נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
בדרך כלל המוח שלנו לא יוצא מהקופסה, הוא נשאר בתוך הראש שלנו. אבל כשרומי, תלמידת כיתה ט', צריכה להחליט אילו מגמות לבחור בשנה הבאה, המוח שלה כבר לא מצליח לשבת בשקט, הוא חייב לדבר איתה.
קוראים לו ברייני. הוא קטן, ורוד, מצחיק וקצת חצוף, ויש לו דעה כמעט על כל דבר. אבל יש לו תפקיד ממש חשוב: להסביר לרומי מהי בגרות הייטק, להזכיר לה שיש לה אותו, מוח מבריק, ולעזור לה לקבל החלטות משמעותיות.
ברייני הוא דמות שובבה, מצחיקה, שאומרת לפעמים את מה שהיא חושבת בלי מסננים, אבל הוא גם הקול הפנימי החכם, החושב, החזק והאמיץ שחושב קדימה ועושה תוכניות לעתיד.
מתחת להומור, לברייני יש תפקיד חינוכי ממש חשוב. הוא אומר בקול רם את הדברים שרומי לפעמים מתביישת להגיד על עצמה – וגם דברים שלפעמים היא שוכחת.
מעבר להיותו קול פנימי, הוא גם חבר, פרשן ויועץ. רומי מרגישה בנוח לשתף את ברייני ברגשות ובהתלבטויות שלה, וברייני מצידו מזכיר לה את החוזקות שלה, עונה על שאלות ומראה לה את התמונה הרחבה.
בגיל שבו תלמידות ותלמידים נדרשים לבחור מסלול, הקול של ברייני צריך לעבוד שעות נוספות. בחירת מגמה אינה מושפעת רק מציונים. היא מושפעת ממה שהחברות והחברים אומרים ועושים, מתחושת ביטחון ושייכות, מהחשש להיכשל ומהאופן שבו התלמידה תופסת את היכולות שלה.
אצל תלמידות, שעדיין נמצאות בתת-ייצוג בפיזיקה ובמדעי המחשב, המסרים האלה מקבלים משקל מיוחד. הערה של מורה, תגובה של הורה או ההרכב המגדרי של הכיתה יכולים לחזק את התחושה ש"זה מתאים לי" או להחליש אותה.
נערות צעירות, כמו כולנו, מושפעות ממסרים גלויים וסמויים של קבוצת השווים, צוותי החינוך, ההורים והתפיסות החברתיות בנוגע למקצועות "גבריים" ו"נשיים". לכן הקול של ברייני חשוב כל כך.
ברייני מסביר לרומי שלושה דברים פשוטים שיעזרו לה להחליט.
המושג "בגרות הייטק" הוא מושג חדש יחסית, נשמע כאילו מדובר בבחינה חדשה, או במסלול שמיועד רק למי שכבר חולמת לעבוד בחברת טכנולוגיה. בפועל, זהו כינוי לשילוב של חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות אנגלית וחמש יחידות בפיזיקה או במדעי המחשב.
נמצא שבגרות הייטק מעניקה לתלמידים יתרון משמעותי בקבלה ליחידות טכנולוגיות בצה"ל, ללימודים אקדמיים בתחומי המדעים וההנדסה, ולהשתלבות עתידית בתעשיית ההייטק – ומכאן נגזר שמה.
"יש לך מוח מבריק," אומר ברייני לרומי, ומי כמוהו יודע מידע פנימי שיש לה "ראש שמתאים בול לבגרות הייטק". זה אולי נשמע כמו מחמאה קטנה וחסרת חשיבות, אבל זו מחמאה שנוגעת בנושא רגיש: לא מעט תלמידות יכולות להיות בעלות יכולות והישגים טובים, ובכל זאת להאמין שהן לא באמת מתאימות למסלול שנתפס כקשה ואולי גם כ'מסלול של בנים'.
