ישראל במלחמה
גילוי נאות: לקח לי לא מעט זמן ללמוד איך לתכנן פרויקט משובח. בחטיבת הביניים שבה אני מלמדת, כל לימודי המדעים ומדעי הרוח (היסטוריה, תנ"ך, ספרות ושפה) נלמדים רק באמצעות למידה מבוססת פרויקטים (PBL), ועדיין, רק בתום השנה השנייה ואחרי שהתנסיתי בתכנון של עשרה פרויקטים, חוויתי פרויקט ממש מוצלח. זה גם הפרויקט היחיד שיצא לי "למחזר", עם כמה שיפורים. השנה יכולתי כבר להוריש אותו למורים אחרים בבית הספר. זה נדיר אצלנו שמורים לוקחים פרויקט מוכן "מהמדף", אולי מכיוון שיש משהו בחוויית היצירה של פרויקט שקשה לנו לוותר עליו, ואולי כי הוראה בבית ספר שכולו מושתת על למידה מבוססת פרויקטים מושכת משוגעים לדבר.
אז איך זה נראה כשיש פרויקט משובח? בשיעורים הילדים פשוט עובדים - נמצאים במה שהפסיכולוג צ'יקסנטמיהאיי (Mihaly Csikszentmihalyi) הגדיר כ"זרימה" - תחושה של ריכוז והתמקדות בעשייה מסוימת, שמסבה הנאה מרובה לאדם החש אותה. התוצר או השאלה המובילה את הפרויקט, העניין וההנאה, הם שמניעים את הלמידה. רוב או כל הקבוצות מגיעות לתוצר ברמה גבוהה. הילדים מרגישים שייכות לתוצר, ובתום הפרויקט הם מבינים את הרעיונות הגדולים הקשורים לנושא. המתבוננים מבחוץ בשיעורים טובים בפרויקט מוצלח, לא תמיד יכולים לראות עד כמה הוא תולדה של הרבה מחשבה מוקדמת. מילת המפתח היא "תכנון". ואם חלקכם התייאש בשלב הזה והחליט להישאר בדפוסי ההוראה ה"מסורתיים", רגע לפני שאתם מוותרים על ההתנסות, חשוב שתדעו שההשקעה הזאת - שכרה בצידה (ויש גם בונוס): התלמידים מתחברים לנושא באופן רגשי, הם מבינים אותו באופן עמוק יותר וחשים שייכות והתפתחות כלומדים. איך אני יודעת את זה? מהילדים. הם אומרים זאת בריפלקציה שאני מבקשת מהם לעשות בסיום הפרויקט, וזוכרים אותו מצוין גם ממרחק של שנה או שנתיים. ומה עם הבונוס? למידה מבוססת פרויקטים משנה לחלוטין את מקום המורה, מהאדם שמעביר את הידע למי שמנחה תהליכי למידה. זאת פעולה המאפשרת קשר קרוב יותר עם הילדים, ומסייעת מאוד בעבודה עם מתקשי הקשב ומאותגרי הישיבה הסבילה.
הנה 9 עצות שיכולות לעזור ביצירת פרויקט משובח כזה.
1. חפשו שותפים - חשיבה ופיתוח נעשים במיטבם בקבוצה. נסו למצוא שותף/ה לתכנון הפרויקט. זה יכול להיות עמית המלמד את אותו תחום דעת בכיתות אחרות בשכבה, כך תוכלו לחלוק ביניכם גם את המשימות הנוגעות לבניית הפרויקט, או, לחילופין, מורה המלמדת את אותה כיתה בתחום דעת אחר. כך תוכלו ליצור יחד פרויקט רב תחומי, ולכיתה יהיו שעות רבות יותר לעבוד על הפרויקט.
לדוגמא - תוצר הפרויקט "חיזור גורלי" היה גלויה דו צדדית. בצד אחד של הגלויה הופיע דימוי חופשי וטקסט העוסק בחיזור בין בני אדם. כדי ליצור את הגלויה התנסו הילדים בכתיבת פסקת טיעון, למדו כללי כתיבה, אפיון דמויות וקונפליקטים, תוך עיסוק בפן הרגשי, התרבותי והמוסרי של החיזור בין בני אדם. בצידה השני של אותה גלויה הציגו חברי הקבוצה דימוי של בעל חיים וטקסט מדעי על מאפייני החיזור שלו, תוך שהם עוסקים בשאלות: למה צריך תהליך רבייה ומה חשיבותו לקיום המינים, אילו צורות רבייה קיימות בעולם החי ומה החשיבות של בחירת בן זוג בתהליך הרבייה.
2. התחילו מהסוף - פרויקט מצוין הוא פרויקט שיש לו תוצר טוב. מהו תוצר טוב? תוצר המוגדר באופן ברור וקונקרטי. הגדרה ברורה יוצרת אילוץ, ושם נולדת הרבה פעמים היצירתיות.
