ישראל במלחמה
הפורנו כאן לא מאתמול. עם זאת, כיום הוא נגיש וזמין מאי פעם בגלישה ברשת, ועלול לשמש המדריך המרכזי למיניות וליחסים זוגיים של ילדים ובני נוער. תפקידנו המבוגרים למנוע זאת ולשמש להם מתווך. ועדיין, עם כל חשיבותו, הנושא נכלא פעמים רבות מדיי בוואקום ריק - הורים וילדים, תלמידים ומורים, לא תמיד מדברים על כך בשל בושה וחוסר ידע כיצד לגשת לנושא, וכל אחד סבור שזה תפקיד האחר. כך יוצא שהנושא נזרק כתפוח אדמה לוהט בין כולם ולא מדובר מספיק.
כולנו, גם מי שאינו צופה בפורנוגרפיה, מוקפים בתרבות פורנוגרפית הבאה לידי ביטוי בפרסומות, שירים, סרטונים ברשתות החברתיות, בלבוש, בהתנהגויות מיניות ובדיבור מיני יומיומי במרחב הציבורי. כיצד לקיים שיח בנושאים אלו בשיעורי חינוך ובשיעורים מקצועיים, בחטיבת הביניים ובתיכון?
שיחות על מיניות ופורנוגרפיה יכולות לעורר מבוכה בקרב כל הצדדים. לכל מורה יש את גבולות הגזרה שלה באשר לנוחות והיכולת לדבר. המסורת, הערכים הבית בו גדלנו והכלים העומדים לרשות כל אחת הם שונים. הנה כמה הצעות להתמודדות עם המבוכה:
גיל החשיפה הממוצע לפורנו עומד היום סביב גילאי 8-9. הגיל הנמוך הוא תוצר של פלאפונים חכמים ורשתות חברתיות זמינות ולא מפוקחות. לרוב, הכניסה הראשונית אינה רצונית או מכוונת, אך משאירה חותם ממכר. לחשיפה מתלווים רגשות סותרים: התלהבות, ריגוש וסקרנות מחד גיסא ודחייה וגועל מאידך גיסא.
הזמינו את התלמידים לשתף מתי בפעם הראשונה נחשפו לפורנו ומה זה גרם להם להרגיש. השאלה ה"קטנה" הזו יכולה לקחת שיעור שלם ואף שניים. נרמלו את השאלה במתן מידע על גיל הכניסה הממוצע והלא מכוון לרוב, כך שלא יחושו בושה על עצם החשיפה. עודדו את הילדים לדבר ולספר תוך יצירת מרחב בטוח בו לא יגיבו, ישפטו, יצחקו או יוציאו החוצה את הדברים. עודדו גם בנות לדבר. שאלו האם הם שיתפו את ההורים או אחים גדולים ואם כן כיצד הגיבו ואם לא מדוע.
אל תהיו שיפוטיים ובעיקר הרבו לשאול שאלות כדי לפתח שיח ולהעמיק אותו, הודו להם על הכנות, האומץ והפתיחות לאחר השיתוף.
אל תהיו שיפוטיים
חדדו אצל הלומדים חשיבה ביקורתית כלפי מה שהם רואים, הסבירו להם שהפורנוגרפיה, בדומה לסרטים אחרים, היא תעשייה שמוכרת אשליה. וכמו שלא נחקה פעלול של סופרמן או מכונית שעושה להטוט בכביש כך גם לא נחקה את מה שנראה בפורנו. שאלו את הילדים מה דומה ומה שונה בין הפורנו לבין המציאות וערכו רשימה על הלוח, למשל: לא קיימים יחסים אלא רק מין, אין דיבור, נשיקה, ליטוף חיבוק, היחסים המשתקפים הם יחסי שליטה ולא יחסים הדדיים של עונג, אין שערות גוף, האיברים מוגדלים בשל זוויות צילום, זמן הזקפה ומשך האקט ארוך שלא כמו במציאות, תנוחות לא נוחות וכו'.
