ישראל במלחמה
בשנה שעברה דיברנו עם בית ספר בניגריה, אפריקה. שוחחנו עם ילדי כיתה ה' על החיים בניגריה ובית הספר שבו הם לומדים ובסוף גם שרנו שיר של הביטלס ביחד. וזו רק דוגמה אחת. בשנים האחרונות שוחחו ולמדו התלמידים שלי יחד עם תלמידים מאוסטרליה, אנגליה, בולגריה, סרביה, קרואטיה, אוקראינה, סרי לנקה, צרפת, גרמניה, הונגריה, אירלנד ועוד...
התחלתי להטמיע פרויקטים גלובליים בכיתתי בשנים האחרונות ומאז לא הבטתי לאחור. פרויקטים המשלבים תקשורת עם בית ספר במדינה אחרת פותחים צוהר לעולם חדש שממנו אין כבר דרך חזרה. לא רק אני חושבת כך, אפילו הארגון החינוכי הגדול בעולם, ה-OECD, חושב שפעילויות כאלו הן קריטיות לעתיד של התלמידים, ולאחרונה הטמיע בדיקת מיומנות עבודה בעולם גלובלי בתוך מבחני פיז"ה. המבחנים בודקים בין היתר רמת מודעות למגמות גלובליות כמו עוני או התחממות גלובלית בקרב התלמידים, יכולת תקשורת חוצת תרבויות, יכולת להבין נקודות מבט שונות ורצון לשמירה על עקרונות גלובליים משותפים כמו עקרונות הקיימות למשל. כל אלו הם בבחינת מיומנויות שיעזרו לתלמידים להשתלב בעתיד בעולם של כלכלה גלובלית.
פרויקטים בין לאומיים נותנים לתלמידים הזדמנות לבקר במקומות שאולי לעולם לא היו מגיעים אליהם, ומספקים לתלמידים הזדמנות לדבר עם ילדים שאולי לעולם לא היו מדברים איתם. פרויקט כזה מעודד תלמידים לראות את העולם דרך עיניהם של ילדים אחרים ובעיקר מטפח אמפטיה בקרבם.
כיצד מקיימים פרויקט גלובלי בכיתה?
1. קביעת המטרות הלימודיות
יש לקבוע מה המטרה שלנו בתחום הלימודי. לאן אני רוצה להגיע בסוף הפרויקט? מהם הנושאים שעליי ללמד? מהי תוכנית הלימודים ומה היא כוללת?
2. קביעת המטרות בתחום מיומנויות החשיבה
יש לקבוע את המטרה שלנו בתחום מיומנויות החשיבה, למשל חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, מיומנויות השוואה ועוד... אילו מיומנויות חשוב לי לטפח בקרב תלמידיי?
3. מציאת מורה שותף/ה ממדינה אחרת
אחרי שהבנו מה הן המטרות שנרצה להשיג, יש למצוא מורה שותף/ה ממדינה אחרת. כדאי לשאוף למצוא מורה המלמד/ת כיתה באותה קבוצת גיל. כדאי לכתוב מכתב מקדים למורה בו אנו מתארים את בית הספר שלנו, הכיתה, המטרות הלימודיות שלנו, מדוע אנחנו מבקשים לחבור, תאריכים והיקף הפרויקט שאנו רוצים לערוך. כדאי להוסיף מספר רעיונות לפעילויות שילהיבו את המורה השני/ה ואם אפשר גם לשלוח דוגמאות לפעילויות דומות שעשינו בעבר. זה יכול מאוד לסייע ולרתום את המורה השני לרעיונות שלנו ולשתף איתנו פעולה. כדאי גם להציע למורה תמות מרכזיות בהן יעסוק הפרויקט, כמו למשל "ילדים בעולם" או "עזרה לזולת". בכתיבה למורה חשוב להיות רגישים להבדלים התרבותיים ביננו ולהיות מנומסים ככל שניתן.
אבל היכן פוגשים מורים מכל העולם ומציעים להם לשתף פעולה? הנה כמה מקומות מעולים להתחיל מהם:
א. Microsoft Education - באתר של מייקרוסופט בחינוך ישנה אפשרות למצוא מורים מכל העולם המעוניינים בשיחת סקייפ בסגנון Mystery Skype. זוהי שיחת וידאו משחקית שהמורים מארגנים לילדי כיתתם. בשיחה התלמידים שואלים אחד את השני שאלות כן/לא, כל כיתה בתורה, עד לגילוי המיקום של המדינה השנייה. הכיתה הראשונה שמנחשת היכן הכיתה השנייה נמצאת בעולם היא ה"זוכה". פעילות כזו כדאי להתחיל בשיתוף פעולה עם מורים לגיאוגרפיה ואנגלית, כלומר במקצועות שבהם התלמידים לומדים על כדור הארץ. זהו המשחק האהוב על התלמידים והוא גם קצר טווח – מדובר בפעילות של כ-20 עד 30 דקות לכל היותר.
