המחר התעורר כבר שלשום

המחר התעורר כבר אתמול, אבל אנחנו עדיין מנמנמים.

קברניטי החינוך בישראל השכילו להבחין בחשיבות הטמעת המחשב ככלי להשבחת החינוך בארץ עוד ב 1968 כשד"ר מילין ז"ל כתב את הדוקטורט שלו בהמלצת מנכ"ל משרד החינוך בנושא מחשוב בחינוך. יתכן שהצעד המעשי הראשון בכיוון נעשה כשב1971 הוקם המרכז לטכנולוגיה חינוכית שפיתח את המערכת הממוחשבת הראשונה לאבחון וקידום תלמידים. מאז נכתבו מעל תריסר תכניות מקיפות עמוקות ורציניות בתחום, הושקעו משאבים בלתי נדלים, הוזרמו כספים, נותבו מחקרים, נרכשו מחשבים נערכו השתלמויות והוטמעו כלים במערכת החינוך. העובדה שבבית ספר היסודי בו לומד הבן שלי יש מקרן בכל כתה וכל שיעור מלווה במצגת וסרטונים היא בעיני בגדר לא פחות ממהפכה. אז למה אני מתלוננת?

שלא יהיה שום ספק. אני מצדיעה לחלוצים האמיצים שהיה להם החזון והתושיה להרחיק רואי. לאנשים שהשכילו להבין כי מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לפגר בחינוך הטכנולוגי או לוותר על יתרונות הטכנולוגיה כחלק ממניפת הכלים העומדת לרשות המורים. יוזמות יקרות חשובות ומרחיקות לכת יצאו לדרכן. בתי ספר שלמים התמחשבו והרחיקו מעופם. אבל יסלחו לי הקברניטים כשאשאל בעזות מצח שאלה בוטה במיוחד: מה הטעם בניתוק אוכלוסיית תלמידים שלמה מהכלים של המאה העשרים בבית הספר היסודי, אם כבר בחטיבת הביניים לא יהיה מנוס מלהחזירם לסטנדרטים המיושנים של מחברות וספרים? ואם חלקם מצליחים לחמוק מרוע הגזרה בחטיבה אין ספק שתנחת עליהם בתיכון. הרי בסופו של דבר, תלמידים, בהגיעם לקו הגמר של מערכת החינוך – נבחנים בבחינות בגרות של דפים ועפרונות. עד שלא נפרוץ את מנגנון ההיבחנות של תלמידים לתוך עולם הטכנולוגיה, אחוז ניכר ממאמצי התקשוב הם ברכה לבטלה. הבחירה לחולל מהפכות מבלי לחברן לשורה התחתונה מזכירה לי סיפורים על סבתא שלי עליה השלום. היא נהגה קודם כל -לבחור בקפידה כפתורים מהודרים ורק אחר כך לחפש  בשווקים מעיל מתאים עבורם. אני שואלת אתכם:
מה הטעם בכפתורים המהודרים שלנו – אם כשיגיע החורף, נישאר רטובים?

אני לא מקלה ראש בהשקעה העצומה במחשוב בתי הספר, נהפוכו אני מפצירה במערכת שלא להוריד את כל ההשקעה המבורכת הזו לטמיון.  מה אני אומרת? אני טוענת שהמהפכה האמתית תפרוץ קדימה רק כשתתאפשר ההיבחנות של אוכלוסיות גורפות של תלמידים ברחבי הארץ בבחינות בגרות או בחינות המקבילות להן באמצעות המחשב.

השתגעתי?
מה הבעיה?
הבעיה היא באבטחת המידע?
אל תצחיקו אותי. אם בנקים וממשלות מסוגלים לאבטח את המידע שלהם, אז ודאי שמנגנון ההיבחנות של משרד החינוך יכול לעשות לא פחות מזה.

עלויות?
גם זו שאלה משעשעת. המערך המסורבל והמקשה של חלוקת בחינות הבגרות ואיסופן הוא כל כך יקר ומורכב שמחשוב המערכת רק יקטין בסופו של דבר את העלויות.

אין מספיק מחשבים לכל תלמיד.

