לשתף פעולה
שיח קונפליקטואלי הוא אחד מאבני היסוד של החברה הדמוקרטית בכלל ושל החברה הישראלית, המגוונת ולעתים משוסעת, בפרט. כשותפה לחברה הישראלית וכמורה לאזרחות בחטיבת הביניים בשש השנים האחרונות, אני חשה כי הקונפליקטים גוברים על השיח: ברשתות החברתיות, בתקשורת ובכיתה, אני חשה בהתלהמות, ביד הקלה על המקלדת, בשיפוטיות ובביקורת קשה, לרוב לא מנומקת.
בכתבה זו אציג מספר עקרונות לקידום שיח קונפליקטואלי משמעותי, סובלני ומכבד יותר בכיתה, ובסופה תמצאו קישור לתוכנית למידה שיצרתי הלכה למעשה בהתאם לעקרונות אלו, ומתבססת על הסדרה "שעת אפס" ששודרה בכאן 11 (מתאימה לגילאי חט"ב ותיכון).
לתמונה יש כוח, יש סיפור, והיא מאפשרת הזרה – ריחוק מעצמי המאפשר דיון אותנטי יותר. אפשר להיעזר בתמונות סטילס, בקריקטורות, ואפשר להקרין סרט, תכנית דוקומנטרית או סדרה עלילתית. המדיומים המצולמים מאפשרים חיבור רגשי לסיפור, לדמויות, לנקודות מבטן השונות ולתוצאות בחירותיהן. כך אנו משיגים שתי מטרות חשובות יחד - הנאה ומשמעות בלמידה.
לבחירת מדיום מצולם עליו יתבסס הלימוד כדאי לחפש בערוצי טלוויזיה, סטרימינג ובמאגרי סרטים ולמצוא פריט המתאים לגיל הלומדים; נושא רלוונטי ומעורר עניין שבו הקונפליקט וצדדיו השונים מוצגים באופן בהיר, כולל דמויות מגוונות, כזה המזמן דילמות ומתאים למסגרת הזמן העומד לרשותי.
על מנת ליהנות ולהפיק משמעות מהמדיום המצולם, חשוב שהצפייה תהיה משותפת בכיתה - כך למורה יש אפשרות לוודא שאכן כולם צופים, לראות את מבטיהם של התלמידים ולשמוע את תגובותיהם בזמן הצפייה וכן לעצור להסבר ולשאלות תוך כדי. כמו כן יש לקיים צפייה מונחית מלווה במשימות עיבוד שיעסקו ברובד רגשי, קוגנטיבי ופדגוגי כפי שיוצע בסעיפים הבאים.
בעת קיום שיח קונפליקטואלי ישנה חשיבות להבנת נקודות המבט השונות של כל צד בקונפליקט - לכל אחד האמת שלו הנובעת ממחשבותיו ומסיפור חייו.
גם אם איני מסכים עם הצד השני, חשוב לחוש אמפתיה אליו ולסיפורו כדי להגיע לפשרה ו/או להמשיך לחיות יחד במצב של אי הסכמה.
צפו צפייה ראשונית וזהו את הדמויות המרכזיות ומרכיבי הקונפליקט. בהתאם לכך צרו דפי צפייה מונחית המזמנים צפייה אותנטית ואישית. בדף הצפייה יתבקש התלמיד להתבונן בסיטואציה בעיניים שאינן שלו ולצפות דרכן. חשוב שבדף הצפייה יופיעו שאלות העוסקות בהבנת הנרטיב של הדמות וסיפור חייה, הגורמים לה לפעול כמו שהיא פועלת: עם מה הזדהינו, למה התנגדנו ומה היינו עושים אחרת, כיצד היא מעמיקה/ מקדמת את פתרון הקונפליקט, רגשות ותחושות שעלו לי מהדמות ומהסצנה והמסר העולה מהן.
