מה למדנו מהחודשים האחרונה על ניהול שיעור מקוון יעיל ואיכותי?

3924
מה למדנו מהחודשים האחרונה על ניהול שיעור מקוון יעיל ואיכותי?

במהלך הבלבול של "כן למידה מרחוק", "לא למידה מרחוק" שהיה בחודשים האחרונים, נחת עלינו הזום, שהפך מתוכנה שאף אחד לא ידע את שמה לדבר הכי לוהט בעיר, אשר שמה נישא בפי כל מורה. אז קפצנו למים, פתחנו כל מדריך אפשרי, התנסינו בעצמנו ונעזרו והתייעצנו עם מורים אחרים והופ, למדנו איך משתמשים ואיך מנהלים שיעור.

אבל כאן החל האתגר האמיתי. איך מנהלים שיעור זום מוצלח, לא ברמה הטכנית, אלא ברמה הפדגוגית? לפניכם המדריך לשיעור זום מוצלח, שנכתב מניסיונם של מורי תיכון עתידים בחולון, שלמדו גם מטעויות וגם מהצלחות:

 

כלל 1: תכנון השיעור

הזום בדרך כלל מוגבל בגרסה החינמית ל-40 דקות, שיחד עם חמש דקות של סבב "מה נשמע" והפוגה רגשית, מתקצר עוד יותר.

המבנה המומלץ: הקניה של 5-7 דקות, דוגמאות של כ-10 דקות, תרגול או וידוא הבנה כ-10 דקות, שאלות והבהרות 7 דקות וסיכום.

תוכן: מה רוצים ללמד? כדאי להתמקד ב-1-3 מטרות בכל שיעור, אך בשיעור סינכרוני, מיקוד המטרות הוא עוד יותר קריטי: מטרה אחת פשוטה וברורה. השיעור צריך להיות ממוקד ומדויק. חשוב להכין מראש את השיעור והמצגת.

יש דיון רב האם ללמד חומר חדש בזום או כהכנה ללמידה עצמאית או רק להתמקד בשמירה על הקיים ווידוא הבנה. כידוע, עקומת הלמידה וההסתגלות אינה דומה אצל כולם ולכן גם בתכנון שיעורי זום כדאי שיהיו שיעורי זום מגוונים, בעלי אופי משתנה, כדי להתאים לסוגי תלמידים שונים.   

מי לומד? מהם מאפייני התלמידים? מה גודל הקבוצה? מה מידת המוטיבציה שלהם? מה מידת האוריינות הדיגיטאלית שלהם? כל אלו ישפיעו על תכנון השיעור והתאמתו.

 

כלל 2: תאום ציפיות

כדאי לתאם עם התלמידים את כללי השיעור בזום ואת נורמות ההתנהגות:

  • כולם מחוברים לשיעור (כמובן ילד שלא הגיע, לצלצל אליו אחר כך ולעקוב אחר היעדרויות, כמו בכל שיעור).
  • להגיע בזמן.
  • להכין חומרי לימוד מראש (ספר, מחברת, כלי כתיבה).
  • לשבת במקום שקט ורגוע.
  • ללבוש בגדים מתאימים.
  • להיות מרוכזים בשיעור (לא בזמן אוכל, משחק או שינה).
  • כניסה עם שם משתמש מוכר לזיהוי ומניעת פרצות אבטחה.
  • כללי תקשורת, כמו איך שואלים שאלה, מיקרופון פתוח ועוד נושאים עליהם נדבר בהמשך.

 

כלל 3: הזמנים מתקצרים

בשיעור זום הקשב נמוך הרבה יותר ולכן שיעור טוב מחולק לשלושה חלקים מבחינת קשב:

  1. זמן חסד: 90 שניות עד חמש דקות, אשר נועד ליצירת ענין, מוטיבציה, מחויבות ועיקר ההקניה.
  2. מזניקי קשב: כל מספר דקות להפעיל סרטון, מוזיקה, שאלה לתלמידים, מעבר לאפליקציה חיצונית, תרגול, משחק. אקטיביות ושיתופיות הם שם המשחק.
  3. סיכום שיעור: מה למדנו?
לכל תלמיד יש את דרך הלמידה הנכונה עבורו. נסו לגוון כדי להגיע לכולם

כלל 4: תמונה אחת שווה אלף מילים

כאמור, הקשב נמוך ולכן חשוב להשתמש בכל טכנולוגיה שעוזרת ותומכת בקשב ובהבנה לסוגי אינטליגנציות מרובות של תלמידים שונים: מצגת, סרטון, הדגמת ניסוי. מורים למתמטיקה ולמדעים יעדיפו את הלוח הזומי לפתרון מיידי של שאלות (או לוח כתיבה אלקטרוני).

