שילוב משחקים בלמידה: כל התורה על רגל אחת

16512
 שילוב משחקים בלמידה: כל התורה על רגל אחת

למידה מתרחשת רק כאשר התלמיד מתעניין בידע ומעוניין לרכוש אותו. כאשר התלמיד אינו מעוניין ללמוד – הלמידה ככל הנראה פשוט לא תתקיים. מתוך כך, ניתן להבין בקלות כי עלינו ליצור עניין בלמידה בקרב התלמידים שלנו. יתרה מזאת, בעזרת העניין של התלמידים בלמידה נוכל להפוך אותם לשותפים פעילים בדרך להשגת המטרות הלימודיות.

אך כיצד נוכל ליצור עניין בלמידה בקרב התלמידים?

זוהי שאלה לא פשוטה שמורות ומורים רבים מתמודדים עמה.

בין הדרכים הרבות שבאמצעותן ניתן ליצור אצל התלמידים שלנו עניין בלמידה ומוטיבציה לפעול באופן אקטיבי כדי להתקדם בלמידה, ישנה דרך אחת יעילה ביותר: פעילות משחקית.

 

מדוע משחק הוא מתודה פדגוגית חשובה כל כך?
משחק, למידה ועבודה הן שלוש הצורות העיקריות בהן פועל האדם. אך המשחק הוא הצורה המיוחדת ביותר מבין השלוש, שכן הוא המחבר בין שלוש הפעולות; מחד גיסא המשחק מכין את הילד ללמידה ולעבודה ומאידך גיסא הוא בעצמו למידה ועבודה בו זמנית.

טעות חמורה היא לחשוב שהמשחק הוא רק שעשוע ונועד לבדר בלבד. במשחק טמונות אפשרויות אדירות של חינוך והשכלה. תוך כדי תהליך המשחק, ילדים רוכשים ידע על העולם, על תופעות הסובבות אותם, על יכולותיהם והשקפותיהם האישיות, על קשרים חברתיים ועוד.

כלומר, המשחק משפיע רבות על ההתפתחות של התלמידים שלנו, יוצר סקרנות, משפר את יכולות החשיבה שלהם, תופס את תשומת הלב שלהם כמו גם את הדמיון והיצירתיות.

המשחק יוצר סקרנות, משפר את יכולות החשיבה, תופס את תשומת הלב, את הדמיון והיצירתיות

שילוב משחקים חשוב במיוחד בהוראת מדעים
שילוב משחקים בלמידה בכיתה חשוב במיוחד בתחום הוראת המדעים. השילוב חשוב מאוד לאו דווקא עבור התלמידים שמגיעים אלינו לכיתה מראש כחובבי ואוהבי המדעים, אלא דווקא עבור אלו שאינם מחובבי המקצוע, אשר חשוב לא להכריחם ללמוד, אלא לנטוע בליבם חשק ללמידה ואהבה למקצוע.

למשחק עצמו יש קשר ייחודי עם תחומי המדעים. יוהאן הויזינגה (Johan Huizinga) טען פעם שלכל משחק, אפילו לפשוט ביותר, יש מרכיבים משותפים רבים עם עבודת המדען. כך, כמו המדען, תחילה נמשך הילד למשחק בעקבות המטרה שהוצגה לפניו, בגלל האתגר ובגלל המכשולים המוצבים בפניו שהוא מאמין שיוכל להתגבר עליהם. לאחר מכן, הילד חווה את שמחת הגילוי ואת תחושת ההתגברות על הקושי, המחזקים את הזיקה אל המשחק, כפי שהמדען חווה תחושות אלו המחזקות את זיקתו למחקר המדעי. מסיבות אלו ונוספות, משחק מושך את כל האנשים, ללא הגבלת גיל.

 

שילוב משחקים בשיעור: כיצד עושים זאת?
כאשר מורה מעוניין/ת לשלב משחק בשיעור, יש חשיבות עליונה להכנות שלו ולחשיבתו על מקומו של המשחק בשיעור.

