מדוע הכישורים העתידיים החשובים ביותר אינם טכנולוגיים אלא אנושיים?

מהפכת הבינה המלאכותית מעסיקה ומסעירה את העולם. בתוך ים של כותרות על אלגוריתמים, מודלים גנרטיביים וסוכני AI, הולכת ומתעצמת תובנה אחת קריטית : הכישורים העתידיים החשובים ביותר אינם טכנולוגיים אלא אנושיים.

תלמידים ותלמידות שיצליחו במערכת החינוך של הדור הבא לא יהיו אלה ששולטים בשפת תכנות חדשה, אלא אלה שיודעים לחשוב בבירור, להתמודד עם עמימות ואי-ודאות, לפתור בעיות, לנהל את עצמם, ולפעול כחוקרים וכמנהלים של תהליכים מורכבים. במילים אחרות: הם יצטרכו כלים שמעטים מהם נלמדים כיום בכיתה.

זה בדיוק המקום שבו פוגשות אותנו המיומנויות הרגשיות-חברתיות (SEL) כפי שהוגדרו במסגרת המושגית של SEL.IL בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך. מדובר במיומנויות: מודעות עצמית, ויסות רגשי, ניהול עצמי, תודעת צמיחה ויחסים בינאישיים וחוסן. מיומנויות אלו הינן מרכיבי ליבה בעולם שבו חלק גדול מהמשימות יתבצעו בידי מכונות, אבל המנהיגות, ההבנה העמוקה והחשיבה הגבוהה יישארו אצל בני האדם.

מהפכת ה-AI משנה את סדר העדיפויות

במערכת החינוך של היום, תלמידים עדיין נבחנים במידה רבה על ביצוע מטלות: פתרון תרגיל, כתיבת עבודה, חיפוש מידע. אך העולם של היום השתנה וממשיך להשתנות בקצב הולך וגובר.  בעולם הזה המטלות עצמן יהפכו לאוטומטיות כיון שסוכני AI יבצעו איסוף מידע, יכתבו טיוטות ויציעו פתרונות.

תפקידם של התלמידים של היום, בעולם העבודה המצפה להם, השתנה מהיסוד ומשתנה בקצב המהיר בו הבינה המלאכותית מתפתחת. חוקרים, מפתחים, אנשי מקצוע ויזמים יהיו בראש ובראשונה מנהלים של תהליכי חשיבה, לא מבצעים של שלבים טכניים.

משמעות הדבר כפולה: יהיה עליהם להבין בעיה לעומקה, לפרק אותה, ולהגדיר לסוכני ה-AI את השלבים הנדרשים לפתרון, והם יישאו באחריות על התוצר הסופי שהם עצמם יובילו את בנייתו, יחד עם הכלים החכמים. כאן בדיוק נכנסות לתמונה המיומנויות הרגשיות-חברתיות.

מודעות עצמית: להבין את עצמי כדי להבין את הבעיה

כאשר אנחנו פועלים בסביבה טכנולוגית מורכבת, היכולת להשתמש בכלים מתקדמים לא מתחילה בשאלה מה הטכנולוגיה יודעת לעשות, אלא בשאלה מה אני צריכ.ה. ולצורך כך מודעות עצמית היא נקודת מוצא הכרחית: אם אני יודע מהן החוזקות שלי, אוכל להבין אילו משימות לבצע בעצמי ואילו משימות כדאי להעביר לטכנולוגיה; אם אני מכירה את נקודות הקושי שלי, אוכל להשתמש בכלים חכמים כדי לפצות עליהן או לחזק אותן; אם אני מודע למה שמאתגר אותי או מפחיד אותי, אוכל לזהות מתי ההימנעות שלי מפריעה להתקדמות, ולא להאשים את הטכנולוגיה או את הבעיה עצמה. אם אני יודעת מה מסקרן או מניע אותי, אוכל לבחור את הכיוון שבו הטכנולוגיה תשרת את היעדים החשובים לי .

במילים אחרות: מודעות עצמית היא מיומנות ניהולית המאפשרת לראות את התמונה הרחבה, ולקבל החלטות טובות לגבי איך, מתי ולשם מה להשתמש בטכנולוגיה.

ויסות רגשי: לעמוד בלחצים של עולם לא יציב

שינויים טכנולוגיים מהירים יוצרים עמימות וחוסר ודאות תמידי. תלמידים שאינם יודעים לווסת רגשות בצורה שתאפשר להם להתמודד עם אותו חוסר ודאות יחד עם תסכולים, אכזבות, עומסים, קשיים וכישלונות, יתקשו להפיק את המרב מכלי AI ולתפקד בסביבה דינמית.

ויסות רגשי הופך למנגנון עיקרי של גמישות מחשבתית, קבלת החלטות ויצירתיות – כישורים קריטיים בעולם רווי בינה מלאכותית. במילים פשוטות: מי שלא יודע לווסת את עצמו, יתקשה להיות יצירתי.