לסיום התהליך, מומלץ ליצור קבוצות תלמידים שצפו בדמויות שונות ולזמן לשיח המשתף את נקודות המבט השונות. יש להקפיד על כללי שיח מכבד ואמפתי גם במקום של התנגדות ואי הסכמה.
דוגמה מצוינת לדיון על שיח קונפליקטואלי. הסדרה "שעת אפס"
שיח קונפליקטואלי מזמן דיונים רבים. מומלץ לעודד כמות גדולה של תלמידים לקחת חלק, גם אלו שפחות מדברים. על מנת לעודד אותם להשתתף מומלץ ליזום פנייה אליהם, לאפשר להם לענות בכתב במקום להשתתף בע"פ, או לאחר שמישהו מביע את דעתו לשאול מי מסכים/ לא מסכים אתו בהצבעה.
בנוסף, רצוי לקיים שיח בקבוצות קטנות (4-6 ילדים) כדי לאפשר ביטוי למירב הילדים - מומלץ לעשות חלוקה הטרוגנית לפי מגדר ומידת יכולת השתתפות וקידום שיח (לא לשים מקבץ ילדים שאינם נוטים לדבר יחד). את עיקרי הדיון אפשר לשתף במליאה או בעזרת הגשת תיעוד דיון (בדומה לפרוטוקול ישיבה בו נרשמות הנקודות המרכזיות ומשתקפים חילוקי הדעות / ההסכמות) – כלי לניהול תיעוד דיון.
כדי לאפשר מחד גיסא דיון חופשי ומכבד, בו כל אחד ירגיש נוח להביע את דעותיו ללא פחד משיפוטיות, ביטול או השתקה ומאידך גיסא, לא להגיע למקומות של איבוד שליטה בשיח, יש להתחיל עם כללי שיח מכבד במצבי אי הסכמה. כלים נוחים למסגור הדיון ניתן למצוא ב: מט"ח-זו דעתי, חוזר מנכ"ל, הזכות לחופש הביטוי וגבולותיה.
כפעילות מטרימה, מומלץ לדון באופן כללי עד כמה קל או קשה לי להקשיב לאנשים המציגים דעות שונות ממני, איזה נושאים "מקפיצים" אותי ובאיזה אופן אוכל לגלות איפוק.
תלמידינו נושאים עיניהם אלינו, לראות כיצד והאם אנו מגיבים לאמירות קיצוניות. אנו משמשים עבורם מבוגר אחראי, משמעותי ומודל לחיקוי. עלינו לשקול היטב כל תגובה/ חוסר תגובה לאמירות קיצוניות הנשמעות בכיתה.
ראשית, יש לבחון את הנושא בינינו לבין עצמנו ולאחר מכן רצוי לבחון אותו יחד איתם: כיצד לדעתם על מורה להגיב תוך בחינת האפשרויות השונות והאם רק על המורה חובת התגובה או שזהו גם תפקידם? לשימושכם - מצגת של מט"ח.
אמירות קיצוניות משמשות פעמים רבות קרקע פורייה למעשים קיצוניים. בהקשר זה, כדאי לבקש מהתלמידים לחפש דוגמאות נוספות בהן מילים הפכו למעשים,
ניתן להשתמש בניתוח השיר "לא השמעתי את קולי" מאת מרטין נימלר, המדגים את הסכנה הטמונה בחוסר תגובה. בהמשך לניתוח, אפשר לבקש מהתלמידים לחבר המשך לשיר ברוח התקופה של ימינו בעולם / בחברה הישראלית.
להילחם בשיסוע דרך שיח קונפליקטואלי נכון
חשוב שניהול שיח קונפליקטואלי יתקיים במרחב האקטואלי, בוודאי בחברה רווית מחלוקות כמו החברה הישראלית, וזאת על מנת לקשר את הלמידה לחיים האמיתיים, לפתח מודעות, ביקורתיות וגיבוש דעה כחלק מבניית תלמיד\ה-אזרח\ית פעיל\ה.
