו ויסות רגשי, חוסן, מודעות עצמית ויחסים בין אישיים אינן "תוספת רכה" ליד הידע הטכנולוגי, אלא חלק מהכלים שיצטרכו כדי ללמוד, לעבוד ולהתנהל בעולם שמשתנה במהירות. העתיד שלהם לא תלוי רק בשאלה עד כמה ה-AI יהיה חכם, אלא גם באילו יכולות אנושיות הם יבחרו לחזק בעצמם.
שאלה מעוררת מחשבה: איזו מיומנויות כבר חזקה אצלכם, ואיזו הייתם רוצים לפתח יותר?
להרחבת קריאה >> מדוע הכישורים העתידיים החשובים ביותר אינם טכנולוגיים אלא אנושיים?
@edu.now אם ה-AI עושה יותר ויותר במקומנו, אז מה נשאר שלנו? דווקא הדברים שלא כתובים בשום קוד. וזה בדיוק מה שיקבע מי יצליח.
♬ צליל מקורי - Edu.now
על מה הסרטון: עברית וערבית הן שפות שמיות קרובות, והקשר ביניהן מסתתר בשורשים, במילים ובביטויים שאנחנו משתמשים בהם כמעט בלי לשים לב. מילים וביטויים מערבית כבר הפכו לחלק טבעי מהעברית המדוברת, וההיכרות עם הערבית יכולה להעמיק גם את ההבנה שלנו בעברית ולחשוף קשרים לשוניים, תרבותיים והיסטוריים בין שתי השפות.
למה חשוב שהתלמידים יצפו בו: כי ערבית אינה שפה שקיימת רק בשיעור בבית הספר. היא אחת השפות המרכזיות שנשמעות במרחב הישראלי, ושפתם של אזרחים רבים שחיים כאן. היכרות איתה מאפשרת להבין טוב יותר את החברה שאנחנו חלק ממנה, לתקשר עם אנשים שחיים לצדנו ולהרגיש קצת פחות זרים במרחב שאנחנו חולקים. ועל הדרך, היא גם מגלה לתלמידים כמה קשרים מפתיעים קיימים בין הערבית לעברית שהם כבר מדברים בכל יום.
שאלה מעוררת מחשבה: איך הייתה משתנה החוויה שלכם במרחב הישראלי אילו הייתם מבינים לפחות חלק מהערבית שאתם שומעים סביבכם?
להרחבת קריאה >> ללמוד ערבית כדי להבין עברית?!
@edu.now איך שפה מספרת את הסיפור של המקום שבו אנחנו חיים✨ #שפה #חינוך #הוראה #מורים ♬ צליל מקורי - Edu.now
על מה הסרטון: מה הסיכוי של תלמידות ותלמידים להשתלב בעתיד בהייטק? מתברר שאפשר להתחיל לשאול את השאלה הזאת כבר בתיכון. הסרטון מציג את המושג "בגרות הייטק" ואת הפערים הגדולים בשיעורי הזכאות לה בישראל. לפי דוח המצוינות לשנת 2024, שיעור הזכאות הארצי לבגרות הייטק עומד על 10.8% בלבד, והפערים בין רשויות יכולים להיות גדולים גם כשמדובר בערים סמוכות ובעלות מאפיינים דומים. בגרות הייטק נחשבת למסלול שמנבא במידה רבה השתלבות עתידית בהייטק.
למה חשוב שהתלמידים יצפו בו: קודם כול, כדי שיכירו את המושג. "בגרות הייטק" נשמעת כמו נתון שמעניין מנהלי בתי ספר ומקבלי החלטות, אבל למעשה היא נוגעת גם לבחירות שתלמידות ותלמידים עושים כבר במהלך שנות הלימודים. למסלול הזה עשויה להיות משמעות בהמשך הדרך, מהשכלה גבוהה ושירות משמעותי ועד להשתלבות בשוק העבודה. ככל שתלמידים מבינים מוקדם יותר אילו אפשרויות קיימות ומה עשויות להיות ההשלכות של הבחירות שלהם, הם יכולים לקבל החלטות מתוך יותר ידע ופחות במקרה.
שאלה מעוררת מחשבה: כשאתם בוחרים היום מקצועות ומסלולי לימוד, עד כמה אתם יודעים אילו דלתות הם עשויים לפתוח עבורכם בעתיד?
להרחבת קריאה >> מי העיר המצטיינת?
@edu.now הפער הגדול: יכול להיות שהכתובת שלך קובעת את עתידך בהייטק? 👩💻🧑💻#הייטק #חינוך #הוראה #מורים #תלמידים ♬ צליל מקורי - Edu.now
לא צריך להפוך את החופש הגדול לעוד סמסטר, ובטח שלא כל סרטון בטיקטוק חייב להפוך לשיעור. לפעמים הערך נמצא דווקא בזה שאפשר לפגוש רעיון חדש בלי מחברת פתוחה ובלי מבחן שמחכה בסוף.
אפשר לשלוח סרטון בקבוצת הוואטסאפ, לשמור אותו לשיחה עם הכיתה בספטמבר או פשוט להעביר לתלמידה או לתלמיד שנראה לכם שהנושא יכול לגעת בהם. כי אם כבר מבלים חלק מהחופש בגלילה, אפשר לפחות לדאוג שמדי פעם האצבע תעצור, והמחשבה דווקא תמשיך.
