להקשיב לשטח
בכתבה שהתפרסמה לאחרונה, הובאו דבריו של ג'ון האטי, סוג של גורו בכל הנוגע להוראה, בהם הוא הציג את תוצאות מחקריו בנוגע לאפקטיביות של למידה מבוססת חקר ולמידה מבוססת בעיה (Problem Based Learning) בקידום הישגים לימודיים. בדבריו האטי מצביע על ההשפעה המועטה של שיטות למידה אלו, וגם מציע הסבר - למידה מסוגים אלו היא למידת עומק, המחייבת שליטה במושגי היסוד.
הדיון הנ"ל, המסתיים בבקשה ממורות ומורים לספר על חוויותיהם ב-PBL, חוטא לאחותן של שתי גישות אלו ללמידה - למידה מבוססת פרוייקטים (Project Based Learning), ואני חושבת שמגיע לה, ללמידה הפרוייקטלית, שנגן על שמה הטוב, מכיוון שכאשר היא נעשית כהלכה, משתנה חוויית הלמידה מקצה לקצה, באופן שקשה לשער. תאמינו לי. חוויתי את זה על בשרי כמורה וכמנהלת בית ספר, בעוצמות שקשה לדמיין.
עושים סדר: PBL - שם אחד לכמה גישות למידה שונות
PBL הוא קיצור שגור ומבלבל, שכן הוא קיצור שמן של שלוש דרכי למידה שונות:
Problem based learning - למידה שמתחילה בבעיה.
Product based learning - למידה המבוססת על תוצר.
Project based learning - למידה מבוססת פרוייקטים.
במאמר זה אני מתייצבת להגנתה של הלמידה מבוססת הפרויקטים, שכן בלמידה מבוססת פרוייקטים כהלכתה, יש תמיד חקר, יש בה תמיד שאלה המניעה את תהליך הלמידה, וגם תוצר סופי. כלומר תמיד היא תכלול בעיה, חקר ותוצר, אבל החלק החשוב בלמידה מבוססת הפרוייקטים הוא החלק ההוליסטי - הפרוייקט ככלל. בקיצור, בכתבה זו ה-P יתייחס ל- Project ו-PBL משמעו למידה מבוססת פרוייקטים.
למה דווקא למידה מבוססת פרוייקטים?
בפרוייקט אנחנו מתייחסים לתוצר, אבל לא פחות מכך לתהליך. ובתהליך הזה מתרחשת רוב הדרמה, ובה מתרחשת גם למידה של מה שנהוג לכנות כ"מיומנויות של המאה ה-21". מדובר במיומנויות כגון היכולת להתמודד עם אתגרים ולא להתייאש; לעבוד בצוות - לדאוג שכל אחד ואחת בקבוצה ישמיע את הקול שלו ולקבל החלטה משותפת, גם כאשר היא מנוגדת לחלוטין למה שאני כפרט בקבוצה חושבת; לתת ולקבל משוב מעמיתים, המתרחש כחלק מהפרוייקט; וגם להגדיר באופן אישי וקבוצתי את אופני העבודה ולהחליט מהו תוצר למידה טוב; זאת ועוד, בתהליך העבודה בפרוייקט אנחנו משלבים כל הזמן רפלקציה - היכולת להתבונן באופן רפלקטיבי על התהליך שלי, להגדיר בעצמי עד כמה התאמצתי ונתתי מעצמי, ממה אני מרוצה ואלו אתגרים ויעדים אני מגדירה לעצמי בהמשך. כל אלו ומיומנויות רבות נוספות הנלמדות במהלך למידה מבוססת פרויקטים הם בדיוק החומרים מהם צומח הלומד העצמאי שאנו מאמינים שיהיה גם מבוגר שישתלב היטב כבוגר בחברה ובכלכלה.
ומה עם שליטה במושגי יסוד?
גם זה יכול לקרות בלמידה מבוססת פרוייקטים המתוכננת כהלכה, כאשר השליטה במושגי היסוד היא חלק מהמטרה שהוגדרה. בפרוייקט "אנחנו נמצאים כאן" שהתקיים בבית הספר אלונים, בחודש הראשון של כיתה א', הילדים היו צריכים ליצור אותיות מחפצים המתחילים באות אותה הם יוצרים. אותיות אלו, אותן הילדים יצרו, משמשות כגופן לשלטים התלויים ברחבי בית הספר, לטובת מי שמחפש את חדרו של אב הבית, השירותים או את הכיתה.
האם כאשר שקדו הילדים על יצירת האותיות הם לא רכשו מיומנויות יסוד בהכרת האותיות ומודעות פונולוגית? אנחנו, הצוות והילדים, חושבים שהלמידה הייתה משמעותית, ויצרה חיבור רגשי עם האותיות ועם הסביבה הפיזית של בית הספר.
חשוב להדגיש כי מיומנויות רכישת השפה - עברית, אנגלית ואף השפה המתמטית, דורשות תרגול מתמיד. חלק ממנו משתלב בפרוייקטים, בעיקר שפת האם, החל מכיתה ב'. את תרגול המיומנויות אפשר לעשות באופן מתמיד, במקביל להצבת הפרוייקטים כליבת הלמידה בבית הספר.
