כל כתבות האתר
העיניים שלהם בורקות, הקשב שלהם בשיאו, לעיתים חיוך נפרש על פניהם, פעמים אחרות דמעה קטנה מנסה למצוא את דרכה החוצה – אז ניתן להרגיש את המשמעות והעוצמה של "IMPACT חינוכי".
כל מורה, שתופס את עצמו כמחנך, מחכה לאותו "רגע חינוכי", בו משתרר שקט יוצא דופן בחלל הכיתה וניתן להרגיש שהתלמידים מתלהבים ומתחברים לרעיון חינוכי וערכי שהוצג בפניהם. אותו הרגע שבו המסר החינוכי שביקש המורה להעביר לתלמידים שלו מוטמע ומופנם. זהו גם הרגע שבו המורה נזכר מחדש מדוע בחר בעבודת החינוך, כמה היא חשובה ומה מידת ההשפעה של עבודת חינוך טובה על התלמידים.
אני מבקש להציג בפניכם רעיון שיכול לשנות את האופן שבו התלמידים יסתכלו עליכם, כך שהם יראו אתכם קודם כל כמחנכים ורק אחר כך כמורים שלהם. בהמשך המאמר אתן דוגמאות שונות לאותו "רגע חינוכי" שאני מכוון אליו.
כבר כמה שנים, שמלבד ללמד מתמטיקה בשיעורים, אני נוהג לפחות פעם בשבוע לעצור את מהלך השיעור ולסטות לנושאים החשובים באמת – הנושאים החינוכיים והערכיים הקרובים לליבי. לכל מורה אמורים להיות רעיונות חינוכיים שהוא שואף להטמיע בקרב תלמידיו. נהוג לומר כי "כל מורה הוא מחנך", אך אני סבור שכל מורה שרוצה לזכות בתואר "מחנך", ראוי שיעסוק מדי פעם בשיעורים שלו בחינוך.
חשוב לי להדגיש, כי לדעתי חשוב שהתלמידים ירגישו שיש כאן הפסקה במהלך הרגיל של השיעור לצורך עיסוק בדבר החשוב ביותר – חינוך. במקרה שלי, בו אני מלמד מתמטיקה, סטייה מהמקצוע לצורכי חינוך מורגשת היטב אצל התלמידים. מורים למקצועות הרוח, לטעמי, צריכים לעשות כאן מאמץ מיוחד, ולהעביר את התוכן החינוכי בכלי או שיטה אחרת, כדי לעשות הבחנה בין הלמידה לחינוך. כך למשל, מורה לספרות המבקשת לעסוק ב"רגע חינוכי", לא תעשה שימוש בשיר או סיפור, שכן אז הדבר יתפס בעיני התלמידים כהמשך ישיר לשיעורים.
התלמידים שלי מצפים בקוצר רוח לאותם רגעים, אותם אני מכנה "IMPACT חינוכי", הם נוהגים לבקש ממני פעמים רבות להציג בפניהם עוד "אימפקטים". זה מלהיב ומרגש לראות שהתלמידים מחכים לספוג ממך עוד מסרים חינוכיים. כמובן שעבורם זאת גם הזדמנות למנוחה ממהלך השיעור הרגיל ולהפוגה מהמאמץ המחשבתי. זאת ועוד, מחקרים מראים שממילא קשה לתלמידים להיות מרוכזים במשך 45 דקות רצופות. לכן אותם רגעי הפסקה מאפשרים להם גם להתרענן מעט. אני נוהג בדרך כלל להציג את הרגעים החינוכיים בתום השיעור ולא במהלכו, כי לעיתים קשה לחזור למהלך השיעור הרגיל אחרי הצגת האימפקט.
כדי שה"רגע החינוכי" יצליח הוא צריך לדעתי לעמוד בכמה קריטריונים:
חדשני – הדבר שיוצג בפני התלמידים חייב לחדש להם. לכן, אין טעם להציג להם סרטון שהופץ זה עתה ב- Facebook או פורסם בערוץ מידע שהתלמידים חשופים אליו. תלמידים סקרנים יותר לגבי תוכן שהם לא פגשו בו קודם לכן. לכן, אני משקיע מאמצים רבים בחיפוש חומרים טובים שלא הייתה להם חשיפה רבה בארץ או בכלל ושעדיין אני חושב שהם חומרים איכותיים.
