איך הבינה המלאכותית תלמד אותנו להיות בני אדם?

בשיעור היסטוריה בכיתה ז' התלמידים התכוננו לעוד שיעור על ימי הביניים, אך הפעם המורה הפתיע אותם בשאלה שונה: "את נמצאת בבית הספר משמונה עד ארבע, שזה רוב שעות היום," פנה אל אחת התלמידות בשולחן הראשון. "באיזו צורה את מקבלת את המידע שלך?" התלמידה הישירה אליו מבט, מופתעת לרגע מהשאלה הלא צפויה, ואז ענתה בהיסוס: "אני לומדת מההסברים שאתה נותן בכיתה וגם מִקריאה בספרי הלימוד."

המורה חייך קלות והודה לה על התשובה, ואז פנה אל כל הכיתה: "האם הלמידה שלכם שונה או דומה ללמידה של ילדי האיכרים בימי הביניים?" הכיתה שקטה לרגע, ואז אחד התלמידים הרים את ידו ואמר בביטחון: "בניגוד אלינו, ילדי האיכרים למדו בעיקר דרך דוגמה אישית של המבוגרים בסביבה שלהם, בזמן שהם עבדו בשדות או ביצעו עבודות אחרות. הם למדו תוך כדי עשייה, לא בכיתה."

לאחר מכן תלמידה אחרת שיתפה: "גם היום אנחנו לומדים אחד מהשני – לא רק מהמורים. לפעמים אנחנו מקבלים השראה מתלמידים אחרים, בעיקר כשאנחנו עובדים יחד בקבוצות או רואים איך מישהו אחר מצליח במשהו." עכשיו הכיתה החלה לרחוש. "האמת," הוסיפה אחת התלמידות, "אני עברתי שינוי גדול השנה בדיוק בגלל זה. ראיתי חברה שלי מתמידה בלימודים ומצליחה להשיג תוצאות טובות יותר. זה גרם לי להאמין שגם אני יכולה להשתנות. התחלתי לאמץ את שיטות הלימוד שלה, והופתעתי לגלות שזה באמת עובד."

התלמידים שיתפו רעיונות, חיברו בין הידע ההיסטורי לבין המציאות שלהם, ואז המורה עצר ושאל שאלה אחרונה, מסכמת: "איך הייתם מעדיפים להתחנך – בדרך שבה התחנכו ילדי האיכרים בימי הביניים, דרך עשייה ודוגמה אישית, או כפי שאתם לומדים היום בכיתה? ומהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מצורות הלמידה האלה?"

האפיזודה הקצרה הזו משיעור שבו נכחתי מדגימה גישה להוראה ולמידה שבה נבנים יחסים בין התלמידים, המורה והידע באופן שונה מכפי שהם מתממשים בהוראה מסורתית. בגישה זו, התלמידים אינם רק צרכני ידע פסיביים, אלא שותפים פעילים בתהליך הלמידה, כאשר השיח בכיתה מעודד חקר עצמי, חשיבה ביקורתית, וחיבור אישי לתוכן הנלמד. מה חשיבותה של הוראה בדרך זו וכיצד היא עשויה לענות לאתגרי מהפכת ה-AI?

המהפכה כבר כאן

בתקופה האחרונה אנו עדים לדיון ער בין המצדדים ובין המתנגדים לפיתוח טכנולוגיית ה-AI, בין אלה הטוענים שאנו בדרך לדיסטופיה ובין אלה שרואים עתיד אוטופי לאנושות. כך או כך, מהפכת ה-AI כאן. מה שברור הוא שלבינה המלאכותית מאפיינים אחרים מכל פיתוח טכנולוגי שהומצא עד היום – היא מסוגלת ללמוד, להשתנות, לקבל החלטות ולפעול באופן עצמאי.

לצד היתרונות העצומים של הבינה המלאכותית, קצב ההתקדמות חסר התקדים בתחום מאיים לקחת מבני האדם עוד ועוד מיומנויות, יכולות, מקצועות ותחומי יצירה. הגרסה הראשונה של AI הן הרשתות החברתיות, המסוגלות ללמוד את דפוסי ההתנהגות וההעדפות שלנו ולהציג בפנינו מידע המותאם באופן אישי, מתוך מטרה להגדיל את המעורבות שלנו בפלטפורמה. הן הפכו את תשומת הלב האנושית למשאב מרכזי שנגזל מאתנו ביעילות רבה לצרכים כלכליים, תוך ניצול חולשותינו הפסיכולוגיות. גם אם כוונת המפתחים לא הייתה כזאת, הרשתות החברתיות הובילו בדיעבד לתופעות פסיכולוגיות שליליות ולאי יציבות חברתית, העלולה אף להוות איום על הדמוקרטיה המערבית.

