נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
כבר חמש שנים שתלמידי תיכון לומדים בינה מלאכותית בדרך מאוד מיוחדת במערכת החינוך. בפרק הנוכחי של "ריג'נריישן" נארח את מי שמוביל את התוכנית ומלמד את התלמידים המצטיינים בבינה מלאכותית – שי פרח, ראש תוכנית בינה מלאכותית בתיכון, מכון ויצמן.
"למעשה, ב-2019 התחלתי לפתח מסגרת פדגוגית חדשה, שמנצלת את הטכנולוגיה החדשה שיש לנו, את כל משאבי הלמידה העדכניים שיש לנו, כדי להכניס אותם לכיתה בצורה יותר אידיאלית, והמסגרת הזאת נעשתה, האמת, בשביל הוראה של מדעי המחשב בחטיבות ביניים. זה היה ב-2019. סביב אותה שנה, משרד החינוך מאשר תוכנית לימודים של בינה מלאכותית, אבל קשה להגיע ליישום של כזו תוכנית מהסיבה החשובה ביותר שהיא כוח ההוראה."
אלי: "כלומר, השורשים של זה היא תלמידים שלומדים חמש יחידות במדעי המחשב ורוצים להוסיף עוד חמש יחידות בבינה מלאכותית – הרף גבוה. החל מ-2020 הם יכולים ללמוד בינה מלאכותית ברמה גבוהה, ואתה רוצה להתאים את המהלך שפיתחת לתוכן הזה."
שי: "בדיוק. ובעצם מה שהם לומדים זה למידת מכונה ולמידה עמוקה – לפתח בינה מלאכותית, צריך להבדיל כי היום כשמדברים על בינה מלאכותית, הרבה חושבים על להשתמש בבינה מלאכותית. אנחנו מדברים על לפתח אותה, לצורך העניין לפתח את צ'אט ג'י-פי-טי. והם לומדים את זה ברמה מאוד מאוד גבוהה, רמה, למעשה, שהיא נלמדת באקדמיה. עד 2018 בכלל לא למדו את זה אפילו בתואר ראשון – ואנחנו לוקחים את זה, מנסים ללמד את הרמה הזו, עם כל האתגר שבה, בתיכון, לתלמידי מדעים, בכיתות י"א-י"ב."
"אנחנו מדברים על ה-3-5% העליונים בתיכון שאנחנו רוצים להקדים להם את הידע בתחום הזה. אנחנו נמצאים בעידן היום, שבינה מלאכותית שואבת אליה את המוחות הכי טובים. לכן נקודת המוצא היא שאותם תלמידים היו מגיעים לזה בסופו של דבר. אני חושב שמה שמיוחד זה שאנחנו מקדימים להם את הידע בצורה משמעותית. כנראה הם היו פוגשים את זה אחרי צבא, טווח גילים 23-25, וכאן אנחנו חושפים אותם כבר בגיל 16-17.
"ההבדל הזה שבו את כל התקופה הזו, מגיל 16 עד 23, הם כבר רואים את העולם דרך משקפיים של ידענים, ומבינים את העומק של הדברים ומפתחים על גבי הידע שלהם עוד ידע ועוד מומחיות, זה מה שיכול להפוך אותם להיות מקצוענים ברמה יותר גבוהה, וזו המטרה שלנו בסוף. אנחנו רוצים למעשה לאתר אותם, להגיע אליהם כמה שיותר מוקדם, לאסוף אותם, לשאוב אותם אל התחום, כי התחום הזה הוא שואב, זה היתרון שלו, הוא נורא מסקרן, ואם יש לך מוח סקרן, אתה נשאב אליו."
"מבחינת התלמידים, זה דווקא היה החלק היותר קל, כי תוכנית הלימודים שאושרה במשרד החינוך אושרה בתוך המסגרת של החמש יחידות הנוספות על מדעי המחשב. אבל בהגדרה, מי שלומד שם בדרך כלל לומד חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות אנגלית, חמש יחידות מדעי המחשב, בדרך כלל גם חמש יחידות פיזיקה ועכשיו אתה מדבר על חמש היחידות האלה."
אלי: "אז קיבלתם את ילדי בגרות הייטק פלוס פלוס."
שי: "ומפני שזו המסגרת של התלמידים, לא חששנו להישאר ברמת העומק והריגורוזיות הגבוהה, כי אמרנו, זה קהל המטרה. ואז מגיע אתגר, האתגר הגדול זה מי ילמד אותם. עכשיו, זה לא כי למורים אין יכולת להבין את זה, פשוט זה תחום נורא נורא חדש ואף אחד לא מכיר אותו. אז אתה מנסה לפתח יכולת הוראה מאוד עמוקה, ברמת חמש יחידות, למורים שאתה מתחיל איתם מאפס. זה כמו לקחת מישהו שלא למד בחיים שלו לא פיזיקה או ביולוגיה, ועכשיו אתה אומר: בוא נעשה לו איזושהי הכשרה, הוא ילמד חמש יחידות פיזיקה. זה לא קורה בתוך השתלמות של חודשיים או שלושה."
"המתמטיקה של התיכון לא מספיקה. היסודות של הבינה המלאכותית היום יושבים במקצועות שלומדים אותם בשנה הראשונה של תואר ראשון במדעים מדויקים או הנדסה. אני מדבר על אלגברה ליניארית בעיקר, ועל חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי מרובה משתנים וסטטיסטיקה."
אלי: "סטטיסטיקה, למיטב ידיעתי, לא נכללת בכלל בתוכנית הלימודים של חמש יחידות מתמטיקה."
שי: "זו בעיה מאוד מאוד קשה. אבל זה גם נותן לנו הזדמנות אדירה. זאת אומרת, כשתלמיד בא ללמוד את התחום הזה בתוך תוכנית הלמידה שאנחנו מפתחים, אנחנו עושים את היסודות המתמטיים של למידת מכונה. אנחנו מדברים על מתמטיקה שימושית, שזה פעם ראשונה שהתלמיד נחשף לזה. אולי הוא נחשף לזה קצת, אבל לא בעוצמה הזאת, בפיזיקה. פה אנחנו הולכים לעולם הרבה יותר מורכב, של הרבה משתנים וטכניקות יותר מתוחכמות של אופטימיזציה, ופתאום התלמידים, גם המתמטיקה שהם לומדים בחמש יחידות, הופכת להיות להם מובנת כי הם משתמשים בה, הם מבינים את המהות, את המשמעות של זה. עד היום כ-500 תלמידי תיכון סיימו חמש יחידות בלמידת מכונה בתוכנית של מכון ויצמן."
"לצערי לא. אחת הסיבות השורשיות לזה היא כי אלה חמש היחידות הנוספות של מדעי המחשב, ותלמיד או תלמידה צריכים לבחור את המגמות האלה בסוף כיתה ט'. ולמעשה, כדי שתלמידה תבחר את זה, היא צריכה בסוף כיתה ט' להגיד לעצמה שהיא הולכת ללמוד, 10 יחידות מדעי המחשב. אין הרבה תלמידות שעושות את זה, וזה חבל."
איך מכשירים מורים ללא שום ניסיון קודם בפיתוח בינה מלאכותית ללמד את הרמה הגבוהה ביותר? ואיך זה קשור לאוניברסיטת סטנפורד ואנדרו אנג? תצפו ותגלו.