רלוונטיות לנוער – התוכן שמוצג לתלמידים תמיד צריך לדבר לנוער. פעמים רבות, מורים מביאים לשיעורים נושאים ותכנים שמלהיבים אותם, אבל בעיני התלמידים הם פחות מלהיבים. מורה טוב מרגיש את התלמידים שלו ויודע מה ידבר אליהם. כמובן, צריך לגשר בין תחומי העניין של התלמידים לבין הרצון של המורה למשוך את התלמידים שלו כלפי מעלה.
מרגש – רגש הוא אלמנט מרכזי בהוראה. כתבתי על כך גם במאמרי הקודם "השיעור החשוב ביותר". אם אנחנו רוצים לחקוק משהו בזיכרון של התלמידים, כדאי שנרגש אותם. ידע כשלעצמו במרבית המקרים נשכח או מאבד מעוצמתו. רגש מחזק את הנטייה של הידע להישאר. חשוב להבין כי רגש הוא לא בהכרח דמעות. רגש יכול להיות שמחה או ביטוי כלשהו של התלהבות, כמו גם סקרנות מרובה. כלומר הדבר צריך "לגעת" בתלמידים ולא רק לחלוף לפניהם.
מה הוא "רגע חינוכי"?
"רגע חינוכי", במונחים שאני מתכוון אליהם, הוא אותו רגע שבו המורה עוצר את מהלך השיעור כפי שתוכנית הלימודים מחייבת, ומפנה את הבמה לנושא המרכזי – חינוך. רגע חינוכי יכול להמשך כ-5-15 דקות, ובמקרים מסוימים אני אף מקדיש שיעור שלם לכך. אני מעולם לא הצטערתי על אותן הפסקות חינוכיות, ואני חושב שגם התלמידים שלי לא. הרגע החינוכי עוסק כל פעם בנושא אחר, אך כולם נושאים ותכנים חינוכיים, שחשוב לי כמחנך להעביר לתלמידיי: מוטיבציה והעצמה אישית, התמודדות עם כישלונות, סקרנות, דימוי עצמי, בריונות, קבלת השונה, ערבות הדדית, מנהיגות ועוד'.
רגע חינוכי יכול להיות סרטון מ- YouTube, שיר, סיפור, מאמר וכן הלאה. בתום הצגת הנ"ל, מתנהל דיון קצר (לא דיון מעמיק כפי שקורה בשיעורי חינוך, מפאת קוצר זמן) ומתאפשר לחלק מהתלמידים להגיב ולהביע את עמדתם על הנושא המוצג. בתום הדיון אני מסכם את המסר שניסיתי להעביר לתלמידים.
להלן כמה דוגמאות ל"אימפקטים חינוכיים" שאני מציג בפני התלמידים שלי:
אחד הנושאים המרכזים שאני עוסק בהם בשיעורים שלי הוא העצמה אישית. הרבה תלמידים זקוקים לדחיפה קדימה. זקוקים למישהו-מורה שיאמין בהם ויגיד להם שהם מסוגלים, אם רק הם יאמינו בעצמם ויהיו מוכנים להשקיע עבודה רבה וקשה. באמצעות הסרטון הבא, אפשר להעביר מסרים רבים הקשורים להעצמה אישית:
ובלי קשר, אני חושב שהרבה מהתלמידים שלנו היו רוצים מורה ומדריך כפי שמופיע בסרטון, שלקוח מהסרט Facing the Giants.
במידה ועוד לא צפיתם בסרטון "לשחק על המים" שהעלתי לערוץ ה- YouTube שלי, אתם מוזמנים לעשות זאת. התלמידים מתחברים מאוד לסרטון הזה, במיוחד כי מדובר בסיפור אמיתי ומעורר השראה. תמיד עדיף להביא סיפורים אמיתיים לתלמידים, זה נתפס כאמין יותר ולכן משפיע עליהם יותר.
