נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
לכאורה, בית הספר הוא מוסד ברור מאליו: קמים בבוקר, לובשים תיק, הולכים ללמוד. אבל מאחורי המוסד השגור הזה מסתתר סיפור היסטורי, תרבותי, חברתי – ואפילו מיתולוגי – מרתק במיוחד. הנה חמש עשרה עובדות על בתי ספר בארץ ובעולם שאולי לא למדתן.ם בבית הספר.
העדות הקדומה ביותר לבית ספר מאורגן מגיעה ממסופוטמיה (עיראק של היום), בשנת 2,000 לפנה”ס. שם הוקמו “אֶדובָּּה”, בתי ספר שבהם ילדים למדו לכתוב על לוחות חימר בכתב יתדות –בעיקר בנים מהאליטה. ומי היו המורים? סופרים מנוסים, שהקפידו גם על משמעת נוקשה. מעניין מה דוד גרוסמן ואשכול נבו חושבים על זה.
למעלה מ־85% מהמורים בישראל הן נשים – אחד השיעורים הגבוהים במדינות ה־OECD, שעומד בממוצע עולמי של 70%. לכאורה, הסיבה היא שמקצוע ההוראה נחשב בישראל מסורתית ל”נשי”, במיוחד בגילים הצעירים. ואני אומרת שאם הוראה היא מקצוע נשי – הגיע הזמן שגם שאר המקצועות ילמדו מהטובות ביותר.
בשנות ה־50 ניסתה עיריית תל אביב לסגור את “תיכון חדש”, מוסד חדשני שפעל באווירה דמוקרטית. התלמידים לא נשארו אדישים: הם כתבו מכתבים, ארגנו עצומה, התארגנו יחד למאבק ציבורי – ובסופו של דבר הבית הספר ניצל! אגב, תיכון חדש קיים עד היום ונחשב לאחד המובילים בעיר.
מערכת החינוך הפינית נחשבת לאחת מהמובילות בעולם למרות (ואולי בזכות) גישה לא שגרתית: אין בה מבחנים סטנדרטיים עד סוף חטיבת הביניים, אין ציונים מספריים בגיל צעיר, והילדים מתחילים בית ספר בגיל 7 בלבד. מה דעתכן.ם? יכול לעבוד כאן?
יש מדינות קיצוניות בהן חינוך לנערות עלול לסכן את חייהן. הדוגמה הבולטת ביותר היא של מלאלה יוספזאי, נערה בת 15 מפקיסטן שנורתה בראש ובצוואר בידי טליבאן בדרכה חזרה מבית הספר. היא עברה שיקום מלא בחו"ל והמשיכה במאבקה העיקש לזכותן של נשים לחינוך. בין היתר היא הקימה קרן לקידום לנערות ברחבי העולם והפכה לאייקון עולמי וזוכת פרס נובל לשלום.
אף שאין בתנ”ך תיאור מפורש של “בית ספר” כמו שאנו מכירות ומכירים כיום, מופיע בו הביטוי “בני הנביאים” (חפשו במלכים ב’). חוקרים סבורים שמדובר בקבוצות של תלמידים שלמדו אצל נביאים – סוג של מוסד חינוכי דתי מוקדם. בנוסף, לא חסרים בתנ"ך אזכורים של כתיבה, קריאה, ושינון חוקי תורה, מה שמרמז על קיומה של מערכת לימוד לא-פורמלית.
בבתי ספר ביפן אין עובדי ניקיון, והתלמידים אחראים לשמירה על הסביבה הלימודית. ה־souji no jikan הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הבית ספרית. בכל יום מוקדשת רבע שעה ל”פעולת ניקיון”: טאטוא, שטיפת רצפות, סידור שולחנות. המטרה? חינוך לכבוד, אחריות אישית ותחושת שייכות. זהו נוהג רשמי בכל רחבי יפן, ונחזיק אצבעות שיום יבוא והוא יאומץ גם בישראל.