כעת, עם התקדמות הבינה המלאכותית, היכולת המניפולטיבית של הרשתות החברתיות נראית כמו משחק ילדים. הבעיה אינה רק בעצם הפיתוח של הטכנולוגיה החדשה, אלא בעיקר בקצב ההתקדמות שלה, שעולה על יכולתה של החברה להסתגל אליו.

מהם האתגרים שמציבה הבינה המלאכותית להבניית זהותנו? עם התקדמות הטכנולוגיה, גובר החשש שאנו מעניקים ל-AI את הכוח לקבל עבורנו עוד ועוד החלטות הנוגעות לחיינו – החלטות המשקפות ומעצבות את מי שאנחנו. מצב כזה עלול לפגוע בהתפתחותנו הנפשית והחברתית ולצמצם את יכולתנו לקבל החלטות עצמאיות.

בנוסף לכך, טכנולוגיית ה-AI מעצימה את השימוש ב'פייק ניוז' ואת ערעור מעמדם של אמצעי התקשורת הממסדיים המספקים מידע מהימן על המציאות. כתוצאה מכך מִטשטשת תפישת המציאות שלנו והיכולת להבדיל בין אמת ושקר. היעדר אמון במקורות המידע הרשמיים הוא כר פורה להפצה של תיאוריות קונספירציה ומניפולציות של בעלי אינטרס.

לאור כל זאת, השאלה המתבקשת היא כיצד נכין את התלמידים למהפכת ה-AI? כיצד נבטיח עתיד שבו הבינה המלאכותית תשרת אותם ולא הם אותה? באופן פרדוקסלי, דווקא הבינה המלאכותית עשויה להיות המפתח להתמודדות עם האתגרים שהיא עצמה יוצרת, ולשמש ככלי מועיל ויעיל לקידום גישה חינוכית רלוונטית, המציבה את הבניית הזהות של התלמידים כמטרה חינוכית מרכזית.

פדגוגיה חדשה בהתהוות

תמיכה בהתפתחות הזהות האישית הייתה תמיד חלק מהאג'נדה הפדגוגית של ארגוני החינוך, אולם במציאות הנוכחית יש צורך לקדם אותה ביתר שאת, ובדרך אחרת לגמרי – לא רק בשיעורי חינוך או בפעילויות בלתי פורמליות, אלא כחלק אינטגרלי מהוראה של כל מקצועות הלימוד.

בשיעור ההיסטוריה שפתחנו בו, למדו התלמידים על ימי הביניים תוך התבוננות רפלקטיבית ובחינה ביקורתית של דרכי הלמידה שלהם וכיצד היו רוצים ללמוד. במקביל, הם העמיקו את הבנתם ביחס לדרכי ההתחנכות של ילדים בימי הביניים. תהליך לימודי כזה הוא דו-כיווני: מחד, באמצעות חקר והעמקה בתוכן הנלמד, רוכש התלמיד תובנות על עצמו, ערכיו, תפיסותיו ושאיפותיו; ומאידך, המעורבות והעניין שלו בחומר הלימודי וברלוונטיות שלו מתעצמים.

כדי לקדם גישה חינוכית זו, בית הספר נדרש לטפח באופן מודע ומכוּון את יכולתם של התלמידים לעצב את זהותם ולהכיר את עצמם טוב יותר מכפי שהבינה המלאכותית "מכירה" אותם.

לצורך כך, ההוראה והלמידה צריכה לשים במוקד את תהליך הבניית הזהות, ולתת בידי התלמידים פיגומים שיסייעו להם להתמודד עם שאלות זהותיות. בדוגמה משיעור ההיסטוריה היו אלה שאלות, כגון: כיצד אני לומד.ת? מה צורת הלמידה שמתאימה לי? מה היתרונות של למידה מעשית הכוללת חניכות? והאם אני רוצה לשנות משהו בצורה בה אני לומד.ת?