להתאמת מחלוקת כזו או אחרת ויצירת רלוונטיות רצוי להיעזר בסרטונים וכתבות מהאקטואליה המתחדשת מדי יום. בקשו מהתלמידים למצוא כתבות המדגימות מחלוקת כלשהיא מהשבוע האחרון או מהנושא בו אתם עוסקים, לנתח אותה בעבודה עצמאית ולהציגה לאחר מכן במליאה/ בפדלט שיתופי/ בלוח אקטואליה בכיתה.
הצעות לניתוח כתבה: מהיכן לקוחה, תאריך, תיאור קצר של האירועים לפי 5 ממ"ים (מי,מה, מקום, מתי, מדוע), שתי שאלות העולות בעקבות הקריאה, תחושות ומחשבות, מה רוצה כל צד, האם היו אמירות/מעשים קיצוניים ומי וכיצד הגיבו עליהם, מה דעתם על אופן התגובה, עם איזה צד הם מזדהים ומדוע, כיצד אפשר לפתור או לקדם את הנושא, שונה ודומה לקונפליקט שעסקנו בו, תמונה המדגימה את העולה בכתבה וכו'.
לצד הדיונים חשוב לשלב עשייה יצירתית, הן על מנת לגוון את תהליך הלמידה והן על מנת לתת הזדמנות לתלמידים לבטא את עצמם. זו יכולה להיות הכנת כרזה, צילום תמונה קונפליקטואלית, קיום תערוכה, משחוק, עבודה עם שירים, דיבייט ועוד.
חשבו מהו הכלי הטוב ביותר להעברת המסר החינוכי והנושא, השתדלו לתת בחירה לתלמידים בין אופציות שונות, על מנת שיוכלו למצוא חיבור אישי ולהדגיש את כישוריהם.
כמו כן, צרו מחוון המפרט הנחיות לביצוע המשימה. שאלות מנחות להכנת כרזה יכולות להיות: מה יהיה המסר? באיזה גודל יהיו המילים ומה יבלוט מתוכן? מה יהיו האיור או התמונה שיעבירו את המסר? אילו צבעים יתאימו? כיצד תמשוך הכרזה את תשומת לב הקהל? שימוש בחריזה, סלוגנים מוכרים משירים\פרסומות וניסוחן מחדש, משחקי מילים בניסוח פשוט וקליט.
רצוי לשלב שיח קונפליקטואלי גם בתחומי דעת אחרים מעבר לשיעורי חינוך או אזרחות, ולקשר אותו ללוח השנה, לחגים ומועדים. פרקטיקה זו מאפשרת לתלמידים להתמודד עם האירועים מזוויות נוספות, ומדגישה כי החיים מורכבים מחיבורים.
חשבו לאילו תחומי דעת ומיומנויות נוספים אפשר לקשר את השיח שעסקתם בו - תוכלו לקשר זאת בעצמכם או לפנות למורים הרלוונטיים לשיתופי פעולה. זו לא חייבת להיות תכנית ארוכת טווח כדי שלא תרתיע מורים לקחת בה חלק. ניתן לשלב פעילות או משימה מקומית של 2-3 שיעורים או להתחבר ליום שיא.
תרבות יהודית ישראלית: תרבות המחלוקת בראי היהדות: בית שמאי ובית הלל.
ספרות: עבודה עם שירים הקשורים לנושא הסדרה והתנסות בכתיבת שיר מחאה.
לשון: הפיכת הדיונים למשימות כתיבה במיומנות של טיעון דיאלוגי, פסקת טיעון ודיבייט.
כישורי חיים: יחסי הורים ובני נוער, יחסי מורים-תלמידים, יחסים זוגיים.
חינוך גופני: קיום משחק ספורטיבי בין שני בתי ספר מרקעים שונים לקידום הכרות וסובלנות.
התוכנית מתאימה גם לפעילות סביב ימי הלוח האזרחי: יום הזיכרון ליצחק רבין, יום הסובלנות הבינלאומי, יום זכויות האדם והיום הבינלאומי למאבק בגזענות.
