ביפן המורים הם סלבס, מה עוד נוכל ללמוד מארץ השמש העולה?

משלחת של אנשי חינוך ואקדמיה יצאה למסע לגלות את סוד הקסם של יפן בהישגים לימודיים בינלאומיים. קסמים לא מצאנו, אבל תשובות לחלק משאלותינו דווקא כן.

למה דווקא יפן?

תלמידי יפן נמצאים בחמישייה הפותחת במבחנים הבינלאומיים, עם אחוז מצטיינים גבוה במיוחד במתמטיקה. אחד מתוך ארבעה ילדים נמצא ברמת מצוינות, בעוד שבישראל רק 8.4% מהתלמידים מצליחים להגיע לאותה רמה. אחרי 'הלם פיז"ה' בשנת 2003, מבחן בו תלמידי יפן ירדו משמעותית בהישגים במבחן הבינלאומי, ביפן לא חיפשו תירוצים, אלא פעלו לשינוי תוכניות הלימודים ולהתאמתן לדרישות החדשות. למשרד החינוך היפני יש מכון מחקר מלווה למדיניות שמנתח את התוצאות, עורך מחקרים, בודק את היישום במערכת וממליץ המלצות לשינוי מדיניות, כך נשארים מעודכנים ומדייקים כל הזמן.

ניגודים ועצמאות מגיל צעיר

החוויה היפנית שלי הייתה מלאת ניגודים. יפן היא ארץ של ניגודים – מסורת מול חדשנות, עצמאות מול מחויבות לקבוצה, רחובות סואנים מלאי אדם מול גני הזן האסתטיים והשקטים. כאן, כל פרט במציאות היומיומית משקף את ההרמוניה שבין שני העולמות הללו. משמעת ושקט בבתי הספר מתמזגים עם רגעים של יזמות ויצירתיות לתלמידים ואוטונומיה למורים.

עצמאות של היחיד מגיל צעיר מול המחויבות לקבוצה הפתיעו במיוחד: הופתענו לראות באחד הימים תלמידים בכיתה א' הולכים לבד לבית הספר, עומדים בתור לאוטובוס עם ילקוטים עמוסים על גבם ושקיות אוכל ביד. מתברר שביפן, תלמידים אחראים על הציוד שלהם ואף משתתפים בניקוי הכיתות. העצמאות הזו היא חלק בלתי נפרד מהתרבות והחינוך היפני. יחד עם זאת, הפרט צריך להיות כמו כולם ומחויב לקבוצה, חריגות לא מתקבלת באהדה.

למידה סביב השעון: ג'וקו –בתי הספר של אחר הצוהריים

תלמידים ביפן לומדים סביב השעון. בסיום יום הלימודים בבית הספר ב-15:30 מתחילה הלמידה בבית ספר של אחר הצוהריים – הג’וקו – מסגרת פרטית שבה לומדים החל מבית הספר היסודי. 70% מתלמידי יפן לומדים בג’וקו. בבתי הספר האלה הדגש הוא על פיתוח מיומנויות, בעיקר בפתרון בעיות במתמטיקה ובמדעים, במטרה להכין את התלמידים למבחני המעבר בין בתי הספר.

מבחנים לאומיים אלה, שמתקיימים בעיקר במעבר בין חטיבת הביניים לתיכון, בודקים מיומנויות ולא רק ידע. מבחנים אלה יוצרים לחץ רב על התלמידים, אך גם מוטיבציה גבוהה אצל התלמידים וההורים, שמבינים את משמעות ההצלחה בהם. תלמיד יפני לומד בפועל עד שנתיים יותר מתלמיד ישראלי, אם לוקחים בחשבון גם את השעות בג’וקו.

בתי הספר והטכנולוגיה – העתיד כבר כאן

במהלך הביקור ביפן ביקרנו בשלושה בתי ספר תיכוניים מובילים ומצטיינים במדעים, כל אחד מהם מציג מודל שונה ומיוחד: החל מבית ספר עם הוראה פרונטלית מסורתית ומעבדות מיושנות, ועד בית ספר תיכון חדשני עם ציוד מדעי מתקדם, שמשלב טכנולוגיות ותכנים מתקדמים במתמטיקה ולמידת מכונה.

בכל בתי הספר האלה שמים דגש רב על פיתוח מיומנויות, עם שילוב פרויקטים של חקר ותמיכה אקדמית, שמעודדים את התלמידים ליזום, ללמוד באופן עצמאי לעומק, לפתור בעיות מורכבות ולהציג את הפרויקטים ברמה מקומית ואף בינלאומית.

ביפן החלו להתכונן לעידן הבינה המלאכותית כבר בשנת 2018. אומנם ראינו יוזמות מקומיות של מורים חדשניים ושילוב נושאים מתקדמים כמו אלגברה לינארית ומטריצות. עם זאת, עדיין לא קיימות תוכניות לימודים ברמה מערכתית שמיועדות להכשרת מדעני בינה מלאכותית של העתיד, בדומה למה שקורה אצלנו בישראל.

ציוד מקצועי בתיכון מדעי ביפן.

המורים – הכוח המניע

המורים ביפן הם חלק בלתי נפרד מההצלחה. הם עובדים בממוצע 56 שעות בשבוע, לא רק בהוראה בכיתה, אלא גם בתכנון שיעורים, בבדיקת עבודות ובפיתוח מקצועי. מעניין לציין ש-70% מהמורים בתיכון הם גברים. השכר אינו גבוה במיוחד, וחופשה שנתית נמשכת רק כשבוע אחד. אפילו במהלך חופשות התלמידים, המורים ממשיכים לעבוד בבית הספר, לומדים יחד ומתכוננים.

שיטת הפיתוח המקצועי המרכזית היא ה־Lesson Study, שיטה המעודדת שיתוף פעולה בין המורים בבניית השיעורים, צפייה הדדית ומתן משוב, לשיפור מתמיד של ההוראה. תופעה מעניינת נוספת היא "מורי העל" של יפן – מורים מומחים שזוכים לכבוד רב, ומורים רבים באים לצפות בשיעורים לדוגמה שהם מעבירים. הם משתתפים בתוכניות טלוויזיה ומפרסמים ספרים, נחשבים לסלבס ברמה לאומית. הכבוד והיוקרה שמקבלים המורים ביפן הם עצומים ומעוררי קנאה.

סיומו של מסע

המסע שלנו ביפן היה חוויה מעוררת השראה, אך גם אתגר. קסמים לא גילינו, אבל פגשנו רעיונות ותובנות חשובות: שילוב של פתרון בעיות מורכבות בתוכניות הלימודים ובהערכה, התאמת התוכניות לסטנדרטים בינלאומיים, דגש על פיתוח מיומנויות בנוסף לידע ופיתוח חשיבה ברמה גבוהה הם חלק מהסטנדרט ולא אירוע מיוחד.

אנשי המשלחת והמארחים היפנים. מימין שורה תחתונה: רון בלונדר, מאיה גורדין, רויטל דרורי, דלית שטאובר, בוריס קויצ'ו. בשורה עליונה מימין : אלי הורביץ, גיורא אלכסנדרון, שוש נחום, שגיא בר, עמי מויאל, יוסי בידץ.

ההון האנושי הוא סוד ההצלחה שלנו ובישראל חייבים להשקיע בו, להתחזק ולהתכונן למציאות המשתנה כבר עכשיו. עם המהלך החדש בחינוך בישראל של "ישראל ריאלית", זו ההזדמנות לאמץ גישות חדשות, ללמוד מההצלחות של אחרים ולהתמקד בהענקת כלים רלוונטים לתלמידים שלנו.