ללמד מדיה במידה: כיצד מורים יכולים לסייע לתלמידים להתמודד עם אתגרי הטכנולוגיה?

4077
ללמד מדיה במידה: כיצד מורים יכולים לסייע לתלמידים להתמודד עם אתגרי הטכנולוגיה?

חדר המורים בתיכון הממלכתי רועש וגועש. החל דיון סוער במליאה לגבי שימוש בטלפונים חכמים, במהלך השיעורים בכיתה. דינה, המורה למדעים, לא מבינה כיצד ניתן לתת לתלמידים להשתמש בכלי משחית זה במהלך השיעורים. יוסי, המורה למתמטיקה, לא יודע כיצד הוא הסתדר עד היום ללא השימוש בטלפונים החכמים בשיעורים; השימוש במכשירים במהלך השיעורים מוציא את המיטב מתלמידיו, כך שגם אלו שבעבר היו מנותקים, כיום מהווים את ליבת השיעור.

בשנים האחרונות, הולך וגובר העיסוק סביב טלפונים חכמים וחינוך. הדיון לרוב עוסק בנושא – טלפונים חכמים בכיתה. על הסקאלה מצד אחד, עומדים המצודדים בהוצאת המכשירים מחוץ לבית הספר, ובצד שני, נמצאים הסוברים שחובה להשתמש בטלפונים חכמים להעשרת השיעור והצלחתו. בתווך, בין שני הקצוות, נמצאים הסוברים שיש למצוא איזון מסוים בין שני המחנות (ראו לדוגמה כתבה בערוץ 2). דיון זה הוא הכרחי, אך הוא השולי בעניין זה לטעמי.

אין ספק שלמדיה יש יתרונות רבים מספור לאדם הממוצע ועל אחת כמה וכמה לנער הלומד בבית הספר. לנער הלומד יש יתרונות רבים בשימוש במדיה כגון זמינות, קישוריות, נגישות, שימוש ב"סביבה טבעית", למידה מרחוק, שימוש בעזרים טכנולוגיים ועוד.

מצד שני, רבות דובר ועוד ידובר על נזקי הטלפונים החכמים בעקבות שימוש לא תקין ולא מאוזן. הנזקים והסכנות עליהם מדברים החוקרים הם רבים ומגוונים: החל מנזק פיסי לגוף, דרך סכנות שונות ברשת וכלה בהתמכרויות ברמות שונות.

למרות החסרונות והנזקים ובשל היתרונות שלהם, הפלאפונים הפכו כבר מזמן להיות חלק משגרת החיים של התלמידים ולא נראה שהדבר הולך להשתנות בזמן הקרוב. לכן, פתרון כגון לעצום עיניים לשימוש בהם בין כותלי בית הספר או לאחריו, או להילחם מלחמת חורמה במציאות היותם, נידון מראש לכישלון. מה שהתלמידים צריכים, הם כלים לשימוש נכון במכשירים שבידם. הדיון האם ואיך להשתמש במכשיר החכם בבית הספר לא מתייחס לנקודה חשובה זו. אנו, כאנשי חינוך, צריכים להיות הראשונים שמתגייסים ללמד את התלמידים כלים  לשימוש נכון במדיה. 

התגייסות למטרה חשובה זו היא חשובה והכרחית. נתינת הכלים לתלמידים לא רק עוזרת להם בהווה, אלא גם נותנת להם את האפשרות להסתכל בפרספקטיבה נכונה על כל חידוש טכנולוגי שיפגשו עמו בעתיד. כך אנו, כמורים, יכולים להכין אותם לעתידם ולסייע להם להתמודד באופן בריא עם מכשירים בהם הם משתמשים בהווה וישתמשו בהם בעתיד. גם בהקשר זה, הדבר הראשון שצריך לעשות, הוא להעלות למודעות את היתרונות והחסרונות שבשימוש במדיה. שוב, למדיה יש יתרונות רבים מספור, אך תועלת מקסימלית תהיה רק לאחר שנצמצם למינימום את ארסנל הנזקים הפוטנציאליים.