בהקשר לאתגרי מהפכת ה-AI ניתן לשאול: כיצד אני מקבל מידע על המציאות? מהן נקודות התורפה הפסיכולוגיות שלי, שהבינה המלאכותית עלולה לנצל לרעה? מהן המיומנויות הדרושות לי כדי להתמודד עם ההשלכות השליליות של הטכנולוגיה? כיצד אני מושפע.ת מ'פייק ניוז' וכיצד אני מתמודד עם השלכותיה? כיצד משפיעים עליי מסרים המלבים רגשות שליליים, כגון כעס, שנאה וקנאה? והאם אני פתוח.ה להקשיב לדעות שונות משלי?

התמודדות עם מגוון שאלות אלה עשויה להוות חלק מתהליך הוראה ולמידה המפתח מודעות עצמית, חשיבה ביקורתית, רפלקסיביות וחקירה עצמית. אלה מקדמים את היכולת של התלמידים להבין את הסיכונים הכרוכים בשימוש בבינה מלאכותית, לפתח משאבים אישיים לצורך התמודדות עם ההטיות וההשפעות של הטכנולוגיה, לקבל החלטות באופן עצמאי ולא לסמוך באופן עיוור על המידע שמציגה הבינה המלאכותית, להיפתח לבחינה של אלטרנטיבות שונות, להעריך מקורות מידע שונים ולהבחין בין עובדות לבדיות.

רתימת ה-AI להבניית זהות: מהלכה למעשה

הפוטנציאל לרתום את הבינה המלאכותית לצרכים לימודיים הוא עצום. השימוש ב-AI לביצוע משימות אדמיניסטרטיביות ולימודיות שונות, כמו מעקב נוכחות, ניהול משאבים וסיכום חומרי למידה, מפנה למורים זמן יקר ומאפשר להם להעמיק בתהליכים פדגוגיים. בכך, הם יכולים לקדם את תפיסת החומר הנלמד כרלוונטי עבור התלמידים ולהתאים את שיטות ההוראה, התכנים והמשימות לצרכים האישיים של כל תלמיד.

מערכת AI יכולה ליצור, למשל, סביבות וירטואליות המדמות את החיים בימי הביניים. התלמידים יכולים "להיכנס לנעליהם" של ילדי האיכרים ולחוות מטלות יומיומיות, כמו הִתלמדוּת כשוליה אצל בעל מלאכה. יתר על כן, התלמידים יכולים להיעזר ב-AI כדי לבנות בעצמם מטלות ותרגילים חווייתיים שדרכם אפשר להכיר את החיים בימי הביניים, ולבחון את הרלוונטיות שלהם לחייהם. ניתן לעשות זאת באופן כללי, או להתמקד בפן ספציפי, כמו למשל דיון בדילמות מוסריות שעולות מהתוכן הנלמד, תוך התייחסות לעמדות והערכים האישיים של התלמידים.

תהליכים אלו ניתנים ליישום לא רק עבור התלמידים, אלא גם עבור המורים. כך, המורה יכולה להיעזר בבינה המלאכותית לבניית מערכי שיעור הממוקדים בהבניית זהות דרך חקר נושא לימודי (כמו החיים בימי הביניים).  

בהקשר החברתי של הכיתה, הבינה מלאכותית יכולה להעצים את הלמידה השיתופית והדיאלוג הכיתתי באמצעות התאמה אישית של קבוצות עבודה, תוך התבססות על תחומי העניין והחוזקות של כל תלמיד.ה.

טכנולוגיות AI יכולות גם לעזור לנו לעקוב אחר שינויים בתפיסות ובמחשבות של תלמידים לאורך זמן. כך, למשל, בשיעור ההיסטוריה שהוצג, התלמידים יוכלו להשתמש ביומן דיגיטלי מבוסס AI כדי לתעד את מחשבותיהם על דרכי הלמידה של ילדי האיכרים בימי הביניים ולבחון כיצד הדבר משפיע על הדרך שבה הם רואים את הלמידה שלהם כיום.

כמו כל התקדמות טכנולוגית, הבינה המלאכותית מציעה עסקה של תן וקח: היא נותנת בידינו כוח, אפשרויות ויכולות חדשות, אך גם גובה מאתנו מחיר בתמורה. למערכת החינוך יש את היכולת להטות את המאזניים לצד החיובי ולספק לתלמידים את הכלים לקבל החלטות מושכלות ולנווט את דרכם בעולם המשתנה.