נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
כששאלתי אנשי חינוך מהו השיעור שבו הכי טבעי לעבוד על כישורים רגשיים-חברתיים, התשובה הנפוצה הייתה שיעור כישורי חיים. ואולם, לדעתי השיעור שהכי טבעי לעבוד בו על כישורים אלה הוא דווקא שיעור מתמטיקה.
בשיעור מתמטיקה עולים רגשות רבים כמו תסכול, ייאוש, חוסר ביטחון ולעיתים גם שמחה והתלהבות. השיעור דורש התמדה ממושכת והתמודדות עם אתגרים, עבודה פרטנית ועבודה בצוותים, ונוגע בסוגיות כמו תחושת מסוגלות והיכולת לבקש עזרה. כל שעל המורה לעשות הוא לנצל זאת – לשוחח עם התלמידים על הסוגיות שעולות, לשיים ולהנכיח אותן ולתת כלים להתמודד איתן.
בכל כיתת מצוינות, בין אם זו מגמה בפיזיקה, הקבצה של 5 יחידות מתמטיקה, כיתת נחשון, עמ"ט ודומותיה – עולות סוגיות רגשיות וחברתיות שונות. ניתן לזהות בכיתות הללו סוגיות כמו אפקט "הדג הגדול בבריכה קטנה" במסגרתו תחושת המסוגלות נפגעת עקב השתייכות לסביבה הישגית, תחרותיות והשוואתיות, "אפקט המתחזה" וערעור הביטחון העצמי, התמודדות עם עומס, מתח ולחץ (מושגים קרובים אך לא זהים), פרפקציוניזם ועוד.
טיפול נכון בסוגיות אלה יצמצם נשירה מהכיתות וישפר משמעותית את חוויית התלמידים הלומדים בכיתות הללו. מי אחראי לדאוג לכך?
לכאורה, התשובה קלה – היועץ/ת. הם אנשי המקצוע האמונים על התחום הרגשי-חברתי. הם יכולים לטפל בתלמידים ותלמידות באופן פרטני, להנכיח בכיתה סוגיות רגשיות-חברתיות רחבות המאפיינות כיתות מצוינות, להכשיר את הצוות לזהות סוגיות אלה ולתת להם להתמודד איתן. אין ספק שיש להם הרבה מה לתרום, אבל כך גם לרבים אחרים מצוות בית הספר, שפעמים רבות ישפיעו הרבה יותר על התלמידים.
נתחיל במורים המלמדים את הכיתה. המחוות היומיומיות שלהם ישפיעו המון על ההיבטים הרגשיים-חברתיים בכיתה. אם מורה נותן עשר שניות לענות על שאלה שהוא שואל בכיתה במקום שתי שניות, הוא משפיע מאוד על האווירה התחרותית בכיתה ומאפשר השתתפות של תלמידים ותלמידות שלא ישתתפו אחרת. אם הוא משבח תלמידים ותלמידות על המאמץ שלהם במקום על הכישרון שלהם, הוא מעודד כך דפוס חשיבה מתפתח, growth mindset, ומגדיל את הסיכוי שתלמידיו ייקחו על עצמם אתגרים.
אם כשהוא נותן מטלת כיתה הוא מחייב תלמידים לעבוד עליה בזוגות או שלשות, כי חשוב לו שהם יתמודדו יחד ולא לבד, הוא מתרגל את תלמידיו בעבודה משותפת. אם הוא מדבר בעצמו על טעויות וכישלונות שלו, אם הוא מתייחס לרגשות האישיים שלו, דרך דוגמה אישית הוא נותן לגיטימציה לשיח רגשי. אם הוא מנכיח ומשיים את האווירה הרגשית שיש בחדר, מדבר על ההבדל בין עומס ללחץ, על כך שהתסכול שהתלמידים חושבים הוא לא בעיה אלא דבר ממש חשוב שטוב שהתלמידים מתמודדים איתו, הוא מפתח כישורים רגשיים-חברתיים באופן הכי אותנטי ונכון.
רכזי שכבה או רכזי של מסלול המצוינות יכולים להשפיע גם הם על התשתית החברתית-רגשית בכיתות. הם יכולים לייצר זמן משמעותי לתלמידים להיות יחד אחד עם השני ועם המורה שלהם, וכך להשפיע מאוד על האווירה בכיתות. לילות לבנים בבית הספר, סיורים של יום או יומיים במקומות שונים, מרתונים של תרגול מזמנים חוויות כמו הזמנת פיצה יחד באחת בלילה או שיחה בלתי פורמלית של מורה ותלמיד בארבע לפנות בוקר שיש להם אפקט אדיר.
הם יכולים לייצר גם זמני עבודה עצמית בבית הספר, בהם התלמידים מתרגלים ללמוד, לעבוד יחד ולפתח את תחושת המסוגלות שלהם. פעמים רבות עדיף במקום ליצור עוד "שיעור תגבור" לזמן את התלמידים לזמן עבודה עצמית בנוכחות אנשי צוות. זה נשמע דומה, אבל זה שונה. התלמידים גם יפתחו כך הרבה יותר מיומנויות חברתיות, וגם ישלטו טוב יותר בחומר הלימוד.