בשלב הראשון, כאשר אנו מבקשים לשלב משחק בשיעור, חשוב להבין שכל משחק צריך לסייע לפתרון המטרה הלימודית המרכזית של השיעור. כך למשל המשחק יכול לקדם חיזוק ידע, שיפור דרכי פתרון תרגילים, עלייה במוטיבציה ללמידה, רכישת ידע באפון עצמאי על ידי התלמידים וכדומה. מתוך כך, בתחילה עלינו להבין מהי המטרה הלימודית העיקרית של השיעור.

לאחר קביעת מטרת השיעור, ניתן להתחיל לחשוב מהו המשחק המתאים למטרה זו. בעיצוב המשחק ננסה ליצור לתלמידים תהליך הדרגתי, כך שבתחילת המשחק, תשומת ליבו של התלמיד תהיה מכוונת לפעילות המשחקית, ולאחר מכן, תוך כדי המשחק ובאופן בלתי מורגש, הוא יכנס לתהליך הלמידה של התוכן הנלמד. כלומר יש לוודא כי המשחק מתחיל כפעילות מעניינת ולאט לאט משנה את אופיו לפעילות לימודית.

המשחק חשוב מאוד עבור אלו שאינם מחובבי המקצוע, אשר חשוב לא להכריחם ללמוד, אלא לנטוע בליבם חשק ללמידה ואהבה למקצוע

ארבעה כללים לבחירת משחק
1. המשחק צריך להתבסס על יצירתיות חופשית ופעילות עצמאית של התלמידים. הדבר אינו אומר שעל משתתפי המשחק לא חלות חובות. הניסיון מראה שתלמידים מתייחסים לחובות אלו (תחומי אחריות) לעיתים קרובות באופן יותר טבעי מאשר לפעילות לימודית שגרתית או כול פעילות אחרת.

2. משחק צריך ליצור אצל התלמידים רק רגשות חיוביים. לכן משחקים צריכים להיות נגישים ומושכים. מטרת המשחק צריכה להיות ברת השגה ועיצובו צריך להיות ססגוני ומגוון.

3. במשחק חייב להיות אלמנט תחרותי בין קבוצות או בין תלמידים. התחרותיות גורמת לחיזוק של הבקרה העצמית של התלמידים,  וחשוב מכך, היא יוצרת מוטיבציה ואקטיביות של התלמידים. ניצחון או זכייה מעוררים באופן משמעותי את התלמיד לפעילויות המשך. חשוב להזכיר שלא תמיד המנצחים הם התלמידים החזקים, לפעמים דווקא מי שאינם מתבלטים בכיתה מסיבות שונות יצליחו במשחק ויקבלו חיזוק משמעותי בכיתה.

4. משחק צריך לקחת בחשבון את גיל התלמידים ומצבם בחומר הנלמד. כך למשל, בהוראת הפיזיקה, אצל תלמידי כיתות ז' ו-ח' הולך ומתעצב העניין כלפי תופעות פיזיקליות; בכיתות ט' ו-י' מתפתח העניין כלפי הסברים לתופעות אלו; ובכיתות י"א ו-י"ב מפרשים הסברים אלו בהתאם להשקפת העולם של תלמידים. מתוך כך, בכל גיל יש לבחור באופן מותאם את תוכן המשחק. השיעורים יהפכו לבידור גרידא אם המורה לא ייקח בחשבון את גיל התלמידים ואת ייחודם.

כדוגמה ניתן לחשוב על משחק ידוע שנקרא "משפט של גודל פיזיקלי או מושג פיזיקלי או תופעה פיזיקלית", משחק כזה ניתן להעביר בכל כיתה לפי הנושא וגיל התלמידים. בכיתות ז' ו-ח' המטרה בשיעור היא רכישה של כלים אינטלקטואליים: יכולות חשיבה, חקר, השוואה והכללה; בכיתות ט' ו-י' התלמידים כבר צריכים לדעת להשתמש בכלים האלה כדי להוכיח את נקודת ראותם; תלמידי כיתות י"א ו-י"ב צריכים אף לשדר את עמדות השקפת עולמם בנושא "המשפט".

