נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
נועה ומאיה לומדות בכיתה י'. שתיהן תלמידות מצטיינות. שתיהן בחרו ללמוד חמש יחידות מתמטיקה מתוך אהבה למקצוע ורצון לאתגר את עצמן. בתחילת השנה הן קיבלו בדיוק את אותו הציון במבחן הראשון: 86.
כשלנועה עמדו דמעות בעיניים והיא סיפרה לחברות לכיתה שהיא מאוכזבת מהציון, אחת מהן צחקה ואמרה: "ברוכה הבאה למועדון." אחרת סיפרה שגם היא קיבלה ציון דומה במבחן הראשון בשנה שעברה. בהפסקה, כמה תלמידים נשארו בכיתה לפתור יחד שאלות שלא הצליחו לפתור במבחן. נועה הבינה שהציון שקיבלה לא חריג ובוודאי שלא נמוך יחסית לשאר הכיתה. היא עברה על המבחן עם חבריה לספסל הלימודים, הבינה שהטעויות שלה לא היו דרמטיות, ושבסך הכול היא די מבינה את החומר – חמש יחידות מתמטיקה זה לא כזה נורא!
בכיתה של מאיה, אף אחד לא שיתף איזה ציון קיבל אבל בהפסקה כולם ניסו לברר מי קיבל יותר ומי פחות. חלק מהתלמידים הכניסו את המבחנים לתיק מהר כדי שלא ישאלו אותם כמה קיבלו. גם מאיה הכניסה את המבחן לתיק ולא סיפרה לאף אחד כמה היא מאוכזבת מהציון ומעצמה, וכמה היא מרגישה לא שייכת לכיתה. אפילו עלו בה מחשבות על לעזוב.
לנועה ומאיה יש רקע, ידע ויכולות דומות במתמטיקה. הן למדו את אותו החומר וקיבלו בדיוק את אותו הציון, אבל התחושות, ההסתכלות וההתמודדות שלהן שונות זו מזו – וגם התוצאה שונה. סביר להניח שמאיה ונועה שונות אחת מהשנייה גם בקווי האופי שלהן, אבל יכול להיות שגורם מכריע שהשפיע על העובדה שאחת מהן החליטה לעזוב והשנייה בחרה להישאר הוא הקבוצה שבה הן למדו.
אנחנו נוטים להסביר התמדה במסלולי מצוינות באמצעות יכולת, מוטיבציה או השקעה. כל אלה חשובים, אבל גורם חשוב ומשמעותי, שמקבל הרבה פחות תשומת לב, הוא קבוצת השווים – ובמילים אחרות, הכיתה. עבור מתבגרים, הכיתה אינה רק המקום שבו לומדים מתמטיקה, פיזיקה או מדעי המחשב. היא גם המקום שבו הם בוחנים את עצמם, משווים את עצמם לאחרים, בונים את הדימוי העצמי ובוחרים את קבוצות הייחוס שלהם.
מורות ומורים לתלמידים מצטיינים במתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב – האם הסיפור הכתוב לעיל נשמע לכן.ם מוכר? עזרו לנו ללמוד על מקומה של קבוצת השווים במסלולי המצוינות!
לצורך פרויקט מיוחד של מובילת תחום החוסן המנטלי בקרן טראמפ לחינוך בשיתוף מגזין 'הגיע זמן חינוך', אנחנו מזמינות אתכן.ם לכתוב טקסט אישי-מקצועי (בטווח של 600-900 מילים) המתאר את הדינמיקות הייחודיות שאתן.ם מזהות ומזהים בכיתה וכיצד אתן.ם מתמודדים איתן בפועל.
אין צורך בפתרון שלם או במסקנה סדורה. מקרה קונקרטי אחד, המתואר בכנות, שווה יותר מעשר הכללות. דינמיקות אלו משפיעות לעיתים קרובות על נשירה והתמדה במסלולים לא פחות מהאתגר הלימודי, ואנחנו רוצות ללמוד עליהן יותר.
טקסטים נבחרים יתפרסמו במגזין "הגיע זמן חינוך", ומטרתם לבנות שפה משותפת וגוף ידע מהשטח על ההיבטים הרגשיים-חברתיים של הוראה בכיתות מצוינות.
תוכלו להיעזר בשאלות הבאות (בחרו אחת או יותר, אין צורך לענות על כולן):
מוזמנות ומוזמנים לשלוח את הטקסטים שכתבתן.ם לכתובת המייל: [email protected]
