ללמוד מהעולם
"משועממים, עייפים ולחוצים", אלו המילים שנשמעו הכי הרבה כאשר 22,000 תלמידי תיכון אמריקאים נשאלו כיצד הם מרגישים בבית הספר. אז לפני שנתחיל, הרשו לי לומר, לא כל סוגי השעמום הם נוראיים.
לין מנואל מירנדה, יוצר המחזמר זוכה פרס הטוני המילטון, כתב שהדמיון והיצירתיות שלו נזקפים לזכותו של השעמום שחווה בבית הספר.
מירנדה כתב, "הזמן שאנו מבלים לבדנו מעניק לנו את מתנת התעסוקה העצמית וזהו מעיין היצירתיות. אין דבר טוב יותר להנעת היצירתיות מאשר דף לבן או חדר ריק. אני זוכר היטב כיצד העמדתי פנים שחיילי נינג'ה עומדים להיכנס לכל אחד מחדרי הבית וחשבתי, 'מהי הדרך הטובה ביותר להגן על עצמי? כיצד אתמודד עם הנינג'ות האלה כמו הילד ב'שכחו אותי בבית'? כך למדתי לבנות מגדלים מדהימים שפורחים באוויר".
כדי ללמוד עוד על נושא השעמום, שאלתי חברים ואנשי חינוך: מה ההפך משעמום, כיצד נוכל להילחם בשעמום ולבסוף, האם בכלל יש צורך בכך? הנה התשובות והמסקנות שכתבו אנשי החינוך בדף הפייסבוק שלי:
1. ספרו סיפורים
"ספרו סיפורים", אומר איש החינוך גארי היידה. לדבריו, מה שתלמידיו לשעבר זוכרים היטב משיעוריו הם הסיפורים שנהג לספר להם. הוא היה נוהג להקריא לתלמידיו ספרים בקול רם, כגון חיי פיי והחיים הסודיים של הדבורים. סיפור סיפורים הוא אסטרטגיה מתועדת היטב לעידוד מעורבות וזוהי דרך הלימוד העיקרית שלנו לפני שאנו מתחילים לכתוב. זוהי אומנות של ממש.
טיפ: לקבלת השראה ומשאבים נהדרים, האזינו ל-StoryCorps ול-The Moth Radio Hour.
2. הניעו את התלמידים
חברתי ואשת החינוך קנצ'ן שינדלאואר אומרת כי למידה פעילה היא אחד הדברים החשובים ביותר. אחותי ברוק, לשעבר מורה לאנגלית וכעת מורה ליוגה ביפן, מסכימה וכותבת כי ההפך משעמום הוא "מעורבות גופנית, נשימה ומיינדפולנס. במילים אחרות, רקדו ותרגלו יוגה".
טיפ: מצאו דרכים לשילוב משחק ותנועה בכיתה ומחוצה לה.
3. הציעו מגוון אפשרויות
ג'ניפר מילר, בעלת הבלוג "הורים בטוחים בעצמם, ילדים בטוחים בעצמם", אומרת שכאשר אנו נותנים לתלמידים אפשרויות רבות יותר ונוקטים יוזמה, אנו מובילים ליצירת גירוי וסקרנות.
טיפ: פרויקטים אותנטיים הקשורים לעולם האמיתי מציעים לתלמידים אפשרויות בחירה בנוגע למקצועם העתידי, בהתאם לתחומי העניין ולתשוקות שלהם.
4. אפשרו התקדמות בקצב אישי
קארן מידור, אשתו של בן דודי, נשרה מבית הספר התיכון. למרות זאת, היא המשיכה אחר כך ולמדה לתואר שני ולתואר דוקטור. המורה לפסנתר שלה ריפתה את ידיה וכעסה כאשר "קפצה קדימה" בשיעורים. קארן כותבת, "פעמים רבות אני מבחינה כי לבתי ספר יש תוכנית לימודים אחת בלבד, שעובדת היטב רק עבור קבוצת תלמידים קטנה ברמה ממוצעת. עבור חלק מהתלמידים, התוכנית מהירה מדי והם אינם מצליחים להבין או לעמוד בקצב שלקבוצה אחרת נראה איטי מדי. בשני המקרים הדבר מוביל לתחושת שעמום ולא מתרחשת למידה אמיתית". היא מציעה לאפשר לתלמידים ללמוד בקצב שלהם, במקום לקבץ אותם עם כל התלמידים האחרים.
טיפ: ישנו שפע של אסטרטגיות למידה מבוססות כישורים. קראו את החדשות האחרונות על חינוך מבוסס כישורים באתר של כריס סטורגיס, Competency Works.
5. שחקו איתם
אשת החינוך דורותי לימאוט אומרת שמשחק הוא ההפך משעמום וכי מחקרים רבים מעידים על כך שמשחק הוא דרך מצוינת ללמוד. המוסד למשחקים מעודד למידה מבוססת משחק. הוא כותב כי "משחקים תומכים בחשיבה ביקורתית ובפתרון בעיות מורכבות", וכי הם "נועדו ליצור מרחב או עולם מרתק לפתרון בעיות מורכבות, שבו השחקנים לומדים ומבינים באמצעות חקירה עצמית. השחקנים מקבלים סיוע כדי ללמוד "בזמן הנכון" ולהשתמש בנתונים שיעזרו להם להבין מה הם עושים, על אילו בעיות עליהם לעבוד ומהו הצעד הבא. המשחקים יוצרים צורך מסקרן ומרתק לדעת, צורך לשאול, לבחון, להטמיע ולהתמחות במיומנויות ובתחומי תוכן מסוימים". המוסד למשחקים פיתח את הקווסט ללמידה, בית ספר ציבורי בעיר ניו יורק, שמציע מודל חדש למעורבות תלמידים.