ב־1559 חוקקה מדינת וירטמברג שבגרמניה את אחד מחוקי חינוך החובה הראשונים בעולם: כל ילד חייב ללמוד קרוא וכתוב. המניע היה דתי: כדי שכל אחד יוכל לקרוא בעצמו את כתבי הקודש. ואולם, החוק הזה היווה בסיס לחינוך הציבורי בכל אירופה ולחוק חינוך חובה בלמעלה מ-180 מדינות. עם זאת, יש לציין שאכיפתו לקויה ולפי נתוני אונסק"ו כ-250 מיליון ילדים ברחבי העולם אינם לומדים כלל במוסד חינוכי בגלל עוני, נישואי ילדות, תשתיות לקויות ומלחמות.
אסטוניה, מדינה קטנה באירופה, היא אחת החלוצות בלימוד תכנות מהגיל הרך. החל מ-2012, אסטוניה שילבה תוכניות קידוד והבנה לוגית בכיתות הנמוכות, וכבר בכיתה א’ הילדים לומדים עקרונות תכנות, חשיבה לוגית ואוריינות דיגיטלית כחלק מחזון לאומי להפוך ל”מובילת עידן הדיגיטל באירופה”.
במערכת החינוך הברזילאית קיים פרויקט בשם Escola da Inteligência שנוסד ב-2010 וכיום מיושם ביותר מ-1,000 מוסדות חינוך. משולבות בו תוכניות לפיתוח אינטליגנציה רגשית: איך לווסת כעסים, לנהל תקשורת בין-אישית, להתמודד עם חרדה ולהיות אמפתיים. ההנחה: הישגים לימודיים תלויים ביכולת הרגשית לא פחות מהשכלית.
בית הספר היהודי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה היה "אליאנס" (כל ישראל חברים), שנוסד בשנת 1882 בירושלים תחת פיקוח צרפתי. המוסד שילב ערכים יהודיים עם מקצועות חול, ונחשב למהפכני גם מבחינה פדגוגית וגם משום שלראשונה למדו בו גם בנות!
בית הספר הציבורי הראשון בארצות הברית הוקם בבוסטון בשנת 1635. הילדים למדו בעיקר דת, קריאה וכתיבה, והמשמעת הייתה מחמירה ביותר: סרגלים ומקלות מידה שימשו להענשת תלמידים ולשמר את “יראת האל”. מזל שאנחנו כבר בשנות האלפיים.
ה־Gaokao הוא מבחן הכניסה לאוניברסיטאות בסין, והוא נחשב לאחד הקשים בעולם. מדי שנה נבחנים בו כ-10 מיליון תלמידים. הלחץ כל כך גבוה, עד שיש תלמידים שמאושפזים בגלל התמוטטות נפשית – והורים שמתפללים מחוץ לבתי הספר בזמן הבחינה. מעניין איך תלמידי ישראל היו ניגשים למבחן הגאוקאו הסיני.
בפרויקט מעניין שנקרא Bridge International Academies, קניה פתחה מאות בתי ספר "לואו-קוסט" ללא מבנים מסורתיים, שבהם מורה מלמד.ת לפי טאבלט, וכל תוכנית הלימודים מועברת דיגיטלית. המודל מעורר מחלוקת: יש הרואים בו חדשנות, ואחרים רואים בו רדוקציה של פדגוגיה. ומה איתכן.ם?
לפי נתוני משרד החינוך, פועלים כיום בישראל מעל 5,000 בתי ספר יסודיים ותיכוניים, בהם לומדים מעל שני מיליון תלמידים. מדי שנה, כ-160,000 תלמידים מסיימים תיכון, ומתוכם כ-50% זכאים לתעודת בגרות מלאה. מתוכם למעלה מ-11% מסיימי בגרות במסלול 'בגרות הייטק'.
בית הספר, שמלווה את חיינו מילדות ועד בגרות, הוא מוסד עתיק, מתפתח ומלא סיפורים מפתיעים. מהאדובה המסופוטמית ועד בתי הספר של תל אביב, ממקלות עונש בבוסטון ועד ל”חינוך לניקיון” יפני – המוסד הזה ממשיך להשתנות יחד עם החברה.
ובכל זאת, דבר אחד נשאר קבוע: השאיפה ללמוד, להבין, ולהתפתח!
רוצות ורוצים להתחיל את השנה ברגל ימין? הצטרפו לניוזלטר של 'הגיע זמן חינוך'!