הרחיבו עבורם את זווית ההסתכלות על התופעה. פורנוגרפיה מציגה נשים כאובייקט שתפקידו לענג את הגבר, מנרמלת אונס ואלימות כחלק לגיטימי מיחסי מין, מעודדת תנוחות של שליטה והשפלה בעת קיום היחסים ומעודדת מין קבוצתי בו האישה נסחרת מאחד לשני.
פורנוגרפיה היא זנות מצולמת והיא חלק מתעשייה שמנצלת נשים. למרות שנוח לנו לחשוב על בחירה אישית, רוב הנשים והגברים שנמצאים במעגל הזנות והפורנו הגיעו לשם בעקבות נסיבות חיים קשות כמו פגיעה מינית, תפקוד הורי לקוי וקושי כלכלי בבית. מחירי הזנות ובכללה פורנוגרפיה, הם מחירים קשים מאוד כמו מוות בגיל צעיר, הזנחה רפואית, טראומה מורכבת מתמשכת שימוש בסמים ועוד.
כאשר אני צורך את סרטי הפורנוגרפיה אני למעשה משתף פעולה עם התעשייה הזו שבבסיסה הרבה מאד כסף, לא בכדי קופצות בתמידיות פרסומות סקס בכל מקום, אלו חברות עם מנועי כסף גדולים. חשפו אותם לניסיונות הגבלה בחקיקה שנבלמו ועזרו להם להבין שזו לא טעות - זו מדיניות.
הסבירו שהפורנוגרפיה פועלת על המוח כסם. במוח קיים מעגל הגמול. כאשר עושים משהו שנהנים ממנו כמו ספורט, מין, אכילה ועוד, המוח מפריש לתוך מעגל הגמול כימיקלים כדוגמת דופמין, שגורמים להנאה. ההנאה גורמת לנו לחזור על הפעולה. עם הזמן, המוח מתרגל לרמות הגבוהות של הכימיקלים וחושק בעוד סרטונים, סנסציוניים יותר מאשר היו בהתחלה. הם מפתחים ציפיות לא ריאליות מבני.ות זוג לגבי מראה, אופן גילויי החיבה, מיניות וביצועים עד להעדפה של המסך על פני מערכת יחסים אמיתית או דרישות תוקפניות מבני.ות הזוג.
בדומה לסוגיית שתיית אלכוהול בה אנו מכוונים כמורים לשתות באחריות, כך גם בפורנוגרפיה לא נגיד לא לצפות כלל, כי לרוב זו דרישה לא מציאותית. כן נרצה להפחית צפייה כך שלא תהיה יומיומית ושתהיה מודעת לנזקים.
אחת ההשפעות של סרטי הפורנוגרפיה היא פגיעה בכושר ההבחנה המוסרי בסיטואציות מיניות, כי מה שרואים על המסך נדמה לגיטימי גם במציאות. מצבי ה"אפור" מזמנים שיח קונפליקטואלי משמעותי של בירור ערכים וגיבוש זהות.
כששומעים על אדם זר שאנס מדובר במצב "שחור-לבן" בו כולם יודעים להבחין כי נעשתה עבירה פלילית המצריכה עונש. אך בפרשיות מין קבוצתי של בני נוער המתפרסמות חדשות לבקרים ובפרשות בגירים שניצלו מינית קטינות, מצוי קושי להבנת הפסול, ונעשה שימוש במונח הסכמה כמתן לגיטימציה לאירוע.
ראשית, חדדו את ההבדל בין הסכמה לרצון. כשאנו מקיימים יחסי מין אנו רוצים שהפרטנר שלנו יבחר מרצון להיות שם איתנו. תוכלו להשתמש בדוגמא של מורה האומרת לתלמיד להכניס את הפלאפון לתיק - הוא לא רוצה לעשות זאת, אך הוא מסכים כי מפחד לקבל עונש. כך גם במין - לא תמיד כשאנחנו מסכימים אנחנו רוצים, ויש להבחנה זו השלכות מרחיקות לכת. הגורם להסכמה הוא בד"כ לחץ חברתי, רצון לתשומת לב, יחסי כוחות לא שוויוניים או חוסר יכולת להיות בשיקול דעת (תחת השפעת אלכוהול וסמים). שני הסרטונים הבאים טובים להמשגה:
זמנו מהאקטואליה מצבים המציגים את התחום האפור, כמו בפרשת האונס באילת, פרשת איה נאפה, פרשיות אייל גולן, אצילי ומיכה ועוד. הקרינו תכנית או כתבה שתספק מידע וזוויות חדשות ושונות. גם שירים הם כר נרחב לעבודה בנושא. לאחר מכן קיימו דיון בקבוצות הטרוגניות של בנים ובנות תוך העלאת דילמות מוסריות, שיתוף מחייהם האישיים, ולאחר מכן עודדו אותם לשתף תובנות במליאה. תוכלו להיעזר בכתבה הזו על כלים לניהול שיח קונפליקטואלי בכיתה.