האם אנימציה של מערכת העיכול יעילה יותר מתמונה סטטית של האיברים זה אחר זה עם הסברים? התשובה האינטואיטיבית היא שאנימציה יותר טובה, אך אין כך לכולם. מאוד קל לפספס פרטים באנימציה ולהתמקד בטפל. אם נבחן מחקרים שונים לגבי שימוש בטכנולוגיה לשם למידה, ניתן להסיק שאין חוקים ברורים ואין הבדלים משמעותיים בין צורות תקשורת שונות. מיפוי צרכים ייחודים וסגנונות למידה של תלמידי הכיתה יכול לעזור. 

שימו לב להנגשת תכני הלמידה. מצגת יכולה להיות כלי נפלא, אך יש לערוך שינוי במבנה הגרפי ולהתאים אותה בצפייה במחשב או בטלפון הנייד: להגדיל פונטים, להגדיל רווחים בין שורות, להבליט רעיון מרכזי או לחלק את הטקסט למקטעים.

אם שאלתם שאלה במצגת ואתם עורכים דיון, הגדילו בזמן הדיון את מסך המשתתפים ורדו ממסך שיתוף המצגת. פעולה פשוטה זו תעזור לכם להגיע לדיון יותר משמעותי ויותר מעמיק.

עם זאת, אין הכרח לעבור מפעילות לפעילות בקצב מסחרר. זה גם מעייף. איזון נכון של מזניקי קשב כל מספר דקות מספיק.

 

כלל 5: שנינו יחד תחת מטריה אחת

כלמידה סינכרונית, תוכנת זום מאופיינת בתגובה מיידית לשאלות מהמורה, מהתלמידים ומהמערכת. היתרון הגדול בלמידה סינכרונית הוא היכולת לתת מענה לטעויות ביתר קלות ולהעניק יחס אישי. עם זאת, יש תלמידים שלימוד עצמי מתאים להם יותר ולכן כדאי לשלב מתודות. לדוגמה, הקניה לבד לפני השיעור ("כיתה הפוכה") ואז ווידוא הבנה ותרגול בשיעור ביחד בזום או הקניה בשיעור זום ואז לשלוח את התלמידים לתרגול. הגיוון מאפשר מתן בחירה ואוטונומיה גבוהה יותר לתלמיד.  

יש לחשוב על תוכנית ההערכה מראש. האם אנו מענישים את מי שלא נכנס לשיעור בשעה הייעודית, האם יש מקום בהערכה לסקרנות ולחיפוש, אולי למי שעונה על שאלה תוך כדי שיעור זום ניתן בונוס בניקוד בתרגול?

 

כלל 6: דרכי תקשורת

הגענו בשעה טובה לשיעור עצמו וכדאי להחליט על מדיניות להודעות, תגובות ושאלות. יש לכך סיבות טובות: אנו לא ממש יודעים מי איתנו (ולא רק התמונה שלו), חסר לנו קשר העין, הפניות הרגשית גם כך נמוכה, יש הרבה גירויים בבית מסביב המסיטים את הקשב, חוסר במכשירי קצה בבתי התלמידים (צפייה דרך טלפון נייד בלבד).

ניתן לשלב צ'אט בזום, הרמת יד וירטואלית, קבוצת ווטאסאפ של הקבוצה כמלוות הוראה - אמצעי זמין, קל ומוכר שאינו מפריע לשיעור. עוד אופציות: פדלט או לינואיט, ציור על הלוח ב-share screen או שיתוף מסך של תלמיד לפרזנטציה, מענה על שאלה או שיתוף.

 אל תשכחו, גם מרחוק, שהכי חשוב הקשר ביניכם לבין תלמידיכם

כלל 7: חזרה ומשוב

  • הקליטו את עצמכם ואת השיעור וכך תוכלו לשלוח לתלמידים ולוודא הבנה. בנוסף, זה יעזור להם בתרגול (הרי הם לא כותבים בעת שיעור הזום) ויעזור לכם ללמוד מהטעויות של עצמכם. אין שיעור טוב יותר למורה מזה!
  • צלמו את עצמכם בנפרד בשיעור מוקלט ושלחו לתלמידים הנחיות למשימה או הקניה. רוב הסיכויים שדרך זו יותר ברורה מדף ההסבר שתשלחו להם. מתאים גם לתלמידים בסגנונות למידה מגוונים. יש תלמידים שיראו קטעים ויש כאלו שיראו הכול ברצף. כל תלמיד יבחר מה מתאים לו ומעניין לו מהמגוון שהוכן.
  • כדאי גם להכין מאגר הקלטות באתר הבית ספרי או במרחב הלמידה, כדי שישמש אתכם גם בשנים הבאות לחזרות ולתרגולים.
  • בקשו בסוף השיעור משוב של התלמידים: מה היה מתאים להם? מה עבד להם טוב ומה פחות? האם יש להם הצעות לשיפור?
  • איך ניתן להעריך בזום מה התלמידים למדו? ראשית, חשוב לשקף לתלמידים מראש מה המחוון וגם שהפתרון לתהליך ההערכה והמדידה לא יהיה מבוסס כולו ידע ויכולות טכנולוגיות או ציוד קצה.
  • מעבר לשלל כלי ההערכה המקובלים, ניתן גם ליצור כלים חדשים: מדידה וההערכה של עמיתים; תלמידים מנחים שמלמדים את החומר; תלמידים שמייצרים בחנים ודרכי הערכה בעצמם; תוצר יצירתי; מתן מרחב גדול יותר למרכיבי "תלמידאות" ו"מיומנויות" בהערכה; הוספת מדד הערכה הכולל צד רגשי; שימוש בגוגל קלאסרום ודומיו; התייחסות שונה בהערכה ללמידה סינכרונית וא-סינכרונית.