אם זה כל כך נהדר, מדוע רבים כל כך מאוכזבים מלמידה מבוססת פרוייקטים?
להבנתי, האכזבה נובעת מכך שברוב המקרים PBL אינה נעשית "כהלכה". מרבית אנשי החינוך המנסים (באומץ ונחישות) ליישם אותה, נוהגים לבלבל בינה לבין למידה חוויתית או למידה עם תוצר חלופי לעבודה עיונית או מבחן. לעיתים גם חל בילבול בין PBL לבין למידה ב"יום שיא" או למידה המשלבת מספר תחומי דעת במקביל. הכוונה טובה, אבל כיוון שמדובר בדרך למידה חדשה עבור רובנו, היישום שלה דורש מאיתנו, המורים, להיכנס בעצמנו לתהליך של למידה מעמיקה ורבה.
איך עושים PBL כהלכה?
זאת הולכת להיות רשימה קצת מבהילה, אבל אם היא תגרום לכם להתייאש ולוותר על זה, זאת תהיה החמצה אדירה. דמיינו שלפני יציאה למסע משנה תודעה אתם רואים את רשימת הסידורים שיש לעשות לקראת המסע ומחליטים לוותר עליו.
אני ממש משוכנעת שאם תלכו על זה, ותצליחו ליצור תנאים שיאפשרו למידה זו, החוויה שלכם כמורים או מנהלים עתידה להשתנות באופן שקשה לשער.
כדי שלמידה מבוססת פרוייקטים תתקיים כהלכה, ותממש את הפוטנציאל האדיר שלה, נדרשת "מסה קריטית" של תנאים
1. תכנון כהלכה - יצירת פרוייקט משובח דורשת היפוך מחשבתי, כלומר תהליך של תכנון לאחור (Reverse Engeniring), שבו מגדירים את התוצר הסופי, ומכינים דגם שלו ברמה גבוהה, אותו ניתן להציג בפני הלומדים. מתכננים תוצרי ביניים שיובילו אל התוצר, וגאנט - לוח זמנים של האבנים הגדולות ביצירתו. במהלך הזה נטועה רגל אחת בתכנית הלימודים, והשנייה בתחומי העניין והרלוונטיות שמעסיקים את הלומדים שלה אתם מייעדים את הפרוייקט. מהלך חשיבה כזה שונה מאוד מהדרך המסורתית בה מורים חושבים על ומתכננים את ההוראה שלהם.
תכנון פרוייקט כהלכה הוא מהלך עמוק של חשיבה. הוא פחות מתאים לישיבת צוות של 45 דקות ברוטו, ובמילים אחרות, את הרעיון הכללי והאבנים הגדולות של הפרוייקט אני ממליצה ליצור בפגישות שאין בהן בהילות. פרוייקטים נהדרים בדרך כלל לא נהגים בפעם אחת. חושבים על רעיון נהדר, קמים למחרת בבוקר עם הצעה לשיפור, ובפגישה נוספת עם הצוות המתכנן אותו (עוד מעט נדבר על כך, יש סעיף נפרד בנוגע לזה) מדייקים עוד קצת. כדאי מאוד שפרוייקטים יתוכננו על ידי כמה מורים המגיעים מתחומי דעת שונים, וכך הפרויקט יזכה ביותר שעות, והמורים המתכננים יזכו בשותפים לחשיבה ותכנון עם נקודות מבט שונות.
2. פיתוח מקצועי ב-PBL כהלכה - כל הטקסטים העוסקים בלמידה של המאה ה-21 מדברים על שינוי תפקיד המורה מ"מקור הידע" ל"מנחה תהליכי למידה" ו"יוצר סביבה ללמידה". זה מעבר מורכב, מאתגר ועשוי גם לבלבל. המעבר הזה דורש שינוי משמעותי גם מהתלמידים. השיעור הוא כבר לא הזמן שבו אני מתיישבת ומחכה שידברו אלי או יגידו לי מה לעשות. זהו זמן עבודה יקר, אותו אני צריכה לנצל באופן אפקטיבי ואחראי. את השינוי הזה בדרכי הלמידה של התלמידים אנחנו, המורים, צריכים ללמוד איך לעשות. מתוך כך למידה בסגנון PBL דורשת הכשרה רצינית. כך למשל, תכנון פרוייקט כהלכה הוא מיומנות נרכשת. אלא שכמו כל מיומנות - צריך זמן, מרחב ומנחה שילווה, ובמקרה שלנו (ולהבנתי בדרך כלל) גם עמיתים, שותפים ללמידה ולמסע. גם האופן בו מעריכים פרוייקטים דורש הכשרה. PBL כהלכה מחייבת התמקצעות ביצירת מחוון. ואם כתיבת מחוון לטקסט הוא מיומנות שכבר רכשתם, נסו לחשוב איך יוצרים מחוון לחשיבה יצירתית או עבודת צוות, שתי מיומנויות חיוניות ביותר בסביבת העבודה והחיים שאליה גדלים הילדים שלנו.