 

קשה לענות על כל ארבעת הכללים שהובאו לעיל בכל משחק ועדיין ליצור עניין של התלמידים, התלהבות וכן למידה. לכן משחקים דידקטיים צריכים להיות מאוד מגוונים הן במהותם והן בצורות ביצועם.

בנוסף לכך, חשוב לציין שאין לבצע שימוש יתר במשחקים, ושהמשחק אינו יכול להוות תחליף למקורות מידע שיטתיים. עלינו לשלב משחקים בהוראה עם צורות למידה והוראה נוספות ושונות ליצירת תהליך למידה מיטבי.

משחקים בכיתה צריכים להיות מאוד מגוונים הן במהותם והן בצורות ביצועם

להפוך את התלמידים לאקטיביים בשיעור
במהלך העברת המשחק, חשובה מאוד האקטיביות של התלמידים, שכן בלעדיה המורה לא יצליח לקבל את התוצאות המצופות מהשיעור והזמן המיועד למשחק יהיה פשוט מבוזבז.

לא כל משחק מוביל לאקטיביות של התלמידים. משחקים עם עלילה ומשחקי "טיול" נוטים להיות משחקים שיובילו לאקטיביות והתלהבות ביתר קלות. לעומתם, משחקי שולחן ומשחקים בהם כל תלמיד נחשף רק למידע שבידיו (למשל לקלף שבידיו) עלולים להיות משחקים שפחות יצרו התלהבות ואקטיביות של התלמידים. מתוך כך חשוב שהמורה יקפיד ליצור מעורבות של התלמידים והתלהבות שלהם מהמשחק. המורה צריך לחשוב כל הזמן על דרכים לעורר את  התלמידים. למשל, ניתן ליצור במשחק רגעים בהם התלמידים מחליפים ידע אחד עם השני, ליצור אפשרויות להתייעץ, להתווכח, לעזור זה לזה ולהעריך זה את זה.

דרך נוספת ליצור אקטיביות מקסימלית של התלמידים כמו גם למידה מעמיקה במיוחד ניתן לקבל על ידי יישום "פדגוגיה של שיתוף פעולה" – כלומר כאשר התלמידים מייצרים את המשחק בסיוע המורה. ניתן גם להכריז על תחרות בה ייבחר המשחק המהנה והמלמד ביותר מבין כלל המשחקים שיצרו התלמידים.

עם זאת, זכרו כי העובדה שהתלמידים יוצרים את המשחקים אינה אומרת שלא תידרש מהמורה עבודה. כאשר התלמידים יוצרים את המשחקים המורה נדרש/ת להכנה מרובה וסיוע משמעותי לתלמידים על מנת שהמשחקים יהיו איכותיים ולמורה יש את האחריות העליונה לוודא שהמשחקים אכן מלמדים את החומר הנלמד.

 

לסיכום, ניתן לומר שמשחק דידקטי בזמן השיעור וגם בזמן שאחרי שעות הלימודים ואפילו בטיולים, מאפשר למורה הן עבודה עם התלמידים באופן אינדיבידואלי על ידי מתן מטלות לפי כוחו של כל תלמיד והן הפיכת הפעילות הלימודית של התלמידים לתהליך קבוצתי.

בנוסף לכך, המשחק מפתח אצל התלמידים כושר ההתבוננות, יכולת לראות "יוצא דופן" בדברים מוכרים, וכן מפתח את היכולת של התלמיד לשאול את עצמו שאלות על התופעות אשר הוא פוגש ביום יום.

בהצלחה לכולם.

הדפסת סיפור זה
איליה מזין

מורה לפיזיקה ותיק, בעל התמחות בהכשרת מורים לפיזיקה