העולם עובר למתמטיקה מעשית. האם תלמידינו מוכנים לאתגר?

4066
העולם עובר למתמטיקה מעשית. האם תלמידינו מוכנים לאתגר?

צוות מומחים בינלאומי מטעם ה-OECD הכריז לאחרונה כיצד תימדד המתמטיקה במבחני פיז"ה בשנת 2021. כברומטר החינוך של העולם, בודק מבחן פיז"ה את מידת המוכנות של הדור הצעיר לעולם המודרני. המומחים קוראים לשינוי משמעותי מזה המקובל בבתי הספר. לטענתם, יש ציפייה מהמורים לכסות במהירות חומר רב מדי. בפועל, תפסת מרובה לא תפסת. התלמידים לא מספיקים להתעמק בחומר והידע שלהם נותר שטחי וטכני.

 

מציאות מתמטית

במרכז השינוי שמציעים מומחי פיזה, נמצא מעבר ממתמטיקה מופשטת למעשית. הידע והטכניקה שבדרך כלל נעצרים בשלב התרגול, ירתמו עכשיו כדי להתמודד עם אתגרים מהחיים עצמם. בשונה מהתרגילים הסטריליים בספר הלימוד, יש במציאות הרבה מידע מיותר ושגוי. לכן, יצטרכו התלמידים למצוא בתוך הרעש מודל מתמטי שניתן לעבוד אתו. הפתרונות כבר לא יהיו אלגנטיים ועגולים והתשובות לפעמים יהיו בערך ובקירוב, כי ככה זה בחיים.

התלמידים יצטרכו לתרגם מצב מהמציאות למבנה מתמטי, לפתור אותו ואז לחזור למציאות כדי לבדוק את הפתרון. לשם כך הם יצטרכו לשלוט בידע ובכלים מתמטיים ולדעת לבחור את המתאימים למשימה, לבנות טיעונים, לזהות קשרים, לעבור בין ייצוגים, לבנות אלגוריתמים ולהריץ סימולציות. המשימות יוצגו להם ברמה מתגברת, מאתגר פשוט ועד לרמות של חשיבה והבנה מתמטית גבוהה.

הנושאים ינועו בין אתגרים אישיים, להיבטים חברתיים, כלכליים, מקצועיים ואנושיים. כיצד לחשב איזו תכנית עדיפה לטלפון הנייד, מתי עדיף ליצור קשר בצ'אט עם חבר באוסטרליה, איך לתכנן מסלול ומועד יציאה כדי להגיע לפגישה בזמן, כמה חיטה לגדל כדי להאכיל את תושבי כדור הארץ ומתי יסתיים הדלק אם קצב הצריכה הנוכחי ימשך.

 

 

המסלול הישיר: מפיז"ה להייטק

ישראל עדיין לא מצטיינת במבחני פיז"ה. פרופסור אריק הנושק מאוניברסיטת סטנפורד, שהתארח בבנק ישראל, טען כבר לפני שנתיים, שישראל חייבת לקחת את פיז"ה הרבה יותר ברצינות. הוא חקר את הקשר בין הצלחה במבחן לבין סיכויי ההצלחה הכלכלית של מדינות העולם והעריך שאם ישראל תתקדם ב-5% בציון הממוצע, אז בשנת 2030 השכר הממוצע של כל עובד במשק יעלה ב-14% והתוצר המקומי הגולמי יגדל ב-7% נוספים.

חשוב להבחין בכך שבישראל קיים מתאם מיוחד בין פיז"ה להייטק. שיעור המצטיינים במבחן פיז"ה בארץ בשנת 2015 עמד על 9% וזהו גם אחוז העובדים בהייטק הישראלי. בין המצטיינים בפיז"ה, שני שליש הם בנים, כמעט כולם יהודים ורבים ממרכז הארץ וכך גם נראה ההייטק שלנו. יש אצלנו מסלול ישיר מהצטיינות בפיז"ה, דרך חמש היחידות בתיכון, שירות ביחידות הטכנולוגיות של אמ"ן, לימודי הנדסה בטכניון והשתלבות באומת הסטארטאפ.

הבעיה היא ש"צינור" המצוינות של ישראל, שמכיל 9% בלבד, מאוד הומוגני ויציב. הניסיון הראשון לפרוץ אותו נרשם בשנים האחרונות בתיכונים. בהובלת משרד החינוך, הוכפל מספר בוגרי חמש היחידות במתמטיקה לכדי כ-17%, שמחציתם תלמידות ורבים מהם מהפריפריה והחברה הערבית. פרסום של המל"ג לקראת שנת הלימודים האקדמית שנפתחת בקרוב, מגלה כי גם בלימודי ההנדסה באוניברסיטאות מתחיל להירשם גידול.

 

הדרך להצלחה נמצאת בחטיבות הביניים

עכשיו האתגר עובר אל חטיבת הביניים, שבסיומה נערכים מבחני פיז"ה. חטיבת הביניים בישראל היא חוליה חלשה. הכיתות עמוסות, מערכת השעות גדושה, לתלמידים משעמם וכתוצאה מכך הפערים מתרחבים והרבה תלמידים הולכים לאיבוד. חטיבת הביניים משוועת לכיוון ברור ורלבנטי יותר שיבנה אותה כחוליה המרכזית של החינוך.

ארגון ה-OECD מציב כעת בפני העולם אתגר גדול, שעבורנו הוא הזדמנות יוצאת דופן. חישבו, אם נצליח להרחיב את מעגל המצוינות שלנו ולצרף אליו בחטיבת הביניים תלמידות רבות וגם תלמידים מהפריפריה ומהחברה הערבית נהפוך לא רק למדינה עם כלכלה משגשגת, אלא גם לחברה מאפשרת, הוגנת ושוויונית יותר.

הדפסת סיפור זה
אלי הורביץ

מנכ"ל קרן טראמפ וחבר וועד החינוך הלאומי. היה בין מייסדיו ויוזמיו של "אבני ראשה" - המכון הישראלי למנהיגות בית-ספרית, ושל מיזם "נחשון" המסייע לתלמידי תיכון ע"י חונכות דרך האינטרנט. כיום הוא חבר בוועד המנהל של חמד"ע-  מרכז לחינוך מדעי בתל-אביב. 

בשנים 2011-2000 שירת הורביץ כמשנה למנכ"ל "יד הנדיב", קרן פילנתרופית של משפחת רוטשילד בישראל. בראשית דרכו שימש עוזרו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת. הוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב.