בית-ספר זה משחק ילדים

5128
בית-ספר זה משחק ילדים

אם תיכנסו היום לבית ספר באזור מגוריכם תוכלו לחוש דז'ה וו. נכון, אמנם בכניסה לבית הספר תראו מסך פלאזמה ובכל כיתה מקרן, אבל המהות וצורת ההוראה נשארו כפי שהיו בילדותכם. מרבית המורים והמורות עדיין מלמדים בשיטה של הוראה פרונטלית. במקביל, התלמידים נדרשים לשנן את החומר ולשלוף אותו, כפי שהוא, במבחני המיצ״ב. שיטת לימוד זו מתסכלת ולא מעוררת יצירתיות.

בינתיים, בתחומים אחרים כמו הכשרת עובדים ופרסום, עולה ופורחת שיטה חדשה בשם מישחוק. המישחוק הוא טכניקה באמצעותה לוקחים תכנים ומוסיפים להם אלמנטים מעולם המשחק. באמצעות המישחוק הופכת חווית הלימוד למהנה ואפקיטיבית יותר (עוד על מישחוק ניתן לקרוא כאן).

 

המישחוק הוא טכניקה באמצעותה לוקחים תכנים לימודיים ומוסיפים להם אלמנטים מעולם המשחק

מדוע מישחוק עובד?

כי אנחנו אוהבים ללמוד. כן, אנחנו אוהבים ללמוד, ולא רק מהסיבה הרוחנית או הנפשית. אנחנו אוהבים ללמוד כי הלמידה מתגמלת מבחינה ביולוגי. בלמידת דברים חדשים נוצרים קשרים חדשים במוח, תאי הדופמין נכנסים לפעולה, והתוצאה היא הפרשת סרוטונין והורמונים נוספים המשרים עלינו תחושה של אושר. מדוע אם כן, נתקשה למצוא ילדים שרצים לבית הספר באושר? מדוע בתי הספר הם לא מפעל אחד ענק של שמחה ותאוות לימוד? התשובה נעוצה בין היתר בשיטת הלימוד. במערכת החינוך של היום, מעורבות התלמידים מתבטאת בכך שהם יושבים וקולטים את החומר שמועבר להם. הם לא מספיק פעילים בתהליך הלמידה. אילו רק היינו מיישמים בבתי הספר את שיטת המישחוק, בתי הספר היו הופכים למעצמה רוחנית, מדעית ויצירתית.

ייתכן שזה נשמע כמו חלומות באספמיה אבל בפועל ניתן ליישם מישחוק בהוראה בקלות רבה. יתרה מזאת, לא נדרשים לשם כך תקציבי עתק או טכנולוגיות משוכללות, אלא רק שינוי בדפוס החשיבה. לדוגמה, באחד מבתי הספר, פנתה אלי מורה למתמטיקה במטרה לבנות משחק בנושא הרחבת שברים אשר ילמד את התלמידים שיש להכפיל את המונה אם מכפילים את המכנה. לשם כך, בנינו להם משחק עלילתי ויצרנו אנייה שנעה על ציר. בכל פעם שהתלמידות הכפילו את כמות הארגזים בצד אחד של האנייה, היה עליהן לאזן אותה באמצעות הכפלה של הצד השני. התלמידות והתלמידים שיחקו במשחק בהנאה ו״על הדרך״ הבינו היטב את נושא הרחבת השברים. הנושא נשאר כפי שהיה אבל התלמידים נהנו ללמוד, ולא נותר תלמיד אחד שלא הבין את הטכניקה. דוגמה שנייה לקוחה משיעור היסטוריה, בו המטרה הייתה ללמד את התלמידים תקופות בסדר כרונולוגי. בכדי לעשות זאת השתמשנו בצלחת מעופפת. התלמיד המוסר נקב בשם התקופה הראשונה, התלמיד התופס אמר מאפיין של התקופה הראשונה ונקב בשם השנייה, וכן הלאה. מתלבטים איך לבחור את המשחק? ארבעה כללים יעזרו בכך.  

 

באמצעות משחק ניתן לרכוש ידע, טכניקה, מיומנות, ערך ודינמיקה

כיצד ניתן לרכוש ידע באמצעות משחק?

התשובה היא חד משמעית, משחק הוא דרך הלמידה האולטימטיבית כי זוהי דרכו של הטבע. ראו, למשל, כיצד לומדים גורי נמרים לתקוף ולהתגונן באמצעות משחקים אחד עם השני. כמות הידע שאנו מצליחים להעביר באמצעות משחק היא אדירה ביחס לשיעור פרונטלי רגיל. מרשימה עוד יותר היא כמות הידע שנשארת לתלמידים לטווח ארוך.

לסיכום, ניתן להעביר באמצעות מישחוק ידע, טכניקה, מיומנות, ערך ודינמיקה. מורים אשר התנסו במישחוק מעידים כי בכיתה משחקת כמעט ואין בעיות משמעת וההישגים מרקיעים לשחקים. בית הספר יכול להיות מקום המסב אושר, סיפוק וכישורי למידה. תלמיד שרוכש את הידע שלו בדרך של גילוי וסקרנות, יגדל להיות מבוגר יצירתי יותר, מסופק יותר ובעל יכולת רכישת השכלה. אז מתי מתחילה מהפיכת המישחוק? ממש עכשיו. אם רק נחליט שהגיע הזמן למערכת חינוך טובה יותר עבור ילדינו.

הדפסת סיפור זה
חגי גלנט

מנחה סדנאות מישחוק למורים ואנשי חינוך, מייסד ובעלים של "הרפתקאות חינוכיות"

אשמח להיות בקשר - www.hagayadv.co.il

סיפורים נוספים של חגי גלנט