מגדר? זו לא מילה גסה. כיצד תוכלו להכניס מודעות מגדרית לכיתה

זמן מלחמה בישראל. הנושא המגדרי דובר לא מעט בהקשרים שונים: מחדל התצפיתניות, כמות הנשים הנוטלות חלק פעיל בקבלת החלטות בשולחן הקבינט הביטחוני, שחרור של נשים משבי החמאס לעומת רוב גברי שעדיין נשאר שם, הלוחמות האמיצות שחירפו נפשן למען ההגנה על המולדת. דמויות נשיות רבות (הן אזרחיות והן מכוחות הביטחון) קיבלו הכרה ותהילה בזכות גבורתן ואומץ ליבן.

ציור קיר של רחל אדרי ("רחל מאופקים").

כדי שנוכל לכוון לשוויון מגדרי בחברה כולה, להיות מודעים אליו ואף ליצור אותו – כדאי שנבין שהשורשים להשתתת השוויון ניטעים כבר בגיל הרך, דרך בית הספר היסודי וביתר שאת בגיל התיכון ולאחריו.

בשנה שעברה כשחינכתי כיתה ז' בחינוך מיוחד, תלמידה שאלה אותי באמצע השיעור: "המורה, למה כל דבר את אומרת גם לבנים וגם לבנות?"

"חשוב לי לפנות לבנים ולבנות באופן שווה ושכולם וכולן ירגישו נוח בכיתה," עניתי לה.

"אנחנו לא רגילים לזה," סיכמה התלמידה.

האם בכל שנות ההוראה שלי הייתי במודעות מגדרית? לא. האם בכל שנות העשייה החינוכית שלי סיגלתי שפה שוויונית? גם לא. למען האמת, השפה השוויונית לא הייתה שגורה בפי בעבר במהלך העבודה החינוכית שלי. דיברתי בלשון זכר ולא ראיתי בכך משהו חריג, יוצא דופן או מדיר. ובכלל, בהסתכלות רפלקטיבית היום, אני מבינה שבשנות ההוראה הראשונות שלי, לא נקטתי בחינוך מודע מגדר והחזקתי באמונות ותפיסות שלא עולות בקנה אחד עם שוויון מגדרי אמיתי.

מודעות מגדרית – אתגר בהתהוות

בלי משים, נתתי יד להדרה של בנות מהמרחב והסללה של הבנים למסלול ה"גברי" והבנות למסלול ה"נשי". כאשר תלמידה במהלך כיתה ט' התלבטה בבחירתה בין שני מסלולי לימודי הגברה לקראת לימודיה בתיכון, ניסיתי לכוון אותה ללימודי עיצוב אופנה, בהם יבואו לביטוי יכולותיה האומנותיות והיצירתיות. במסלול זה נדרשות מיומנויות "נשיות" כגון ציור, עיצוב, גזירה, תפירה. בלימודי החשמל לעומת זאת, ידרשו מהתלמידה יכולות פיזיות, מוטוריות, מתמטיות ברמה גבוהה, וסביבה יהיה רוב גברי. חששתי מזה.   

טעיתי! במהלך כיתה י', כשהתלמידה הצליחה בלימודי החשמל, הגיעה להישגים אקדמיים מרשימים והשתלבה במרקם החברתי בין הרוב הגברי בלימודי המגמה, התבדיתי. זה היה תחילתו של השינוי המחשבתי שלי ותחילתה של הבנה שאין באמת דבר כזה מסלול "נשי" ומסלול "גברי". כולם וכולן יכולים ויכולות לעשות הכול, אם רק ירצו. כל אחד ואחת מכילים אינספור יכולות, אהבות, נטיות, רצונות, מחשבות ודעות.

מה המסר שלנו?

כשהמסרים בחברה, בתקשורת, בפרסומות, בשלטי חוצות, בסיפורים, בשירים, הם שיש תחומי תעסוקה שמיועדים ומתאימים לבנים וכאלה שמתאימים לבנות, הרי שאין זה פלא שנפעל על פי הבניות מגדריות ותבניות חשיבה סטריאוטיפיות.