תועלת מקסימלית למדיה תהיה רק לאחר שנצמצם למינימום את ארסנל הנזקים הפוטנציאליים

אתגרים בחינוך אינם תופעה חדשה – לכל תקופה יש את האתגרים שלה. כל שינוי באורח החיים גורר איתו תופעות לוואי וסכנות לציבור בכלל ולנוער בפרט, הנובעות מהשינוי והחידוש. "הייחודיות" באתגר המדיה נובעת מהיקפו ותדירותו. הנוער חושב מדיה, ישן מדיה, משחק מדיה וחי בתוכה גם ברגעים שהוא לא משתמש בה בפועל. זו גם הסיבה שצריך להתייחס לנושא זה ברצינות יתירה.

כל מורה הוא גם מחנך. כל מורה יכול ומסוגל להתגייס למטרה חשובה זו. באתר זה ציינה לא מזמן איילה קליין, שבכל מורה מקצועי טמון איש החינוך שבו. מלבד זאת, הטכנולוגיה עוטפת אותנו בכל צעד ושעל, כך שניתן לייצר לא מעט הזדמנויות להעלות את אחת הנקודות הבעייתיות המובאות במאמר זה. גם אם אין באפשרות המורה המקצועי להעביר את כל מכלול הנושא, באמצעות מודעות ועבודה מושכלת, ניתן לגעת בלא מעט נקודות במהלך השנה.

פתרון כנה ורציני לאליה זו שקוץ בה, טמון בעבודה עמוקה וארוכת טווח. עיסוק חד שנתי בנושא גלישה בטוחה אינו נותן מענה עמוק וכלים שימושיים לשימוש נכון במדיה. לדעתי, פתרון ראוי הוא עיסוק שנתי ומתמשך בכלים היכולים לעזור לתלמידים ללמוד כיצד להשתמש נכון במכשירים שברשותם. נושא ארוך, מורכב ומשמעותי זה, לא ימוצה כי אם בעיסוק מתמשך, הבנוי נדבך על גבי נדבך. המודל שאני מציע, הוא סדרת שיעורים, כאשר כל שיעור מורכב משלושה חלקים:

  1. שיעור חווייתי ערכי.
  2. שיעורי בית - הקשורים לנושא ואמורים לעזור לתלמידים להפנים את הנלמד. שיעורי הבית בנויים על צפייה באחרים או צפייה עצמית ותיעוד הממצאים.
  3. דיון רפלקטיבי – שבוע לאחר הדיון הראשוני ולאחר שהתלמידים סיימו את שיעורי הבית , עורכים דיון רפלקטיבי משותף בעקבות החוויה של שיעורי הבית.

לשם תועלת מרבית, מומלץ שתהיה מחברת שתלווה את כל התהליך, מראשיתו ועד סופו (כמחברת שיעור רגילה). חשוב לציין, שאמנם השיעור מופנה לתלמידים במקורו, אך התהליך יהיה משמעותי יותר אם המורה יעבור את התהליך יחד עם תלמידיו, שכן הנושאים משמעותיים לא פחות גם למורים, ודי לחכימא ברמיזא.

חשוב לשים דגש על כך שעל התלמידים להתייחס ברצינות וללא ציניות לתהליך; על מנת שהתהליך יצליח, התלמידים צריכים להיות בעלי יכולת לשתף ולשוחח ולא לצחוק אחד על השני. זהו תנאי הכרחי, שבלעדיו התהליך לא יוכל להגיע לעומקים הרצויים.

בשנה האחרונה ביליתי זמן רב בהכנת מערך שיעורים שנתי בנושא, מתוך האמונה שלי שמורה שמנחיל ידע ודרכי התמודדות עם הכלים הטכנולוגיים הסובבים אותנו, הינו מורה שמקנה לתלמידיו כלים חשובים לעתידם. תועלת מקסימלית תהיה בהעברת שיעור זה באופן סדרתי בשיעור חינוך מידי שבוע או שבועיים, כך ניתן לייצר תהליך הדרגתי מובנה ומסודר. אני מאמין שגם מתכונת שונה, כגון חצאי שיעורים או אף פחות, יכולה להביא תועלת אם מתכננים נכון ומחלקים את הנושאים בהתאם.