Microsoft Education מציע עוד שלל פעילויות גלובליות חינוכיות המשלבות טיפוח מיומנויות של פתרון בעיות. למשל, דרך Skype Collaborations אפשר להצטרף אל או להתחיל פעילות יזומה בה שתי כיתות עובדות על פתרון בעיה באחת הכיתות. כך למשל כיתה מקנזס, ארה"ב, פתרה משבר מים חמור לכיתה במדינת קניה שבאפריקה. איך מצטרפים? פותחים חשבון ב-education.microsoft.com לוחצים על "Skype in the classroom" ושם בוחרים מאחת האפשרויות.
Google + communities – בגוגל פלוס יש אפשרות להצטרף ולהיות חלק מקהילות. ישנן הרבה קהילות שעוסקות בפרויקטים חינוכיים בין לאומיים וחיבורים בין כיתות. בקהילות כאלו ישנם פוסטים רבים שמועלים על ידי מורים מרחבי העולם, להם אפשר להגיב, ויש כמובן גם אפשרות להעלות פוסט משלך עם הסבר על מהות הפרויקט שברצונכם לערוך. מורים המעוניינים להצטרף יענו לכם ותוכלו לתכן יחדיו פעילות. להלן כמה שמות של קהילות חינוכיות שמציעות למידה גלובלית:
ב. Edmodo - זוהי רשת חברתית למורים בה אפשר למצוא מורים בעולם בקהילות השונות של האתר. אני ממליצה להצטרף לקהילת PBL אבל כמובן שאפשר להצטרף לכל קהילה שרוצים. הפעולות שניתן לעשות כדי להכיר מורים הן: להעלות פוסט בקהילה מסוימת או לשלוח בקשת "קשר" למורה מסוים ואפשרות נוספת היא לענות לדיונים קיימים ולהציע פרויקט משותף.
ג. iEARN - זהו פרויקט בין לאומי בו משתתפות כיתות רבות מכל העולם. יש להיכנס ל-iEARN.org, להירשם ולהצטרף לדיונים בפורום מורים כמו גם להצטרף לפרויקטים שונים הקיימים כבר, לפתוח פרויקט משלכם לאחר השתלמות קצרה, ליצור קשר ישיר עם מורים דרך מנוע החיפוש של educators, ולאחר מילוי קריטריונים מסוימים יהיה ניתן לראות רשימת מורים בעולם.
4. שלב הסינתזה בין המטרות ובחירת הפרויקט
על פי תגובת המורה השני, לוקחים את המטרות ששמנו לעצמנו וכותבים יחד תוכנית פרויקט אשר תמלא את כל המטרות שלנו: בתחום הלימודי, בתחום המיומנות, בתחום התמה המרכזית ובתחום החיבור בין הכיתות.
חשוב לתת גם למורה השני/ה להתבטא, להציע רעיונות ותמיד לשאול את דעתו. מאוד יתכן כי רעיון מסוים יתאים למטרות שלנו אבל לא למטרות שלו. יש לבצע פרויקט שהוא WIN WIN לשני הצדדים.
5. כתיבת המשימות
יחד עם המורה השני/ה מתכננים מספר משימות משותפות. יתכן שחלק מהמשימות יעשו בכל כיתה לבד ולא יהיו קשורות לצד השני, כמו: הכנה ועריכה של קטעי וידאו, הקנייה בכיתה של חומר מסוים, כתיבת משפטים במבנה מסוים, השוואה ביננו לבינם, תכנון מיזם קהילתי בקבוצות וכו... בנקודות מסוימות תהיה השקה בין התכנים של שתי הכיתות ובנקודות אחרות אנחנו נהיה היחידים שנעביר פעילות מסוימת לכיתה. כאשר אנחנו כותבים את המשימה לכיתה יש להתאים את הכתיבה לתלמידים הקוראים אותה: אם המשימה היא רק לתלמידים שלנו יש לכתוב אותה בצורה מסוימת אך אם היא גם לכיתה השנייה, יש לאפשר למורה השני גם להשתתף בהכנתה או להוסיף לה חלק כתוב. כדאי גם ליצור משימות ביניים בהן עורכים רפלקציה, משוב ואפילו ממלאים מחוון אישי רפלקטיבי.
משימות משותפות עם כיתה ממדינה אחרת כדאי לערוך בפלטפורמה דיגיטלית נוחה לתלמידים לשימוש, ולצרף הוראות. הנה כמה כלים דיגיטליים שיתופיים שקל להשתמש בהם הם:
טיפ לשלב כתיבת המשימות: פרויקטים גלובליים לא חייבים להיות סינכרוניים. כלומר, המפגשים יכולים להתרחש דרך שליחת מכתבים או חפצים בדואר, או דרך סרטוני וידאו שנשלחים אחד לשני. דרכים אלו יעילות ביותר כאשר שתי המדינות אינן נמצאות בבית הספר באותו הזמן בשל הפרש שעות גדול מדי.
