נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
מי אמר שלמידה שייכת רק לבית הספר? דווקא החופש הגדול הוא זמן מצוין לצפות בהרצאה מסקרנת, לגלות תחום חדש ולהרחיב אופקים בלי מבחנים ובלי ציונים.
בכתבה הקודמת יצאנו למסע בין חלל, בינה מלאכותית וחדשנות ישראלית. בחלק הזה תוכלו למצוא הרצאות נוספות שמציגות את חזית המחקר הישראלי.
בין אם אתן.ם מחפשים תוכן איכותי להעשרה אישית, סרטונים שכדאי להמליץ עליהם לתלמידים לקיץ, או רעיונות שיכולים להשתלב בשנת הלימודים הקרובה – ההרצאות האלה הן מקום מצוין להתחיל ממנו.
מרצה: פרופ' אנה ברוק, בית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה.
על מה ההרצאה, בתכלס: ההרצאה סוקרת את השינויים בתחום הצילום הלווייני, המעבר מאנלוגי לדיגיטלי וכיצד שילוב בינה מלאכותית משפר את יכולתנו לחזות ולטפל בשריפות יער. יהיו גם לווייני זומבי!
קהל יעד: מורים ותלמידים שמתעניינים מאיפה הגענו ואיפה אנחנו עכשיו בתחום הצילום הלווייני והמחקר שמתאפשר בזכותו. מי שהמושג לווייני זומבי מסקרן אותו...
למה כדאי למורים לצפות דווקא בהרצאה הזו: ההרצאה מובילה אותנו משנות ה-60 של המאה הקודמת עד ימינו, וסוקרת את ההתפתחויות בתחום הצילום הלווייני ושימושיו, בייחוד בתחום של שריפות יער. ההרצאה מציגה דוגמה מאלפת לעבודה משותפת של בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות.
מתאימה במיוחד לשיעור: לימודי סביבה, מדעים, אסטרונומיה.
שאלות לדיון עם תלמידים בעקבות הצפייה: מה מקומנו בעולם, כאנושות, וכיצד אנחנו משפיעים על הסביבה שלנו? איך אפשר לחזות תהליכים אקלימיים והאם אנחנו יכולים או רוצים למנוע או להשפיע עליהם?
משך זמן הרצאה: כשעה.
מרצה: דדי (דוד) חזיזה, יזם וממציא, מנכ"ל חברת NEXTENNA, הוביל פיתוח לוויינים בגוגל, באמ"ן ועוד.
על מה ההרצאה, בתכלס: פיתוח ישראלי המבוסס על פטנטים, המייצר אנטנות בגדלים שונים למגוון שימושים. האנטנות מאפשרות חיבור לרשת מכל מקום בעולם, בקלות ובזול. המצאה מעולה עבור הורים מודאגים לילדים לקראת הטיול הגדול, אנתרופולוגים בדרכם לאיים מבודדים וכל מי שלא סומך על תשתית האינטרנט המקומית.
קהל יעד: מתעניינים בתקשורת, פטנטים וחידושים בתחום האינטרנט החללי.
למה כדאי למורים לצפות דווקא בהרצאה הזו: הרצאה קלילה על חברת הזנק מעניינת בתחום תקשורת החלל.
מתאימה במיוחד לשיעור: פיזיקה.
שאלות לדיון עם תלמידים בעקבות הצפייה: מעבר לשאלות המתבקשות בפיזיקה, אפשר לדון בזמינות של פיתוחים טכנולוגיים לאוכלוסיית העולם. האם מדענים מחויבים לחלוק את ההמצאות והפיתוחים שלהם לטובת האנושות כולה? כש-Starlink מעמידה לרשות תושבים באזור מלחמה את תשתית האינטרנט שלה, זה יפה מצידה או פעולה מובנת מאליה של אנושיות פשוטה.
משך זמן הרצאה: כחצי שעה.
מרצה: דייגו סייקין, מהנדס הנחיה, ניווט ובקרה בכיר, אסטרוסקייל.