המסרים האלה מחלחלים לילדים ולילדות שלנו משנות הילדות המוקדמות. כבר בגילי 3-5 מתעצבים הסטריאוטיפים המגדריים. הםן מבינים ומבינות באילו משחקים כדאי לשחק, מה עליהםן ללבוש ואיך הם צריכים וצריכות להתנהג. הםן מגיעיםות לבית הספר היסודי עם תבניות חשיבה מובנות, מה מתאים לבנים ומה לבנות. ילדים וילדות, נערים ונערות, שיתנהגו הפוך או לכל הפחות אחרת מהמצופה מהםן, ישלמו מחיר חברתי.

היום אני מבינה ביתר שאת את חשיבות ומשמעות השפה השוויונית, מתן אלטרנטיבות שוויוניות, התנהלות שוויונית בכיתה ובמרחבים החינוכיים. החשיבות של הוראה מודעת מגדר מנוסחת באופן ברור בחוזר מנכ"ל משנת 2022, העוסק בשוויון בין המינים בחינוך.

כיצד להנכיח שוויון מגדרי במרחב החינוכי?

מתוך ההבנה של ערך השוויון המגדרי ומשמעותו, אני משתדלת להיות בתשומת לב ליצירתו בכיתות. לפיכך, אני בוחנת את עצמי שוב ושוב: האם אני מאפשרת מרחב בטוח לכולםן? הנה כמה המלצות למי שרוצות ורוצים לבחון את עצמםן.

השפה העברית היא שפה ממגדרת מעצם טבעה, ועלינו לשים לב לכך. נמצא למשל שללשון הפנייה הייתה השפעה על תוצאות מבחן במתמטיקה: פנייה בלשון רבים (בחרו, כתבו) היא הפנייה הטובה ביותר עבור נשים ואף אינה פוגעת בהישגי גברים. מחקר זה ודומיו מדגימים את חשיבות השימוש בשפה שאינה ממגדרת. אני משתדלת להיות במודעות ולבחון האם אני מקפידה לפנות לבנים ולבנות באופן שווה? בשפה שוויונית? בשעת שיח, בניסוח מבחנים, דפי עבודה והוראות דידקטיות? גם בשיח הפורמלי וגם בלא פורמלי?

• כדי להשתמש בשפה שוויונית בכיתה, אפשר להיעזר במדריך לכתיבה שוויונית וניטרלית -מגדרית מאת דפנה איזנרייך, שבו היא מציעה שלל דרכים להפנות את הנאמר והנכתב בכיתה לכלל התלמידים והתלמידות באופן שוויוני.
• האם ההודעות והמכתבים שאני משגרת להורים מנוסחים גם בלשון אישה וגם בלשון זכר? הפנייה בקבוצת הוואצאפ, במכתבים ובמסרים המשוגרים להורים היא לאימהות ולאבות כאחד. 

עיצוב הסביבה הלימודית: האם אני שמה לב להנכיח גם דמויות נשיות במרחב? כשבנות רואות מודלים וייצוגים של נשים מצליחות, הן יכולות לאמץ אותם ולשאת את עיניהן לדמויות אלה. הבנים מבינים שגם בנות יכולות להוביל, להנהיג ולהצליח.

• החלק הזה בסביבה הלימודית זימן שאלות מצד התלמידים. "למה יש פה רק תמונות של בנות?" הם שאלו. עצם השאלה זימנה דיון ואיפשרה הצפה של הנושא. החזרתי להם בשאלה: "למה לדעתכם מוצגות רק נשים?" הם לא ידעו להשיב על השאלה במדויק, אבל התעורר שיח ער על כמות של ראשי ממשלה גברים לעומת נשים, שופטים בעבר ובהווה לעומת שופטות בבתי משפט, כמות ראשי ערים גברים לעומת ראשות ערים בישראל.
• רעיון נוסף הוא עיצוב לוח כיתתי לנשים פורצות דרך (יכול להתאים לכיתות בי"ס יסודי עד כיתה ח'-ט'): אפשר לשאול את התלמידיםות איזו דמות נשית בחייכם.ן היא משמעותית ופורצת דרך? ומדוע? אפשר לתלות תמונה של הדמות שהםן ציינו, הסבר כתוב, חפץ, פעולה או מעשה שמסמלים את הדמות שציינו. בהמשך, לערוך דיון סביב התוצרים.