6. הכנת התלמידים לפעילות בכיתה וקיומה
הכנת התלמידים לפעילות עם ילדים במדינה אחרת היא תמיד מרגשת. בדרך כלל נסביר מהי הפעילות שנבצע, נחלק תפקידים בין התלמידים ונבצע תכנון טכני (התאמת שעות, שינוי מערכת ובדיקת תוכנה). בקרב התלמידים שלב התכנון בעיקר בונה קהילתיות, מגביר את תחושת השייכות ומעודד השתתפות של כל ילדי הכיתה. התלמידים עובדים קשה יותר וברצון רב על מנת "לייצג" את ישראל בכבוד, וההשתדלות הזו מחזקת מיומנויות של שיתוף פעולה ועבודת צוות. העלאת מוטיבציה כבר אמרנו?
7. שלב הסיכום
בסיום הפרויקט כדאי לערוך תערוכה מסכמת בה התלמידים יספרו על החוויה, על התהליך שעברו וכן יתנו הסבר על התוצרים השונים.
רעיונות לפעילויות גלובליות קצרות
שיחת סקייפ – שיחת סקייפ היא פעילות קצרה שבה ניתן להתוודע לכיתה מהעולם. כמו במשחק Mystery Skype שהוצג לעיל, כדאי להשתמש בשאלות כדי להכיר את הכיתה השניה. תהליך ביצוע שיחה כזו כולל הכנת שאלות באנגלית בקבוצות, חלוקת תפקידים בין התלמידים (ה"שואלים", וה"עונים") ואז קיום השיחה.
שימוש בדואר – אפשר לעשות שימוש בדואר רגיל על מנת לתת הרגשה של אותנטיות וקרבה. משהו פיזי שבו אפשר לגעת בו הופך את הכל ליותר חוויתי ומוחשי בשביל התלמידים. למשל: שליחת בובות שישמשו כ"תיירות" בארץ השנייה. את הבובות אפשר להעביר בין ילדי הכיתה, כל ילד לוקח את הבובה ליום אחד. אפשר גם להחליט שהבובה נשארת בכיתה ומצטלמים איתה. ניתן לשלוח בין הכיתות תמונות של התלמידים עם הבובה ובאמצעות כתיבה על כל תמונה לתרגל מיומנויות כתיבה. בנוסף אפשר לשלב פעילות של שליחת מכתבים. התלמידים יכולים לכתוב מכתבים והמורה יכולה לשלוח במרוכז את המכתבים למורה במדינה השנייה.
העיר שלנו – כל כיתה יכולה לצלם תמונות מרחבי העיר שלה ולהעלות אותן לפלטפורמה דיגיטלית שיתופית כמו VoiceThread או GoogleSlides בה התלמידים יכולים לכתוב משפטים או פסקאות על המקום שהם צילמו ולהציג את עירם לכיתה השנייה. ניתן להציע לכיתה השנייה להוסיף הערות או שאלות על התמונות והמידע. התלמידים יקבלו חזרה את השאלות ויענו עליהן. ניתן גם להכיר את אזור המגורים של הכיתה בחו"ל בעזרת google earth וליצור מפת השוואה מפוצלת של שתי הערים.
פותרים בעיות יחד - תלמידים יכולים לקיים מיזם קהילתי משותף. אפשר להצביע על נושא המיזם הקהילתי בעזרת Answergarden ואז לבחור נושא שהתלמידים רוצים לקדם בעיר שלהם למען הקהילה. הדבר צריך להתאים לשתי הכיתות ולמלא צורך קהילתי שיש בשתי הערים.
סיור וירטואלי – ניתן לערוך סיור וירטואלי בשכונה של הכיתה השנייה באמצעות משקפי גוגל Cardboard, משקפי מציאות מדומה, טלפון חכם ואפליקציית Google Streets. פעילות זו נותנת תחושה יותר מוחשית של אזור שונה לחלוטין משלנו ומעצים את הקשר ואת החוויה הבין לאומית.
השוואת חגים – ניתן לקיים היכרות והשוואה עם חגים המתקיימים בזמן דומה או בעלי עקרונות דומים (חנוכה וחג המולד; פורים והאלווין). במסגרת הפעילות התלמידים יכולים לחקור ולמצוא למשל 4 עובדות על החג של המדינה האחרת ולבנות מצגת השוואה בין החגים. אנחנו למשל קיימנו פעילויות השוואה בין חנוכה לחג המולד שבמהלכה יצרנו סרטונים, למשל: סרטונים של תלמידים עם הסביבונים שהכינו בשיעור אמנות, החלפת שירי חג וכדומה. בשנה שעברה כיתות ה' שלנו שלחו לבית ספר באנגליה שיר חנוכה (מי ימלל) שיצרו עם המורה למוזיקה ובמקביל קיבלנו מהתלמידים האנגלים שיר חג מולד שהם שרו בשיעור מקהלה (Last Christmas).
הפעילויות והאפשרויות לקיום פרויקטים לימודיים גלובלים הן אין סופיות, והכל תלוי בנו, המורים. הצלחת הפרויקט תלויה בקשר שנבנה עם המורה השני/ה, הכימיה ביננו וכמובן הנחישות, הגמישות המחשבתית והזמן שנקדיש לכך.
