נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
בשבת האיומה של השבעה באוקטובר, בין כל ההודעות הקשות הגיעה אליי גם ההודעה הבאה: "לא לענות לשיחות של 0022 או +1866. הם אומרים את השם שלך ואומרים ללחוץ 1 כדי לקבל עזרה. לא לענות בכלל, יש מתקפת סייבר על ישראל." ההודעה הזו עוררה בי חשש שהטלפון הנייד שלי, שמקשר אותי עם העולם, נמצא גם הוא תחת מתקפה. אולם אחרי תחושת הפחד הראשונית, התעוררה בי הספקנות. המקור של ההודעה לא היה ברור. הניסוח המאיים של ההודעה היה דומה לניסוח של שמועות כוזבות שנתקלתי בהן בעבר, שמטרתן לזרוע תבהלה ופחד. החלטתי להתעלם מההודעה ולא להעביר אותה הלאה. כעבור זמן לא רב ההודעה אכן הופרכה.
ההודעה הזו הייתה אחד הטפטופים הראשונים של מה שהפך לשטף אדיר של מידע שקרי ומטעה (דיס-אינפורמציה) שמציף את הרשתות בעקבות המלחמה. חלק גדול מהמידע הזה מופנה כלפי דעת הקהל העולמית כדי לגייס תמיכה במערכה נגד ישראל ולהשפיע על מקבלי החלטות. במקביל, יש גם הרבה דיסאינפורמציה שמופנית כלפי החברה הישראלית: שמועות שקריות על מחבלים שמחופשים לאנשי כוחות הביטחון, שמועות שווא מלחיצות על אנשים שעוברים בין הבתים ומצלמים, האשמות כוזבות שפוגעות בלכידות, ועוד. למרבה הצער, רבים מהתלמידים והתלמידות שלנו נחשפים למידע המזיק הזה.
במקום לקבל מידע אמין ומדויק על המצב, ידיעות כזב מספקות מידע מטעה ומבלבל. במקום לאפשר לנו שהות לעצור, לנשום, ולעבד את הרגשות שלנו, ידיעות כזב מלבות את הפחד, החרדה, והשנאה. במקום לפתח אמונה ביכולת שלנו להתמודד עם הקושי, ידיעות כזב זורעות ייאוש. ובמקום לקדם שותפות וערבות הדדית, ידיעות כזב מעצימות את הפילוג והקיטוב בין חלקי החברה הישראלית.
אחת המטרות המרכזיות של גורמים עוינים שמפיצים דיסאינפורמציה, מידע כוזב, היא לערער אותנו. כשאנו מהדהדים את המידע הזה, בדרך-כלל מכוונות טובות, אנו מבלי משים נותנים לכך יד. הבשורות הטובות הן שיש לנו את היכולת להגן על עצמנו ועל הקהילות שלנו מפני מידע כוזב. יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי לעזור לתלמידות ולתלמידים לפתח חוסן בפני מידע כוזב ברשתות. בקבוצת המחקר שלי באוניברסיטת חיפה פיתחנו עזרי למידה והוראה להתמודדות עם המידע הכוזב שמופץ בעקבות המלחמה. בכתבה זו אתאר ואדגים ארבעה עקרונות חינוכיים לפיתוח חוסן בפני מידע כוזב שעמדו בבסיס התכנית.
כדי להצליח לזהות מידע כוזב, צריך להבין מהו המידע הכוזב שמופץ ברשת וכיצד הוא מטעה אותנו. לדוגמה, בדיסאינפורמציה לגבי המלחמה נעשה שימוש רב בתמונות ובסרטונים שהוצאו מהקשרם ועוד. ההיכרות עם מידע כוזב וההבנה כיצד הוא "עובד עלינו" עוזרות לפתח עמידות בפני מידע כוזב.
מה אפשר לעשות? כאן למטה מתוארים חמישה סוגים נפוצים של מידע כוזב שכדאי להכיר לתלמידות ולתלמידים בתור התחלה (ישנם עוד סוגים). אפשר לבקש מהתלמידים והתלמידות לשתף בדוגמאות למידע כוזב ולשוחח איתן.ם על מדוע מידע כוזב מטעה אותנו וכיצד הוא עלול להשפיע עלינו.