ברייני לא מבטיח לרומי שהדרך תהיה קלה, הוא לא אומר לה: "את חכמה, ולכן הכול ילך לך בקלות". אבל הוא כן אומר לה, "יש לך את זה! את יכולה!"
רומי עוד לא יודעת מה היא תרצה לעשות כשהיא תהיה גדולה. היא לא יודעת אם היא תרצה לעבוד בהייטק או אולי להיות מעצבת או פסיכולוגית (ובכלל, בישראל יש מעט עיסוק בחטיבות הביניים ובתיכונים בנושאים של בחירת קריירה).
ברייני מסביר לה שלבחור בגרות הייטק זו ממש לא התחייבות לעבוד בהייטק, אלא דרך לרכוש בסיס של ידע וכלים ולפתוח לעצמה כמה שיותר דלתות בעתיד, לכל תחום שתבחר בו.
חשיבה מתמטית, עבודה עם נתונים, פתרון בעיות, אנגלית והבנה טכנולוגית רלוונטיים להרבה עולמות: רפואה, מחקר, כלכלה, עיצוב, חינוך, מדעי החברה, יזמות – וגם תחומים שעוד לא נולדו. הבחירה במגמות טכנולוגיות פותחת אפשרויות ולא סוגרת אותן.
מסלול בגרות הייטק מיועד לתלמידות ולתלמידים, אבל לא במקרה עומדת במרכז הקמפיין נערה. לפי דוח המצוינות של רשת ערי מצוינות וקרן טראמפ לשנת 2024, רק 39% מהזכאים לבגרות הייטק הן תלמידות.
כלומר, אף שתלמידות כבר מהוות כמעט מחצית מהלומדים בחמש יחידות מתמטיקה, כשמוסיפים למשוואה פיזיקה או מדעי המחשב – שיעורן יורד לפחות מארבע מתוך עשרה תלמידים.
הפער הזה אינו אומר שתלמידות פחות מתאימות. בין היכולת של תלמידה לבין בחירת המסלול שבו היא תבחר נמצאים תחושת המסוגלות שלה, החשש מכישלון, תחושת השייכות, החברות והחברים והמסרים שהיא מקבלת מהמבוגרים שסביבה.
לפעמים תלמידה זקוקה להזמנה מפורשת כדי לבדוק אפשרות שהיא כלל לא חשבה ששייכת לה. זה בדיוק הרגע שבו ברייני צריך להשמיע את קולו, ולא רק הוא.
הקמפיין של ברייני פונה בראש ובראשונה לתלמידות עצמן, אבל חלק ממנו פונה גם להורים, ולא במקרה. הורים, כמו גם המורים, לא תמיד יודעים עד כמה הם משפיעים על הבנות שלהם.
בסקר שערכו קרן טראמפ ומכון גיאוקרטוגרפיה, יותר ממחצית התלמידות והתלמידים סיפרו שהם מתייעצים עם הוריהם, וכמעט מחציתם אמרו שהמלצת ההורים השפיעה על בחירתם. ההורים, לעומת זאת, המעיטו בחשיבותם ורק כשליש מהם חשבו שיש להם השפעה על הבחירות של ילדיהם.
ההשפעה הזאת מסתתרת לפעמים במשפטים קטנים. שאלה כמו "את בטוחה שאת רוצה להעמיס על עצמך?" יכולה להישמע כדאגה, אבל תלמידה שמתלבטת עלולה לשמוע בה ספק ביכולת שלה. לעומת זאת, אמירה כמו "אני חושבת שאת יכולה, ואם יהיה קשה נמצא יחד את העזרה המתאימה" היא נותנת לה את הביטחון לבדוק את האפשרות באמת.
המלצה שלנו: דברו איתן. שאלו אותן מה ההתלבטויות שלהן. מה השיקולים שלהן. מה חשוב להן.
מורות ומורים, העבירו את הסרטון הזה להורי התלמידות שלכן.ם!