שיעור לדוגמא מתוך המערך השנתי בנושא שליטה עצמית ביחד למדיה:

מטרת השיעור: התלמידים יכירו את הקושי שבשליטה העצמית ביחס למדיה. התלמיד כפרט ידע להעריך אם קל או קשה לו לשלוט בעצמו בתחום זה.

מהלך השיעור

השיעור מתחיל בשאלה המופנית לתלמידים - מה דעתכם לגבי התמונה הבאה? מה היא באה לבטא והאם אתם מסכימים עם המסר שלה?!

 

 

לאחר דיון בנושא, אנו צופים יחד בסרטון הבא:

 

 

ומנסים לחשוב יחד האם יש בעיה לילד ואם כן מהי?

לאחר מכן, הדיון הכיתתי עוסק בשאלה מי שולט במי; האם אנו שולטים במדיה או שמא היא שולטת בנו?!

 

שיעורי בית:

א. בדקו וכתבו מה הם הרגלי השימוש שלכם במדיה, במהלך שעה ממוצעת אחר הצהריים. כמה זמן אתם מבלים במכשירים השונים.

ב. נסו להפסיק זמן מה, לדוגמא להפסיק בשעה מסוימת לשחק במחשב או לשים את הפלאפון בצד לחצי שעה. כתבו האם הצלחת וכיצד הרגשתם בניסיון זה.

 

דיון רפלקטיבי

לאחר שבוע דנים על הממצאים: מה המצב, האם הוא תקין, מי שולט במי ומה ניתן לעשות בנידון.

במערך המצורף מצוינים הנושאים שאני ראיתי בהם ערך לשם הקניית הכלים לתלמידים, כגון: בריונות ברשת, מה אנו מפסידים בעולם, תקשורת נאותה ועוד. המערך מלווה בסרטונים, כתבות מעוררות דיון ועוד דברים שאמורים לעזור למורה לסייע לתלמידים. אין צורך לקחת את המערך כפי שהוא. כל מורה יגע בנושאים שהוא רואה לנכון עם הכלים שהוא בחר להשתמש בהם מתוך המערך או שלא מתוכו.

 --

ישנם עוד נושאים רבים ומגוונים בהם כדאי לגעת בעת הכנת מערך שנתי מסוג זה אך צר המקום מלהכיל. העיקר ב"מדיה במידה" הינו לתת לתלמידים ולנו כלים להשתמש בטכנולוגיה חדישה בצורה מאוזנת, שפויה ומועילה. חשוב לי לציין שהעיקר הוא עצם נתינת הכלים לתלמידים ולא הפתרון הספציפי אותו הצעתי. כל רעיון שישתלב במטרה זו, הוא מבורך. משרד החינוך, בחוזר מנכ"ל משנת 2011, השכיל לומר שראוי לחנך ל"שימוש מושכל בטלפונים החכמים" והדבר ראוי לשבח, אך המורה בכיתה צריך להתאים זאת לכיתתו ולתקופה ולא להסתפק ב"הצבת טלפונים ציבוריים בבתי הספר כדי לאפשר...יצירת קשר עם ההורים".

תנו להם כֶּלים שלא יהיו כָּלים.

מי שמעוניין במערך שנתי מלא יכול להוריד מכאן.

אשמח למשוב ולהערותיכם לגבי הצורה, הנושאים וכל מה שעולה על לבכם. איך התאמתם את המערך לכיתה שלכם? האם הצלחתם לשלב אותו כמחנכים או מורים מקצועיים? יחד נוכל להפוך את המערך לשמיש עבור מורים רבים בכל רחבי הארץ.

 

  

הדפסת סיפור זה
אהד נתנזן

חינוך, אחריות , כבוד, מדיה וכל מה שנוגע.

מורה ורכז בישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

ומורה בתכנית לנוער מוכשר במתמטיקה שעל יד אוניברסיטת בר אילן.