לקראת החגים אני נוהג להעביר תכנים שמתקשרים לכל חג, אבל מההיבט החינוכי והערכי שבו. המובהק שבהם הוא "יום כיפור". אני חושב שחשוב לדון עם התלמידים על ה"סליחה" וה"מחילה". אחד הסרטונים שאני אוהב להציג בנושא זה הוא הסרטון הבא:
שימו לב שלסרטון זה יש תרגום לעברית (יש ללחוץ על כפתור הכתוביות). אני מציג את הסרטון הזה לתלמידי יב' (בכיתות האחרות אני מציג תכנים אחרים), וזאת ההזדמנות לומר שיש גם להתאים כל תוכן לקבוצה ולגיל התלמידים.
פעמים רבות אני מציג הרצאות TED. כך למשל, בנושא של "סודות ההצלחה", אני אוהב להציג את ההרצאה הבאה, שהתלמידים נהנים לצפות בה ולומדים ממנה רבות:
חשוב לא להסתפק רק בהצגת סרטונים, אלא לגוון את הכלים באמצעותם אתם מעבירים את התכנים.
אפשר להשמיע שיר, לנתח את המסרים שלו ואחר כך לשמוע אותו שוב ולשיר אותו יחד עם התלמידים. אני מאוד אוהב את השיר של איזי – "לא הכל מן אללה":
פעמים רבות, אני מביא קטע, סיפור או מאמר, וקורא אותו עם התלמידים, תוך עצירות בנקודות המרכזיות ודיון לגביהן. למשל, אני משתמש לעיתים בקטע שכתב יאיר לפיד, שנקרא "הגעתי בזמן" (הקטע מופיע בספר שלו "שוב עומדים בטור"), המציג בצורה קלילה והומוריסטית מדוע חשוב להגיע בזמן (נושא החשוב לי מאוד ואני מרבה לדבר עליו עם התלמידים) וכמה זה לא מכבד את הצד השני לא להגיע בזמן. בכלל, אני אוהב את הכתיבה של יאיר לפיד, אני חושב שהיא מאוד מתאימה לבני הנוער. ללא קשר לעמדות הפוליטיות שלו, לפיד הוא כותב מוכשר מאוד והרבה מהתכנים בטורים שלו קשורים לחינוך.
כדאי לזכור גם שלא תמיד צריך להביא תוכן חיצוני. לעיתים מספיק לנהל דיון. אם הנושא רלוונטי ונוגע לתלמידים, אין צורך לספק גירויים נוספים.
מי שרוצה עוד רעיונות לאימפקטים חינוכיים, יכול לחפש ב – Facebook את האשטג: #אימפקט_חינוכי. מדי פעם אני מעלה לציר הזמן שלי תכנים שאני מקטלג אותם כאימפקטים חינוכיים. אתם מוזמנים לעשות בהם שימוש. כמו כן, אתם מוזמנים להיות עוקבים שלי ולעקוב אחרי הפרסומים שלי ב-Facebook. מרבית הפרסומים שלי עוסקים בחינוך ובהוראה, ופעמים רבות כאמור אני מציג "אימפקטים חינוכיים" שהעברתי לתלמידים שלי.
יחד עם זאת, חשוב שמורה יחפש ויבחר בעצמו את התכנים שמדברים אליו. רק באמצעות סינון עצמי של המידע, תגיעו לאותם חומרים שעוסקים בנושאים הקרובים ללבכם ושמרגשים אתכם. אם החומר לא ריגש אתכם, פוחתים הסיכויים שהוא ירגש את התלמידים שלכם.
כמובן, שמלבד התוכן, חשוב מאוד האופן שבו תעבירו את המסרים. לכל מורה יש את העוצמה שלו והוא נדרש לגייס אותה כשהוא מעביר תוכן בעל משמעות עמוקה.
אסיים באימפקט חינוכי שבנוסף לתלמידים, גם לנו המורים יש מה ללמוד ממנו. אני מציג אותו בהרצאה שלי "מורה לכל החיים" בזמן שאני מדבר על תפיסת העולם החינוכית שלי:
מהו האימפקט החינוכי שלכם שחשוב לכם להעביר לתלמידים שלכם? ספרו לי בתגובות.
מחנך ומורה למתמטיקה בתיכון בליך רמת-גן. בעל תואר שני בהוראת המדעים המדויקים. מעביר הרצאות על מתמטיקה פופולרית, חינוך והעצמת בני נוער. בשנת 2011 זכה בתחרות "המורה של המדינה".