כאן מגיע טיפ זהב, עליו נוטים הרבה פעמים לדלג. חשוב שתכינו את התוצר בעצמכם בשלב התכנון, לפני שאתם מציגים את הפרויקט לתלמידים. הכינו תוצר לדוגמא ומחוון - איך יראה תוצר ברמה גבוהה. אל תסתפקו ברעיון יצירתי למהלך הפתיחה. חשוב שלפני היציאה לדרך תהיה לכם תמונה מלאה של כל המהלך. שתדעו שהתוצר (או התוצרים) בפרויקט מאתגרים במידה המתאימה, ושטווח הזמן העומד לרשותכם מתאים למשימה.
לדוגמא - בפרויקט "עושים סיפור מחומר" התנסו הילדים בכתיבת סיפור קצר בשיעור מדעי הרוח. גיבוריו של הסיפור היו יסודות כימיים, אליהם התוודעו הילדים בשיעורי מדעים. בשיעורי אמנות הם יצרו מסכה שביטאה תכונות של היסוד הכימי שלהם. התוצר הסופי המשותף היה ספר, הכולל הסבר מדעי על תגובות כימיות בין יסודות, הסיפורים והתמונות של המסכות.
3. חברו את הפרויקט לתחומי התשוקה שלכם - הוראה בלמידה מבוססת פרויקטים היא מלאכה מאד תובענית. מנגד, פרויקט טוב גורם להתרוממות רוח של ממש, וכאשר אתם מתלהבים, זה עובר לילדים - את זה גילינו כבר מזמן. תוצר מוגדר היטב לא סותר יצירתיות. להיפך. נסו לבחור תוצר שייתן מקום גם ליצירתיות ולביטוי אישי של הילדים.
לדוגמא - יש לי עניין עם צעצועים של פעם, מהזמן שלא הכל היה מחובר ללוח אם אלקטרוני. בפרויקט צעצועי אנרגיה הכינו הילדים צעצועים שיש בהם כמה המרות אנרגיה, אותם יצרו מחומרים ממוחזרים. הצעצועים ניתנו לילדים צעירים יותר, יחד עם הסבר על המרות האנרגיה שיש בצעצועים.
4. מהוראה בדחיפה ללמידה במשיכה - למרות אינסוף תובנות על הקשר ההדוק בין למידה משמעותית ללמידה פעילה של הילדים, לרובנו יש את הצורך להקדיש חלק ניכר מהזמן להקניה. ובמילים אחרות, שיעור פרונטלי שבו רוב הילדים סבילים רוב הזמן. ככה אנחנו מאבדים את את מרביתם, וגם אם יש לנו תוצר נהדר בסוף, דרך רכישת הידע אינה מחוברת אליו. נסו לבנות את מהלך הפרויקט כך שרכישת הידע נעשית על ידי חקר או קריאה באופן עצמאי (יש שיקראו לזה שיעור הפוך), בכיתה או בבית, העיבוד נעשה בעבודה קבוצתית ויישום ההבנה נדרש כדי להכין את התוצר. כלל אצבע? 20% מהזמן מוקדש לשיעור פרונטלי, כולל דיון במליאה. לא יותר. (אני בדרך כלל מקדישה אותו להסבר על המשימה הנוכחית והתייחסות לתקלות נפוצות בהן ניתקלתי כאשר בדקתי תוצרי למידה). כל יתר הזמן מוקדש לעבודה עצמית של הילדים. כך אתם יכולים לחלק את הזמן שלכם בעבודה אישית עם כל אחת מהקבוצות.
5. חשיפה מחוץ לד' אמות הכיתה - כאשר תוצרי הפרויקט זוכים לחשיפה רחבה, הדבר מגייס את הילדים, יוצר מחויבות ותחושה של משמעות. זאת יכולה להיות תערוכה, יריד, הצגה, ספר, סרטון, בלוג ברשת ועוד.
לדוגמא - בפרויקט 'מה מאכילים אותנו', חקרו הילדים את ההשפעות הבריאותיות שיש לרכיבים במזונות תעשייתיים פופולריים. במקביל הם למדו לזהות את המניפולציות הרגשיות שמפעילות הפרסומות של אותם מוצרים עלינו, הצרכנים. תוצר הפרויקט היה בלוג שבו הציגה כל קבוצה את הממצאים שלה, בנוגע לנזקים הבריאותיים, לצד פרסומת תגובה אותה יצרו בעצמם, הכוללת מידע שחברות המזון משתדלות להצניע. חלק מהערכת הפרויקט היה מספר הכניסות לבלוג. הילדים השתמשו ברשתות החברתיות שלהם כדי להביא לחשיפה רחבה של הבלוג.