אחד הדברים שישפרו את היכולת שלכם כמנחי פרוייקטים במידה הרבה ביותר הוא - התבוננות רפלקטיבית תוך כדי ולאחר הפרוייקט. אלו צריכים להיעשות בקול רם, ביחד, בלמידת עמיתים בין המורים.
ובמילים אחרות, כדי לעשות את השינוי ולעבור באופן גורף ללמידה מבוססת פרויקטים, נדרש תהליך למידה משמעותי של הצוות. מספר משמעותי של שעות, לאורך כמה שנים.
תכנון שגרות העבודה בבית הספר כהלכה
3. התאמת שגרות העבודה בבית הספר - למידה מבוססת פרוייקטים היא כידוע למידה רב תחומית. יש מספר מינימלי של שעות שבועיות שנדרש בכדי שאפשר יהיה לעשות תהליך משמעותי ותוצר איכותי (כרבנית PBLית אפסוק שלא פחות מ-8, ומומלץ לפחות 10, וביסודי אפשר בקלות להגיע ל-15 ויותר. איך עושים את זה - בהזדמנות אחרת). וכידוע לכולם, כדי שאפשר יהיה לקיים ערך, בכל ארגון ככלל, ובבתי ספר בפרט, צריכה להיות סדירות קבועה שתאפשר אותו. במילים אחרות - נדרש זמן שבועי קבוע שבו נפגשים חברי הצוות הבין תחומי שמעורב בפרוייקט. רצוי מאוד שבתחום הדעת המוביל בפרוייקט יפתחו את הפרוייקט שני מורים עמיתים, המלמדים כיתות שונות במקביל. זה תורם לחשיבה והיצירה המשותפת, ועוזר גם בהכנת חומרי הלמידה. כדאי להיערך לכך מראש, בזמן ארגון המערכת. לדאוג ששעות השהיה של המורים בצוות יהיו מקבילות במידת האפשר.
4. התאמת אורך השיעורים - שיעור של 45 דקות מתאים להוראה מסורתית. כאשר תלמידים עובדים על פרוייקט נדרש שיעור כפול לפחות. אם אתם חושבים ממש בגדול, כדאי מראש לבנות את מערכת בית הספר במידת האפשר כשיעורים כפולים.
5. תכנון שנתי במבט P.B.L - למידה מבוססת פרוייקטים כהלכה דורשת הרבה אנרגיות מהצוות. כדאי לתכנן מראש את אירועי השקת הפרוייקטים ואת אירועי חגיגות הסיום שלהם. לחשוב מראש על סוגיות כמו - איך נשלב את ההערכה על העבודה בפרוייקטים ביום ההורים, ומתי נסיים אותם, כך שההערכות שלהם יבואו לידי ביטוי בתעודות.
6. פריצת גבולות הכיתה - גבולות הכיתה נפרצים כשמתכננים פרוייקט שבו יש תוצר מלהיב, שמעגלי ההשפעה שלו מתרחבים מעבר לכיתה. כך הרבה פעמים התוצר עושה את הפרוייקט. תוצר מלהיב הוא בדרך כלל לא מצגת. זה תוצר שיש לו משמעות בעולם האמיתי. משהו שמשפיע על אנשים, שיש בו צורך או עניין מחוץ לגבולות הכיתה. סרטון שהופך להיות ויראלי כי הוא ממש שווה, ספר או אלבום שאנשים קוראים או מעיינים בו מתוך עניין (סבא וסבתא של התלמידים לא נחשבים).
גבולות הכיתה נפרצים גם כאשר הלומדים פוגשים או מראיינים מומחה שקשור לתוצר. כך למשל, בובנאית שמלמדת את תלמידי כיתה א' איך מפיחים חיים בבובה, לטובת הסיפור המומחז שהם יוצרים מבובות גרב, או חוקר הגנטיקה שנפגש עם תלמידי המגמה המדעית הנדסית, היוצרים חדר בריחה המבוסס על הצופן הגנטי, לבגרות, יצרו תחושת התלהבות ועניין בתלמידים.
אם הגעתם עד כאן ואתם חושבים שלמידה מבוססת פרוייקטים כהלכה היא פנטזיה, חשוב שתדעו שקיימים מספר בתי ספר בישראל (ועוד רבים ברחבי העולם) שבהם מתקיימת למידה פרוייקטלית איכותית ביותר. כדאי מאוד להגיע אליהם ולראות עד כמה זה יכול לשנות את ההוויה הבית ספרית. ביקור בבית הספר מבואות הנגב ושער הנגב היה תחילת המסע שלי, משם המשכתי לרשת בתי הספר HTH בסן דייגו, והיום אני שמחה מאוד לארח מבקרים בבית ספר אלונים בראשון לציון, ויש גם את בית הספר החדש בחולון, בית הספר יהודה מכבי וכוכב הצפון בתל אביב ואחרים.