מיומנויות הערכת אמינות מידע הן כלי חיוני לסינון המידע שמציף אותנו. החוקר מייק קולפילד ועמיתיו פיתחו מודל יעיל של מיומנויות הערכת מידע ברשת הכולל ארבעה צעדים: (1) עוצרים, (2) בודקים מי המקור, (3) בודקים מה אומרים מקורות אמינים, ו- (4) בודקים מהו ההקשר המקורי של המידע. פיתוח המיומנויות הללו יכול לעזור לזהות מידע אמין ולפתח תחושת מסוגלות.
מה אפשר לעשות? כאן למטה תוכלו לקרוא הסבר קצר על ארבעת הצעדים להערכת אמינות מידע ולמצוא באתר "נלחמות ונלחמים בפייק ניוז" הפניות לפעילויות שמתרגלות את הצעדים. כדאי לאפשר לתלמידות ולתלמידים להתנסות בהערכת אמינות של מידע אותנטי שמופץ ברשת ולשוחח עימן.ם על כיצד העריכו את המידע.
על-מנת להימנע מהפצת מידע כוזב צריך להיות מוכנים לעצור, להטיל ספק, ולהקדיש זמן ומאמץ לבדיקה של המידע. כדי לעודד הרגלים כאלו, חשוב לטפח נטיות חשיבה כגון זהירות, ביקורתיות, וענווה מחשבתית (כלומר, מודעות למגבלות הידע שלנו). ביסוד נטיות החשיבה הללו עומדת השאיפה לאמת. זוהי שאיפה שמכירה במורכבות ובאי-ודאות של הידע, ויחד עם זאת חותרת לבירור האמת ולהימנעות מדבר שקר, ככל יכולתנו.
מה אפשר לעשות? כדאי לתת דוגמה אישית לנטיות חשיבה תוך כדי ההוראה בכיתה ולבחון באופן ביקורתי מידע וטענות ביחד עם התלמידים והתלמידות. דרך נוספת לטפח נטיות חשיבה היא להציע פעילויות שמזמינות הפעלה של נטיות חשיבה, כגון משימות הערכת מידע או הצעת דרכים לצמצום ההפצה של מידע כוזב ברשתות, ולתת משוב שמְשַׁיֵּם ומעודד נטיות כגון זהירות, אחריות וביקורתיות. ישנן כמובן עוד דרכים לטפח נטיות חשיבה.
כדי להבין כיצד מידע כוזב מטעה אותנו, לקדם מיומנויות הערכה, ולטפח נטיות חשיבה, יש להפנות את הזרקור אל החשיבה שלנו. מהם הרגלי החשיבה שגורמים לנו ליפול בפח? איך אנחנו יודעות אם משהו נכון או לא? מה אפשר לעשות כשאנחנו לא בטוחים אם המקור אמין? הלמידה על ההתמודדות עם מידע כוזב כרוכה בפיתוח ידע על דרכי חשיבה ומיומנויות לניהול החשיבה, כלומר, מטא-קוגניציה.
מה אפשר לעשות? יש דרכים רבות לתמוך בחשיבה על חשיבה. לדוגמה, אפשר לעודד שיח מפורש על מיומנויות הערכה בעזרת שאלות מטקוגניטיביות, כגון, "מה אפשר לעשות כשנתקלים במידע שלא בטוח אם הוא נכון?" כדאי גם לתמוך במיומנויות הכוונה עצמית ושיתופית של תהליכי חשיבה, כגון תכנון ומעקב אחר מטרות הערכה.
קרבות הדיסאינפורמציה ימשיכו להתנהל ברשת, ועימם החשיפה למידע מטעה ומזיק. ככל שנקדים לפתח את יכולות ונטיות החשיבה הביקורתית של תלמידינו ותלמידותינו, כך נוכל לעזור להם לשמור על עצמם ועל הרשת ממידע כוזב.
"נלחמות ונלחמים בפייק ניוז" פותחה ביחד עם קבוצת סטודנטיות וסטודנטים (מהעבר ומההווה) מהתוכנית לטכנולוגיות בחינוך באוניברסיטת חיפה שתרמו מכישרונם ומרצם להתמודדות עם תופעת המידע הכוזב (לפי סדר א"ב): מדלן ביבאר, ד"ר אשרה דואק, דנה טל-סביר, ד"ר שירי מור-הגני, פאיז עבד, ת'וריא קובטי-משיעל, ורותם רביב. תודה רבה גם לפרופ' לינור הדר ולד"ר ארנון קרן על ההערות הטובות לגבי התכנים הלימודיים.
