למה תלמידים נוכחים בכיתה אבל לא באמת משתתפים?

האם תלמידים באמת מממשים את הפוטנציאל שלהם עד גבול היכולת – או רק עד גבול הציפיות שמערכת החינוך מציבה להם? כך נוצר "המכסה השקוף" שמנמיך ציפיות ומלמד תלמידים לקפוץ נמוך מדי. מה יכולים מורים לעשות כדי להסיר אותו? התשובות במאמר הבא

מיציאה כיתתית להתנדבות בשטח ועד יצירת ספסל בית ספרי לחברות טובה - בכמה שלבים פשוטים, זו הדרך לחבר ערכים, רלוונטיות וכישורים ללמידה יומיומית ומשמעותית

הקלות בבגרות אולי מקלות על התלמידים עכשיו, אבל מה קורה לידע שנשאר מחוץ לבחינה? מתי הפערים יפגשו את התלמידים בעתיד, אילו הזדמנויות עלולות להתפספס ללא פתרון מערכתי, והאם אנחנו באמת מצמצמים פערים או פשוט דוחים אותם לרגע שבו התלמידים יפגשו את העולם האמיתי?

איך מסבירים מהי אלרגיה לילדים? מה אפשר ללמד בחטיבת הביניים? ואיך הופכים מודעות לאחריות וערבות הדדית? לרגל חודש המודעות לאלרגיה, הצעה ליום למידה חווייתי שיכול להפוך את בית הספר למרחב בטוח, רגיש ומציל חיים

בעידן שבו הבינה המלאכותית יודעת לכתוב מערכי שיעור, לפתור תרגילים ולסכם חומר בלחיצת כפתור, מה נשאר למורים להביא לכיתה? לקראת חג השבועות, מחשבות על תורת החיים האישית של אנשי חינוך – ואיך היא יכולה להפוך את הקשר עם תלמידים לאנושי, עמוק ומשמעותי יותר

מעזרה בהכנה למבחן ועד שיחה עם דמויות היסטוריות, כך בוטים יכולים להפוך לכלי הוראה יעיל שמשפר את הלמידה וחוסך למורים זמן ומאמץ

הנתונים מראים: מספר המורים דווקא עולה. האתגר האמיתי הוא לא מחסור, אלא קושי בניצול הפוטנציאל הקיים

לפי נתוני מבחן פיז"ה, כ-37% מתלמידי ישראל נמצאים מתחת לרמת הבסיס במתמטיקה. כשהדגש הוא על פתרון תרגילים במקום על חקר, וכשהטעות נתפסת ככישלון ולא ככלי למידה – ההבנה נפגעת והפערים גדלים. אבל יש דרכים לשנות את זה כבר מהשיעור הבא. קראו עכשיו

האם מצוינות יכולה לחיות לצד כישלון? איך נראית מורה מצוינת? ומה חשוב יותר, הישגים או תהליך? משתתפי סדנת הכתיבה של 'הגיע זמן חינוך' בשבוע המצוינות הישראלית פותחים את המושג לדיון מחודש

רצח ימנו זלקה ז״ל והאלימות הקשה ביום העצמאות הציפו מחדש תופעה שמערכות מתקשות לזהות בזמן: מצוקת נערים שלא תמיד נראית כמו מצוקה. איך ציפיות מגדריות, לחץ חברתי וקושי לבקש עזרה קשורים לאלימות בני נוער — ומה יכולים מורות ומורים לעשות אחרת כבר בתוך הכיתה?