 

כלל 8: P2P

האם כדאי שיראו אתכם על המסך או שכדאי להעלים את עצמכם ושהתלמידים יתמקדו במצגת? לדעתי כדאי שיראו אתכם במסך קטן כל הזמן. מאוד חשוב לקשר מורה-תלמיד. הם צריכים לראות אותנו ואנחנו אותם.

גם אם החלטתם לסגור מצלמות לאורך השיעור כדאי מדי פעם לעודד את התלמידים לפתוח אותן ולראות את כולם ולברר האם הם איתנו.

 

כלל 9: הוראה דיפרנציאלית

אם אתם מלמדים כיתה קטנה או מקבץ – אשריכם, אך רובנו מלמדים כיתות גדולות והטרוגניות מבחינה עיונית. בשיעור זום כדאי לפצל לקבוצות קטנות יותר.

חשבו דיפרנציאלי: בשעת התרגול לא חייבים שכולם יתרגלו בדיוק אותו הדבר. ניתן לתת משימה ספציפית לתלמיד בצ'אט הפרטי ("יוסי, תעשה רק את סעיף א'"). אם יש לכם הרשאה לתוכנה בתשלום יש גם אפשרות לחדרי עבודה וניתן לפצל אותם לתרגול ולחזור למליאה.

ניתן לגוון את המפגשים בחלוקה לקבוצות, ב-Breakout Room, לזמן קצוב וקצר, עם משימה קצרה וממוקדת. שיטה זו מתאימה במיוחד למי שמלמד בתהליכי חקר, למידה מבוססת פרויקטים וכדומה.

חשבו מה התלמידים צריכים למפגש הבא, מתי נפגשים שוב, איך אתם עומדים לעזרת התלמידים? האם במפגש נוסף לשאלות ותשובות בלבד או בקבוצת וואטסאפ? כדאי גם לקבוע שעות מסוימות למענה, כדי לשמור על חייכם הפרטיים ועל שפיותכם.

 

כלל 10: קשר מורה-תלמיד

זהו לב לבו של חינוך בכל תקופה ובכל זמן וגם בתקופת משבר הקורונה. השיח הרגשי והחברתי חשוב לא פחות מהלמידה. תנו מקום לאוורור הרגשי ולשיח החברתי. כל תלמיד חייב להרגיש חשוב ושרואים אותו בשיעור. כל תלמיד חייב להרגיש אחראי ללמידה שלו. וודאו שכולם הגיעו לשיעור ואם לא בדקו מדוע; שימו לב מי שקט בשיעור ובעיקר אם זה חריג לאותו תלמיד. שאלו שאלות.

 

לסיכום, גם לימוד פרונטאלי הוא לא פשוט וקל. לכאורה, מורה-תלמיד-לוח ועדיין, כר שלם של התמודדויות וסוגיות. כך גם שיעור מקוון אינו פשוט וקל. אל תצפו שהוא יהיה שכפול של השיעור שלכם בכיתה. בואו מוכנים וקבלו באהבה שגם אנחנו צריכים להסתגל לפלטפורמה החדשה עבור רובנו. חזרו על דברים שכבר חוויתם, בקטנה, ועובדים לכם או מסתמנים ככאלה. יש בהם מרכיב להיות כלים מנצחים.

אני בטוחה כי מפעם לפעם השיעורים ישתפרו וגם התלמידים יתרגלו למתכונת החדשה. בהצלחה. 

 

  • התמונה הראשית באדיבות freepik.
הדפסת סיפור זה
יעל דביר פרי

יזמת מובילה במחוז ת"א, מנטורית פדגוגיה אחרת ורכזת חדשנות בתיכון עתידים שש שנתי על יסודי בחולון, רכזת חינוך חברתי ערכי ומורה לאזרחות ולעברית, M.A. בהצטיינות על חדשנות טכנולוגית באונ' ת"א, מרצה במכללה, עבדה במט"ח בפיתוח לומדות.