על מה ההרצאה, בתכלס: כמו שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו שלפני שמפזרים משחק חדש בחדר, צריך לאסוף את המשחק הקודם בו גמרנו לשחק כדי שהחלקים לא ילכו לאיבוד או יתערבבו עם חלקים של משחק אחר – בחלל, לוויינים עלולים להתנגש זה בזה כשנהיה צפוף מדי, וזה פחות מומלץ. האזור סביב כדור הארץ הופך בעשורים האחרונים לאוטוסטרדה צפופה. אם אנחנו רוצים להמשיך לשגר לוויינים ומשימות חלל, כדאי שננקה את "זבל החלל" שהשארנו אחרינו ונפנה מקום להתחדשות חללית. בהרצאה מוסבר המצב הנוכחי ונסקרים פתרונות אפשריים לבעיה, כדי לשמור על המשאב המתכלה – מקום בחלל. לצפיפות יש מחירים: הקטנת חלונות שיגור, הגדלת עלויות ביטוח (מעניין אם ביטוח ישיר מבטחים שיגור לוויינים), בזבוז דלק על תמרונים במקום שיוט חלק במסלול ועוד.
קהל יעד: מורים ותלמידים, מי שחלמו על משאיות זבל או לחילופין על מלחמת הכוכבים.
למה כדאילמורים לצפות דווקא בהרצאה הזו: כאן רואים את 'מאחורי הקלעים' של הפריצה האנושית לחלל. השינוי והמחיר הממשי מאחורי השאיפה הרומנטית לחקר החלל והתשוקה הסקרנית להשגת ידע על היקום.
מתאימה במיוחד לשיעור: חינוך. חבל לפספס הזדמנות להטיף לתלמידים לסדר אחריהם ולאסוף את הלוויינים ששיגרו קודם כדי שהחלל יישאר מסודר.
שאלות לדיון עם תלמידים בעקבות הצפייה: מה מחיר הקדמה? מבחינה כלכלית, סביבתית, סוציולוגית וכו'.
משך זמן הרצאה: כשעה.
גם במעבדות מסתתרים סלבס, וכאן מדובר באחד שווה במיוחד! זוכה פרס נובל, לא פחות.
מרצה: חתן פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר.
על מה ההרצאה, בתכלס: ההרצאה מחולקת לשני חלקים, בראשון צ'חנובר מספר את סיפורו האישי, איך התגלגל למחקר שזיכה אותו ואת פרופ' הרשקו בנובל. החלק השני של ההרצאה מוקדש לדיון ברפואה המבוססת על DNA. מאז פענוח הסליל הכפול ופיתוח היכולת לקרוא אותו במהירות ובזול (יחסית), הטיפול הרפואי מתמקד יותר ברפואה אישית. הרי אותה מחלה (תוצאה) יכולה להתבטא באופנים שונים אצל בני אדם שונים, וגם מצב רפואי דומה לא בהכרח מבוסס על אותה מחלה (סיבה). אם כך, מדוע שהטיפול יהיה זהה? מה יש לחברות התרופות לומר בעניין? איך ממשיכים מכאן?
קהל יעד: מורים ותלמידים, מכל תחום.
למה כדאי למורים לצפות דווקא בהרצאה הזו: צ'חנובר הוא מרצה מעורר השראה גם מעבר לסיפור האישי שלו. לא בכל יום נקרית בפנינו ההזדמנות לשמוע הרצאה של מדען בסדר גודל כזה, ועוד בעברית. הרפואה האישית הולכת ונהיית נפוצה בטיפול במחלות שונות וחשוב שנהיה חלק ממנה, גם אם בידיעה בלבד. להרחבה על המחקר זוכה הפרס, כדאי לבקר בגלריית הנובל במדעטק.
מתאימה במיוחד לשיעור: חינוך (איך מגיעים לזכייה בפרס נובל ומה זה דורש מאיתנו כבני אדם?), מדעים (איך ולאן הרפואה מתקדמת, מה המנגנון שגילויו זיכה את צ'חנובר והרשקו בפרס נובל?), כימיה וביולוגיה.
שאלות לדיון עם תלמידים בעקבות הצפייה: מה המחירים שאנחנו כחברה משלמים על הרפואה האישית? ואיך מגדירים חולה? מי שגנטית עלול לחלות, מי שכבר התפרצה אצלו המחלה, מי שאינו מסוגל לתפקד יותר? איך זה ישפיע על האנושות?
משך זמן הרצאה: 45 דקות.
החופש הגדול קצר, והזמן דוחק. נצלו אותו בתבונה וצפו בהרצאות המצורפות. בין אם אתן.ם מורים בתחומי המדעים ובין אם לא, השינויים שמביאים ההתפתחות המדעית, החידושים הטכנולוגיים והבינה המלאכותית משפיעים גם עליכן.ם.
בתור מורים הפוגשים ומשפיעים על דור העתיד, וגם בתור אזרחי העולם, חשוב להיות מודעים ומעודכנים בתמורות של זמננו. צפו, קבלו השראה – והביאו אותה איתכן.ם לכיתה.