רכזי המקצוע יכולים להחליט להשתתף בתחרות חיצונית או בפרויקט חיצוני, עם כל הכיתה או עם חלקים ממנה. כאשר נבחרת של תלמידים מתמודדת יחד עם אתגר משותף, היא הופכת מקבוצה ללהקה. ההשתתפות בתחרות מזמנת חוויות של מאמץ, התמדה, תסכול, התמודדות משותפת, אמון ועוד, בין אם מנצחים ובין אם מפסידים. היא מייצרת רגעים משמעותיים שילוו את הקבוצה והכיתה כולה שנים קדימה.
לרכזי המערכת יש תפקיד הרבה יותר חשוב מכפי שידוע להם. אחד הפרמטרים המשפיעים ביותר על הקשר שבין המורה והתלמידים ועל יכולתו של המורה להשפיע על האווירה בכיתה הוא כמות התלמידים השונים שהמורה רואה, וכמות המורים השונים שהתלמיד רואה.
אם מורה רואה 250-300 תלמידים בשבוע, מספר סטנדרטי למורי הומניסטיקה בחטיבת הביניים, זו משימה כמעט בלתי אפשרית להכיר את כולם. אם תלמיד פוגש 14 מורים שונים בשבוע, מספר סביר בחטיבת הביניים, הסיכויים שהוא יחוש חיבור משמעותי אליהם יורד משמעותית. מספר התלמידים השונים שמורה רואה מושפע מאופן בניית המערכת. רכז המערכת יכול להתייחס אליו ויכול להתעלם ממנו, אך הוא עדיין ישפיע מאוד על התשתית הרגשית-חברתית בכיתות.
החלטות שונות ברמת מנהל/ת בית הספר ישפיעו גם הן על האווירה בכיתות. ההחלטה איך לפתוח כל יום, האם בפתיחת היום יש רבע שעה או חצי שעה המוקדשת להיבטים הרגשיים-חברתיים, תשפיע מאוד על היכולת לעסוק בסוגיות אלה בכיתות.
המנהל/ת קובע/ת כיצד תיראה התעודה, והאם יהיה בה ביטוי גם למאמץ של התלמידים או רק לציון. האם יהיו שני ציונים, שווים בחשיבותם, למאמץ והשקעה ולשליטה בחומר? האם תהיה בתעודה התייחסות ישירה להיבטים הרגשיים והחברתיים? האם יש מקום לרפלקציה של התלמיד ולדיווח העצמי שלו? כל אלה פרקטיקות המשפיעות על האווירה הלימודית לאורך כל השנה.
התשתית הרגשית-חברתית לא באה לידי ביטוי בשיחות מזדמנות על הנושא. היא באה לידי ביטוי בחיי היומיום, ושגרות בית הספר השונות מכתיבות את העיסוק בהן. ציינתי כאן שינויים שונים שניתן לעשות בשגרות כמו מערכת השעות, מבנה יום הלימודים, לוח האירועים השנתי, תהליכי ההערכה ומבנה התעודה, מהלך השיעור ועוד ועוד. השגרות הללו אינן חקוקות בסלע וניתנות לשינוי הרבה מכפי שנדמה. שינויים שכאלו עשויים לקדם מאוד את התשתית הרגשית-חברתית בכיתות המצוינות ובבית הספר בכלל.
אבל השגרה שתשפיע הכי הרבה היא עבודת צוות המורים והמורות, והתהליך המקביל שנעשה איתם בתחום החברתי-רגשי. האם המורים מהווים צוות, עוזרים האחד לשני ותומכים זה בזה? האם מישהו רואה אותם, מבין אותם, והם מרגישים זאת? האם מתעניינים בדרך שהם עושים, או רק בממוצע הבגרות של התלמידים שלהם בסוף השנה? האם ניתן להם זמן קבוע ומסודר לעבוד יחד, לחשוב, לתכנן, ללמוד וכך לשפר את אופן עבודתם עם תלמידיהם? האם ניתן להם מקום לשתף בקשיים, בכישלונות וללמוד מהם? לכל אחת מהדמויות שציינתי עד כה יש תפקיד מרכזי בהשפעה על התהליך הרגשי-חברתי שעוברים מורי הכיתות, אשר ישפיע עמוקות על התלמידים בהמשך הדרך.
כשחושבים על העיסוק בתחומים הרגשיים-חברתיים בכיתות המצוינות קל לחשוב על הבעיות כשהן כבר מתפרצות: תלמידים ותלמידות מיואשים שרוצים לפרוש, תחרותיות מוגזמת ולא בריאה, עומס שיוצר לחץ לא בריא, ניכור חברתי בין התלמידים והתלמידות בכיתה ועוד. חשוב יותר לעסוק בתשתית המשפיעה על התופעות והאווירה מראש. מי שיוצרים את התשתית הזו הם כלל בעלי התפקידים בבית הספר, שעשייתם המשותפת תוכל ליצור אווירה חיובית ומיטיבה בכיתות הללו, אשר תאפשר לתלמידים לצמוח ולשגשג.
נסיים בציטוט של מאיה אנג'לו: "אנשים ישכחו מה שאמרת, אנשים ישכחו מה שעשית, אבל אנשים לעולם לא ישכחו מה גרמת להם להרגיש."
אם תרצו להעמיק בנושא, מוזמנים לעיין בסקירה בנושא שהתפרסמה בזכות שיתוף פעולה בין יוזמת "אורחא" של יד הנדיב לבין קרן טראמפ.