נושאים מורכבים מצריכים תהליך חינוכי ארוך. חפשו הזדמנויות לקיים שיח על נושאים אלה, פעם אחת בקישור לתחומי הדעת שלכם כשיעור העשרה או יחידת לימוד, ופעם שנייה בקישור לסיטואציות ונושאים שעולים באופן שוטף.
בתחומי הדעת נוכל למצוא זוויות התייחסות רבות: במדעים - מנגנון פיזיולוגי של המוח בעת צפייה בפורנוגרפיה – המנגנון הממכר; בספרות - שירים וסיפורים; בהיסטוריה - מהפכת מי טו; בלשון - עיסוק בנושאים אלו דרך כתיבה טיעונית ודיבייט; באזרחות - חקיקה, מחאה, מעורבות אזרחית פעילה והבעת דעה, בימי לוח אזרחי נוכל לקשר זאת ליום זכויות הילד, יום גלישה בטוחה באינטרנט, יום אלימות כלפי נשים ועוד. ואפשר לאגד את כל אלו תחת שבוע מיניות בטוחה בה כל תחום דעת ייצור שיעורים בנושא מהזווית שלו.
זכרו שמטרת השיח על פורנוגרפיה היא פיתוח מיניות בריאה ומיטבית, ולכן חשוב, לצד השיח על מה אסור, פוגעני ואלים - להגיד מה כן. נסביר לתלמידים שמין אינו דבר מלוכלך אלא מתנה שנולדנו איתה, והוא אחד מהחשקים המרכזיים של האדם, אלא שכמו כל חשק הוא צריך לבוא בכלים נכונים כדי שנוכל להנות ממנו ולגרום הנאה.
נשאל לדעתם איך נראית מיניות בריאה ונערוך רשימה: יחסים וקשר קרוב בין בני הזוג, כך לדוגמא נסביר שאנו לא מחבקים כל אדם שאנו רואים בבית הספר, אנחנו בד"כ מחבקים חברות/חברים שיש לנו קשר של שיח עמם, כאשר המגע הוא צורה נוספת של ביטוי הקשר ולא המרכז שלו. כמו כן יש להקפיד על הדדיות, שוויון, כבוד ושיח על מה נעים לי, מה אני רוצה לעשות ומתי אני מוכן או מוכנה לעשות.
נדגיש שיחסים מיניים בריאים הם אינטימיים ואינם צריכים להיות מצולמים/ מופצים/ באמצע מסדרון בית ספר. כמו כן, שמיניות בריאה, ודאי בגילאי נוער אשר חוקרים את מיניותם ומתנסים לראשונה, צריכים להיות עם פרטנר אחד ולא עם מספר פרטנרים בו זמנית שכן אז יחסי הכוחות מתערערים ומאבדים שליטה בסיטואציה.
זכרו: ההורים הם פרטנר מרכזי לשיח חינוכי זה. שתפו אותם בסיטואציות, בשיחות ובשיעורים שקיימתם בנושא. בקשו מהם להמשיך את השיח בבית תוך שאתם מציידים אותם בקישור עם טיפים לניהול שיח בנושא.
---
שיח בנושאי פורנוגרפיה ומיניות הוא לא מותרות אלא בגדר הכרח לאנשי חינוך שרוצים להיות מבוגר משמעותי ורלוונטי בחייהם של התלמידים. הוא חשוב הרבה יותר מכל חומר לימודי-פדגוגי.
