נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
"יפן עברה שינויים משמעותיים במערכת החינוך בעבר בזכות מה שאנו קוראים לו 'מצב חירום לאומי'. היה את ההלם של תוצאות פיז"ה שחווינו ב-2003. לאחריו הגיעה רעידת אדמה בטוקיו וצונאמי ב-2011. כמו כן, לאחרונה חווינו את משבר הקורונה ב-2019. ייתכן שכיום אנו חווים זעזוע נוסף שהוא הבינה המלאכותית."
אלה היו דברי הפתיחה של נורישה וואדה, יו"ר הוועדה לקידום טכנולוגיות בחינוך ביפן, שהגיע לתת הרצאה מיוחדת בכנס 'FUTURE SKILLS' שהתקיים בשיתוף עיתון גלובס, מכללת אפקה וקרן טראמפ למצוינות בחינוך.
"תוכנית הלימודים הלאומית משתנה ביפן פעם בעשור, וזה זמן ארוך מאוד לשינוי כזה. נכון להיום, העולם בו אנו חיים מאותגר על ידי אירועים שונים, וזה קורה כל יום. כיצד נוכל להסתגל בצורה יעילה לאותם שינויים יומיומיים?
"בואו נכנס לזעזוע הראשון שחווינו, ואלה היו תוצאות מבחני פיז"ה מ-2003. עד אז היינו במקום מצוין בקריאה, במתמטיקה במדעים, ולפתע חווינו ירידה משמעותית. במהלך הזמן הזה הייתה לנו למעשה תוכנית לאומית שהגיעה למסקנה שהתלמידים שלנו מותשים. אנו צריכים לנסות לצמצם מספר שיעורים בשנה. ראינו שישנה ביקורת רבה ביפן אשר טענה שבאותו זמן הפנאי והגישה הרגועה הזו לתוכנית הלימודים היא למעשה הסיבה לכך שילדים התדרדרו מאוד בתוצאות במבחני פיז"ה. בתגובה, ביפן החליטו לשנות מיידית את המבחנים בהתאם למבחני פיז"ה ולהתחיל תהליך של שינוי תוכנית הלימודים שיובל על ידי המורים."
"אחרי אותו זעזוע שחווינו מתוצאות מבחן פיז"ה, עשינו הערכה לאומית, ניתחנו את התוצאות והגענו לתוכנית לימודים חדשה לעשור הבא. ואז הגיעו הצונאמי ורעידת אדמה ב-2011, ובתי ספר רבים נסגרו. מה למדנו מכך וכיצד שינינו את מערכת הלמידה שלנו? שתי נקודות עיקריות ששינינו בצורה קיצונית במערכת החינוך שלנו בזכות רעידת האדמה והצונאמי: בפיז"ה 2003, ההלם הראשון שחווינו, ממשלת יפן החליטה לשנות את המיומנות הלאומית בהתאם לדרישות של פיז"ה. זה היה תהליך מתמשך. אבל מאז רעידת האדמה, כשכל המערכת הופרה למעשה, הממשלה עבדה באופן הדוק עם ה-OECD ויצרה פרויקט מיוחד כדי ליישר קו לא רק עם תוכנית הלימודים היפנית אלא גם עם OECD ופיז"ה.
"התכוננו לעשור הבא של הלמידה האקטיבית ובנינו בעצם תוכנית למידה חדשה שמתמקדת במסוגלות התלמיד, בית ספר כחממה לקהילה וכיצד אנו מהווים קהילה בתוך מערכת החינוך שלנו. כמו כן, כיצד אנו מייצרים יכולת למידה של מתמטיקה ופיזיקה באופן רלוונטי לחוויה הלאומית ולחוויה של התלמידים ביומיום.
"הזעזוע האחרון היה מגפת הקורונה בשנים 2019-2020, שקטעה את מערכות החינוך ברחבי העולם ולא רק ביפן. בתי הספר שלנו הצליחו להשתקם מהר מאוד ולא נסגרו למשך יותר משלושה חודשים. זאת מפני שב-2011, אחרי רעידת האדמה, קידמנו את הפרויקט הלאומי שנקרא 'בית ספר ג'יגה' שהתקין תשתית מתקדמת של אינטרנט מהיר ומחשב לכל ילד בבתי הספר ביפן."
"נושא בוער נוסף בעת זו היא המגמה היפנית ליחס בנוגע לכישלונות ביפן. כשאני מדבר עם אנשים שעובדים בהייטק, אנשים בישראל לא מפחדים לעשות טעות, אבל הסקר היפני מראה פעם אחר פעם שאנו מפחדים לעשות טעויות."
"בעתיד, כאשר הבינה המלאכותית תתחיל להשפיע, אנו צריכים לייצר תלמידים אשר יוכלו להתייחס לנושא, לאהוב את הנושא, להשתמש בנושא הזה בצורה פרקטית בחיי היומיום שלהם. הבינה מלאכותית לומדת מהטעויות, מהכישלונות, והתלמידים היפנים פוחדים להיכשל. זוהי אחת החרדות הגדולות של התלמיד היפני, אך בעידן בינה מלאכותית, כישלון הוא למעשה מערכת חדשנות במובן מסוים. כיצד נוכל לשנות את ההתנהגויות ואת ההרגלים של התלמידים שלנו היום? יפן צריכה להתמודד עם האתגר הזה היום, ואני כאן גם כדי ללמוד מישראל."