טיפ: היכנסו למשחק. כהורים או כמורים, חשבו על המשחקים שאתם אוהבים (בתוך הבית, בחוץ או ברשת) והיעזרו בתחומי העניין שלכם כדי ליצור קשר עם הצעירים. היכנסו לקמפיין ללמידה מבוססת מקום של אתר Getting Smart וראו כיצד אנו מתייחסים לשימוש בתחושת המקום כדי לאפשר גישה שווה ללמידה עבור כל התלמידים.
6. חברו את בית הספר לחיים האמיתיים
דיויד לוין, איש חינוך בעמותת Big Picture Learning, אומר כי "העולם האמיתי מעניין למדי. התמחויות שונות ויוזמות כגון Leaving to Learn הן מרגשות ובעלות עוצמה עבור התלמידים". אוניברסיטת הלסינקי עורכת מחקר מקיף על כך, מספר לנו לאסה לפונימי מהארגון הפיני Scool, שמטרתו להוביל שינוי בית ספרי. מחברי המחקר מספרים על תלמידים שמאבדים עניין ומשתעממים מכיוון שאינם רואים את הקשר בין יעדי הלמידה לחיים האמיתיים. הם חשים כי בית הספר אינו קשור למציאות שבה הם חיים. יצירת קשר בין בית הספר לעולם האמיתי היא חיונית למעורבות התלמידים ויכולה להילחם בשעמום.
טיפ: עזרו לתלמידים למצוא מנטורים מבוגרים מחוץ לכיתה, שיתמכו בפרויקטים ובתחומי העניין שלהם.
7. חברו את בית הספר לעתיד
"אני חושבת שלכולם, אבל בעיקר לבני הנוער, קשה לדעת מה שהם לא יודעים", אומרת דניאל הרדר. "העובדה שאנו 'כלואים' בחוויית תיכון מוגדרת מראש, שתוכננה במאות הקודמות, מובילה באופן צפוי לשעמום. כדאי למצוא דרך להראות להם שהם אלה שיקבעו את העתיד ולתת להם תחושת משמעות בעשיה. למשל, ליצור צוותים של עשיה משמעותית, לתת להם בעיה לפתרון או פתרון שאפשר ליצור מתוכו, כך שיתמודדו עם נושא מהעולם האמיתי ויוכלו להשפיע על עתידם".
טיפ: שאלו תלמידי תיכון, "כיצד אתם רואים את העתיד שלכם?" והקשיבו להם. זהו הדבר החשוב ביותר שאתם, כמבוגרים, תוכלו לעשות עבורם.
הערה: ההקשבה חשובה מאוד. שאלו, הקשיבו ותנו תמיכה. כשתבססו את התחושה שאתם נמצאים שם עבורם ומכבדים אותם ואת הדברים שהם אומרים, תוכלו לדחוף אותם בעדינות להגיע הרבה יותר רחוק ועמוק ממה שתיארו לעצמם שהם מסוגלים.
8. עסקו ביותר פרויקטים
אחת מתלמידותיי לשעבר, כריסטינה פוסטניקוף, כתבה לאחרונה: "לדעתי, הדרך הטובה ביותר ללמוד היא ניסוי וטעיה, התנסות מעשית ולמידה חוויתית. פרויקטים מעודדים את סוג הלמידה הזה ומאפשרים הפנמה של רוב הלקחים החשובים בחיים".
חברי, איש החינוך צ'רלס יוסטון ביומונט, כתב, "החיים לא תמיד מתרחשים במרווחי זמן של 45 עד 90 דקות. חשוב ללמוד כיצד להשלים משימה שדרושה לה יותר משעת לימודים אקדמית".
טיפ: הצוות באתר Getting Smart מריץ קמפיין שנתי שנקרא זהו עולם מבוסס פרויקטים. עקבו אחר התגית #ProjectBased כדי לקרוא מידע נוסף, לספר את הסיפור שלכם ולקבל עדכונים על הפרסומים הבאים שלנו. הציצו במאות הבלוגים המוקדשים ללמידה מבוססת פרויקטים באתר GettingSmart.com ובאתר Buck Institute for Education.
9. הכירו לתלמידים את השעמום שלהם והזמינו אותם לפתור אותו
"אני חושבת שהדבר המועיל ביותר שההורים, המורים (והתלמידים) יכולים לעשות כדי למנוע שעמום", כותבת אשת החינוך ננסי פלנגן. "הוא למצוא אסטרטגיות אישיות להרחבת הלמידה – לקרוא ספר אחר, להתמודד עם משהו מאתגר יותר בעצמם, לבקש בעיות קשות יותר או העשרות אחרות. כל מי שדיפדף אי פעם בספר משומש של תלמיד, יודע שישנם תלמידים שמצאו דרכים יעילות להתמודד עם השעמום שלהם. הזמינו את תלמידיכם לזהות את השעמום ולמצוא דרך להתמודד איתו, המתאימה עבורם".
המחסומים העומדים בפנינו בהגשמת הרעיון הזה, הם אופן הארגון של בתי הספר ודרך ההערכה של המורים. החסמים הללו במערכות החינוך עלולים להשאיר את התלמידים בבתי ספר משעממים.
טיפ: נשמח לשמוע מכם. כשאתם נתקלים במחסום, כיצד אתם, כמורים או הורים, עוזרים להילחם בשעמום (או, אם ננסח זאת בצורה חיובית יותר, כיצד אתם יוצרים מעורבות)? ועוד שאלה שקשורה לעניין: האם קצת שעמום זה בסדר? מהן הפרקטיקות הטובות ביותר שאתם מכירים ליצירת מעורבות? מוזמנים לכתוב לנו כאן בתגובות או לשלוח לנו למייל מאמרים לפרסום בנושא.