ניהול עצמי: להפוך למי שמוביל את התהליך, ולא למי שמבצע אותו

תלמידים ותלמידות יצטרכו לנהל משימות, להציב מטרות ולעמוד בהן, גם כשסוכני הבינה המלאכותית עושים חלק מהעבודה. יכולת תיעדוף, התמדה ועמידה במטרות היא תנאי להפיכת אדם למנהל תהליכים. לכן, ניהול עצמי היא מיומנות נדרשת בעידן שבו AI אינו מחליף בני אדם, אלא דורש מהם רמה גבוהה יותר של הובלה.

תודעת צמיחה: כשכישלון הוא חלק מהשיטה

בעולם של ניסוי וטעיה, אין מקום לקיפאון. תודעת צמיחה (האמונה שהשקעה מביאה לשיפור והבנה שקושי הוא חלק אינטגרלי ואף מרכיב קריטי ללמידה) היא התשתית המאפשרת לקחת סיכונים, לשגות ולהיכשל. במילים אחרות, תודעת צמיחה היא הציר שעליו מתאפשרת חדשנות. הבינה המלאכותית יכולה ליצור אינסוף אפשרויות, אבל נדרש האומץ לטעות וללמוד מחדש כדי למצות ולמנף אפשרויות אלו.

יחסים בינאישיים מיטביים: הובלת צוותים של אנשים וכלים חכמים

בעידן הבינה המלאכותית, דווקא כשהמכונות נעשות חכמות יותר, הערך האנושי הופך משמעותי יותר. יכולות כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות מורכבות אינן נוצרות מאלגוריתמים בלבד אלא מתוך מפגש בין אנשים: חילופי רעיונות, אמון, מחלוקות בונות ושיתוף פעולה.

יחסים בינאישיים מיטביים הם קריטיים משום שהם מאפשרים לגשר בין הממד האנושי לבין הממד הטכנולוגי:  צוותים שעובדים מתוך תקשורת פתוחה ואמפתית יודעים לשאול את השאלות הנכונות, להטיל ספק בתוצרים של המערכת, ולפרש נכון את המידע שהטכנולוגיה מספקת.

בעבודה עם כלים חכמים אנו לא רק מפעילים טכנולוגיה, אנחנו מנהלים מערכת משולבת של אנשים ומכונות. הכלים מציעים נתונים, אבל האנשים מפרשים, בוחרים כיוונים, מגדירים ערכים ומציבים גבולות. ללא מערכות יחסים מבוססות אמון, הקשבה והבנה הדדית, לא ניתן לבנות תרבות צוות שמנצלת את הטכנולוגיה באופן אחראי, יצירתי ומדויק.

לכן, בעידן שבו בינה מלאכותית מייצרת קפיצה טכנולוגית, יחסים בינאישיים מיטביים הם תנאי להובלה אנושית - כזו שמכוונת, מאזנת ומנצלת את יכולות המכונה לטובת חדשנות אמיתית.

המיומנויות הללו מהוות את התשתית לבניין חוסן מנטלי: היכולת לקום אחרי כישלון ולשוב לאתגר הבא. חוסן הוא לא רק "להתמודד עם משבר", אלא גם היכולת "לחשב מסלול מחדש" - לשכלל, לנטוש רעיון, לנסות כיוון אחר, להמשיך הלאה.

מיומנויות אלו הינן קריטיות בעולם בו מקצועות משתנים בקצב מהיר מאי פעם ומחייבים יכולת להתמודד עם למידה מתמשכת והסתגלות מהירה .  

באופן אולי מפתיע, הבינה המלאכותית מחדדת את ההבנה שמצוינות היא אנושית, רגשית ויצירתית. הבסיס ל"מצוינות" הוא הרבה יותר מאשר ידע ויכולות קוגניטיביות. היום הולך ומתבהר שהבסיס האמיתי למצוינות בעידן הבינה המלאכותית מצוי דווקא במיומנויות אישיות ובינאישיות שמאפשרות לבוגרי מערכת החינוך להוביל תהליכים, להגדיר מטרות, לשתף פעולה, להתמיד, להעז, לעצב פתרונות ולשאת באחריות.

כדי שעולם החינוך יהיה רלוונטי לעולם הדינמי שבחוץ, עליו להתייחס ל"מי התלמיד", איך הוא חושב, מה הוא מרגיש, ואיך הוא מתנהל מול אתגרים. המיומנויות שהוגדרו במסגרת המושגית הנ"ל הן הבסיס שיש לפתח בקרב הדור הצעיר כדי שיוכלו להתפתח לבני אדם חושבים, גמישים, יציבים ובעלי חוסן, ולמצוא את מקומם כחוקרים, יזמים, ויוצרי עתיד בעידן הבינה המלאכותית.