6. ריבוי טיוטות - אחד העקרונות החשובים ביותר בלמידה מבוססת פרויקטים הוא ריבוי הטיוטות. בעוד שבלמידה מסורתית המבחן או העבודה שהתלמיד מגיש היא התוצר הסופי, הרי שבלמידה מבוססת פרויקטים תמיד יש כמה גרסאות לכל תוצר. עיקר הלמידה נעשה בשיפור בין גרסה לגרסה. אירוע ההשקה של הפרויקט הוא אף פעם לא ההזדמנות הראשונה שבה אתם רואים את התוצר. כך ניתן להגיע לתוצרים ברמה גבוהה יותר. כאשר אתם מתכננים את הפרויקט חשוב להקדיש זמן להגשת טיוטות ושיפורם, גם אם זה בא על חשבון היקף הנושאים בהם יגע הפרויקט.
לדוגמא - בפרויקט 'שאלה של חומר' שעסק בתכונות חומרים והקשר בין תכונות לשימוש, קיבלו הילדים משימה: להכין חפץ מחומר שאינו מתאים בעליל. למשל הכנת כדור פינג פונג מחוט משיכה. לאחר שניתחו את תכונות החומר שקיבלו ואת התכונות הנדרשות לכדור, הם יכלו לבחור עוד חומר אחד נוסף. במקרה הזה נבחרו גומיות "גומילום". לתוצר הסופי הם צירפו את תיק המוצר, הכולל אל כל ההסברים המדעיים הרלוונטיים.
7. הערכה מותאמת - בבית ספר המושתת כולו על למידה מבוססת פרויקטים, כל מודל ההערכה הוא שונה, כאשר את מקומו של הציון המספרי המתייחס בעיקר לידע, תופסת הערכה רב ממדית המתייחסת גם למיומנויות, הרגלי חשיבה וערכים. כאן מגיע אחד מהעקרונות החשובים בעיני, בלמידה מבוססת פרויקטים, והוא מתן הזדמנות לילדים שלמידה מהסוג המסורתי אינה החלק החזק שלהם. כאשר מיומנויות הנוגעות לתהליכי חשיבה או מיומנויות ספציפיות הקשורות לתוצר, או הרגלים, מקבלים משקל זהה לזה של יכולת רכישה ויישום ידע, זה עושה פלאים לדימוי העצמי.
גם אם אתם לא יכולים להשפיע בשלב זה על דרך ההערכה בבית הספר שלכם, כדאי ליצור מודל הערכה שונה לפרויקט. את הממדים להערכה מציגים בהתחלה, בעת הצגת הפרויקט. כדאי לשלב בהערכה גם הערכת עמיתים בעזרת מחוון שאתם מכינים מראש. הילדים לומדים הרבה מאד על התוצרים שלהם כאשר הם נדרשים להעריך את התוצרים של העמיתים שלהם. היכולת לתת משוב אמין, ממוקד ותורם היא מיומנות חשובה ונרכשת, עליה אנחנו עובדים עם הילדים עוד ועוד.
8. עבודת צוות - האתגר - הדבר המאתגר ביותר עבור רוב הילדים (וביננו, לא פעם גם למבוגרים) הוא עבודת צוות. לחלק מהילדים יש מיומנויות בין אישיות טובות באופן טבעי, אולם עבור רבים היכולת להקשיב ולקבל עמדתו של אחר, לחלק את העבודה באופן המותאם ליכולות, ולגלות אחריות לעבודה, גם כאשר יהיה מי שיבצע את המשימות איתי או בלעדי, אינן דבר של מה בכך. ההמלצה שלי - התחילו בקבוצות ממש קטנות של 2 - 3 תלמידים. החליטו מראש אם אתם רוצים לאפשר לילדים לבחור את הקבוצות בעצמם או שאתם תיצרו אותם. הגדירו תפקידים ותחומי אחריות ברורים בקבוצה. הקדישו זמן לרפלקציה על עבודת הצוות תוך כדי הפרויקט ובסיומו.
9. אל תוותרו על ריפלקציה - סיום הפרויקט הוא לא באירוע הסיום, אלא בתהליך הריפלקציה שבא אחריו. כדאי לשאול את הילדים מה עניין אותם בפרויקט, מה היה להם מאתגר. מה עזר להם להתמודד עם האתגר. חלק משמעותי מהלמידה אודות הלמידה מתרחש בשלב הזה.
אני ממליצה מאוד לבקש גם משוב על הפרויקט עצמו. זאת הדרך הטובה ביותר לדעת איך לתכנן טוב יותר את הפרויקט הבא.
מזהים את ההזדמנות הייחודית שמאפשרת למידה מבוססת פרויקטים?
רוצים להתנסות בגישת הוראה זו, בבית ספר המושתת כולו על דרך למידה, הוראה והערכה כזו בתוך החינוך הציבורי?
בימים אלו מוקם בית ספר יסודי צומח, באזור רחובות, ראשון לציון. דרושים אנשי צוות דיאלוגיים, חדשניים, יצירתיים ומשקיענים.
בשלב זה אנחנו מחפשים בעיקר אנשים בעלי ניסיון הוראה בכיתה א' / התמחות בחינוך מיוחד / בעלי ניסיון בשילוב אמנויות בהוראה.
קורות חיים אנא שלחו ליעל ביבר [email protected]