צפינו בסרטון/ קראנו טקסט שנקודת מבט נשית נעדרת בו או לחילופין, יכול להוות מצע לדיון על מגדר? אשתדל להיות ערנית לזה, ואם מתאפשר, ניתן להוביל את הדיון לשם כחלק מתהליך להגברת מודעות בנושא שוויון מגדרי. הטקסטים במקרא, למשל, מציגים סוגים שונים של נשים. חלקן מנהיגות חיוביות (אסתר המלכה, תמר האלמנה), חלקן ערמומיות ומניפולטיביות (רבקה, איזבל) יש כאלה חכמות, בעלות תושיה ויוזמה (אביגיל אשת דוד) וקיימות רבות נוספות. כל דמות כזאת ופעולותיה הן בסיס לדיון. איך הדמות הנשית מוצגת? מה מצופה ממנה? האם היא נוקטת בדרך נורמיטיבית או מורדת? האם היא עומדת בציפיות החברתיות? ואיך התנהגותה הייתה מתקבלת במציאות של היום?

לעיתים הבנות בכיתה שקטות ונמנעות מלבלוט. האם אני מעודדת את השתתפות התלמידות בשיעור דומה לזה של הבנים? ארצה שהבנות תרגשנה שאני מזמינה אותן להשתתף וליטול חלק פעיל בשיעור.

• בכיתת החינוך שבה לימדתי מספר לא מבוטל שיעורים, הנהגתי טבלת התנהגות שמטרתה היתה לעודד את השתתפות התלמידיםות באמצעות הצבעה והפחתת מספר ההתפרצויות. הטבלה חולקה לשמות התלמידיםות בכל שיעור והייתה מאוד מדידה.  
• בנוסף, לעיתים פניתי לתלמידות באופן אישי, תוך כדי כך שאני נוקבת בשמן, כשהייתי משוכנעת שהן יודעות את התשובה או שיש להן דעה בעניין או תוספת מעניינת.

האם אני כמחנכת מקפידה להציע בכיתה את כל האלטרנטיבות הקיימות, בפני כלל התלמידים והתלמידות? בהשתתפות בפעילויות ספורטיביות, במשחקי חשיבה ובאומנות למשל? זאת, תוך השמת דגש על העובדה שבכולנו קיימים יכולות שונות וכולנו יכולים להתנסות בהכול?

• האם אפשרויות ההעשרה השונות שניתנות במסגרת בית הספר נפתחות בפני בנים ובפני בנות במידה שווה? ריקוד, כדורגל, אומנות?

שיח רגשי בכיתה – נאפשר פגיעות, בכי, נעודד הבעת רגשות בקרב כולםן, גם בקרב הבנים, נכוון את התלמידות והתלמידים ונסב את תשומת ליבםן גם לתחושות בגוף כשהם נתקלים בסיטואציות שונות.

העלאת מודעות לשוויון מגדרי בכיתה על ידי הוראה ישירה בנושא מגדר. קיימים מערכי שיעור ופעילויות רבות בנושא מגדר. שיעור מגדר בכיתה לעיתים עלול להיות נפיץ, אם בוחרים להנכיח את נושא המגדר באופן ישיר, צריך לשים לב לשפה בה נשתמש, לגלות אמפתיה כלפי הבנים כמו גם הבנות, ולזכור כל העת שאף אחד איננו אשם במצב החברתי כפי שהוא. תבניות החשיבה, ההבניות החברתיות והסטריאוטיפים המגדריים הם כל כך חזקים ומושרשים עמוק בתוכנו, ועל כן כדאי שנסתכל על התלמידיםות שלנו בעיניים טובות, באמפתיה וחמלה. לשים לב שלא נוצרים "מחנות" של בנים מול הבנות בשיעור, נהפוך הוא – נרצה לייצר אווירה של יחד, של שיתוף פעולה ושל רצון משותף לשינוי חברתי.

יצירת מודעות מגדרית היא בהחלט תהליך ומסע. החדשות הטובות הן שאפשר לפתח מודעות מגדרית, והמציאות החברתית של אי שוויון מגדרי היא אינה גזרת גורל. המפתח לשינוי אצלנו, א.נשי החינוך.