נכון, אין עכשיו.
אבל מניעת מהלך כזה עכשיו שקול בעיני לעצירת הנרי פורד בפיתוח מכוניות להמונים בטענה שאין עדיין כבישים. טכנולוגיות המחשוב להמונים מתקדמות בקצב מסחרר ולא רחוק היום שבו הטלפון הנייד ישמש כמעט כמחשב נייד לכל ילד. פעם, גם החלום של "מחשב לכל תלמיד" נראה יקר המציאות. היום הוא בלתי נפרד ממנה. קטונתי מניבוי העתיד. אבל אומר זאת: אין מנוס מהצבת המטרה, והכשרת הכלים. הסוגיות הטכניות של מספר מחשבים מספיק הן בקטגוריית הבעיות הפתירות.

אז מה עוצר אותנו?
לטעמי, שני דברים.

הראשון – החלטה שזה עומד להיות יעד.
השני – מכשלה טכנית אמתית.

 אם תחשבו על זה, הרי בחינות ממוחשבות במקצועות כמו אזרחות תנ"ך ספרות או אנגלית, הן ברמה העקרונית אפשריות כבר היום. אין בעיה שתלמיד ישב עם מחשב נייד בשיעור ספרות, יגיש את העבודה שלו במייל או ייבחן בחינה ממוחשבת מבלי לשנות מלה אחת מהגישה הפדגוגית בספרות.

איפה הבעיה? דוקא במדעים המדוייקים! כמורה לפיזיקה אני יכולה להעיד באחריות שדרישה להגיש פתרונות מלאים לשאלות בפיזיקה באמצעות המחשב מתלמיד - היא לא פחות מהתעללות. הרשו לי להרחיב בנקודה המקומית והקריטית הזו בעיני. מה שעוצר תלמיד מלשבת עם מחשב נייד אצלי בשיעור כיום הוא מעצור טכני מצחיק. תלמיד לא יכול לכתוב כתיבה מתמטית על מחשב בקצב כתיבה בכתב יד באמצעים שסביר לדרוש מתלמידים. תגידו: יש כל מיני אפליקציות,  יש Equation" ואני אגיד בשורה התחתונה – אין.  Equation הוא הכלי הנפוץ והנגיש ביותר לעניין ואכן הוא מאפשר  הקלדת ביטויים מתמטיים בפיזיקה באופן מלא ומקיף, אבל משך הזמן הנדרש להקלדת קובץ, להערכתי, הוא לכל הפחות פי שלושה מכתיבה ידנית. באופן אישי, כתיבת פתרון מלא למבחן בכתב יד דורשת ממני כחצי שעה והעלאת הפתרון הזה לקובץ ממוחשב דורשת כשעתיים, (יש מורים מהירים ממני, יש גם כאלו איטיים יותר). בשעה וחצי הנוספות האלה יכולתי להכין עוד מצגת.

עורך המשוואות של מיקרוסופט - Equation

כל יוזמה טכנולוגית צריכה בראש ובראשונה זמינה וידידותית למשתמש. זה באמת מגניב שאפשר לשרבט משהו והמחשב יודע לקרוא את זה אבל זה איטי וחלקי צריך להוריד את האפליקציות לא כולן מתאימות למחשב, חלק בתשלום ורובן ככולן לא מוכרות בציבור הרחב.

 אז בשורה התחתונה למי אני פונה?

לכל מי שמוכן לעזור.

אבל נדמה לי שהחשודה המיידית המתבקשת היא מייקרוסופט. הרי זה הענק שמנגיש את התקשוב למערכת החינוך בישראל. לא הגיע הזמן? כחלק מחבילת ה Office כשפותחים כל תוכנה, לא ראוי שתהיה מקלדת מתמטית ידידותית למשתמש שתוכננה לפי צורכי תלמידים וסטודנטים? כלי שבו כל אחד יוכל להקליד באותו קצב בו אנחנו מקלידים טקסט – גם את השפה המתמטית? כלי שבאמצעותו המחשב – ידע לזהות ובמקרה הצורך לסמן טענות שגויות.
מערכת כזו תשרת רק...כמליארד מחשבי פי סי ברחבי העולם... אז אם החינוך במדינת ישראל לא מהווה מוטיבציה מספיק גבוהה, יתר 999 מליון המשתמשים, לא משלימים את המלאכה?