נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
רק לפני כמה חודשים כולנו מצאנו את עצמנו שוב לומדים ומלמדים מרחוק. בזמן שהמלחמה עם איראן שיבשה את שגרת החיים, בפרויקט משותף של מוזאון מדעטק וקרן טראמפ לחינוך החליטו להפוך את האתגר להזדמנות.
מחפשות ומחפשים סרטונים חינוכיים לתקופת החופש הגדול? בין אם מדובר בהעשרה מקצועית, רעיונות לשיעורים מקוריים או תכנים מסקרנים ואיכותיים להמליץ עליהם לתלמידים, הנה כמה הרצאות מרתקות שמציגות את חזית המחקר הישראלי במדע ובטכנולוגיה.
מרצה: ד"ר רעות סורק אברמוביץ', אסטרוביולוגית ומובילת משלחות מחקר.
על מה ההרצאה, בתכלס: כיצד מגלים חיים? מהי ההסתברות שקיימות ציוויליזציות בכוכבים אחרים? ומה לגבי עדויות שחייזרים ביקרו בכדור הארץ? רעות מסבירה בשפה בהירה רעיונות אסטרופיזיקליים וסוקרת את תחום חיפוש החיים בעולמות מרוחקים.
קהל יעד: מורים (ותלמידים!) עם סקרנות בריאה ומעט ידע מדעי כללי – אין צורך להיות מדען או אסטרופיזיקאי כדי ליהנות.
למה כדאי למורים לצפות דווקא בהרצאה הזו: הרצאה מרתקת ומשעשעת שמשאירה את הצופים עם שאלות פתוחות וסקרנות לחפש תשובות בעצמם.
מתאימה במיוחד לשיעור: מדעים, ביולוגיה, כימיה, פיזיקה.
שאלות לדיון עם תלמידים בעקבות הצפייה: האם קיימים חיים מחוץ לכדור הארץ? איך אפשר לזהות כוכב שיש עליו חיים? האם חייזרים ביקרו בכדור הארץ? איך אפשר להבדיל בין עדות אמת לקונספירציה?
משך זמן הרצאה: כשעה (אבל הזמן רץ).
ההרצאה הבאה פחות מתאימה לקהל רחב, ומצריכה ידע מוקדם בפיזיקה. אבל אם פיזיקה זה העניין שלכן.ם (מורים ותלמידים) – זה בשבילכן.ם.
מרצה: נעם פסטרנק, מנהל פרויקטים ומהנדס מערכות חלל.
על מה ההרצאה, בתכלס: האתגר בניווט בחלל הוא הכוונת הפלטפורמה: לדעת בדיוק לאן היא פונה וכיצד לייצב אותה בכל רגע נתון. כיצד מערכות אינרציאליות המבוססות על ג'יירו אופטי (FOG) מאפשרות שליטה מדויקת בכיוון וביציבות של לוויינים ומערכות חלל קריטיות. הגעתן.ם עד כאן ולא נבהלתן.ם? כדאי להמשיך!
קהל יעד: מורים (ותלמידים) שפיזיקה אינה זרה להם, ומושגים כמו התאבכות ותנע זוויתי לא נשמעים להם כמו סינית. אם אתן.ם כאלה, מדובר בהרצאה מעשירה ומעניינת.
למה כדאי למורים לצפות דווקא בהרצאה הזו: ההרצאה הזו מתאימה בדיוק לכותרת הסדרה – חזית המדע והטכנולוגיה. חדשנות טכנולוגית שמבוססת על פיזיקה טהורה, מלווה בהסברים מעמיקים.
מתאימה במיוחד לשיעור: פיזיקה.
שאלות לדיון עם תלמידים בעקבות הצפייה: זה הזמן להעמיק במושגים בפיזיקה, לראות איך גם למדע טהור יש שימוש מעשי. מה זה אפקט סניאק? לא לשכוח לומר בסוף בטון פולני במיוחד – אתן.ם רואים למה חשוב ללמוד פיזיקה?!
משך זמן הרצאה: 50 דקות.
להרצאה הבאה כדאי לחזור בעיתות של שפל, היא ממש מרימה את המורל הלאומי בעזרת הגניוס היהודי המפורסם וההומור המשובח של המרצה.
מרצה: פרופ' מורן ברקוביץ', הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.
על מה ההרצאה, בתכלס: מכניקה של זורמים. טיפה של נוזל יוצרת ספֵרה מושלמת, אך הגודל של הטיפה מוגבל על ידי הגרביטציה. איך אפשר לעקוף את המגבלה? מה הקשר בין נוזלים למחסור העצום במשקפי ראייה? האם מומלץ לחגוג בת מצווש בטיסה פרבולית? תכניות לטלסקופ הפלואידי הראשון בחלל בשיתוף פעולה עם נאסא, ועוד הרבה.
קהל יעד: הרצאה לכל המשפחה ולכל מי שמתעניין בחדשנות טכנולוגית. העדשות הפולימריות שנוצרו בחלל מוצגות במדעטק, אפשר לראות בהרצאה איך הן נוצרו ואז לבקר במדעטק ולראות אותן!
למה כדאי למורים לצפות דווקא בהרצאה הזו: שעה של הנאה והתפעלות מהראש היהודי שממציא לנו פטנטים. הרצאה מרתקת שמועברת בצורה קלילה ומלאת הומור.
מתאימה במיוחד לשיעור: מדעים, ואפשר גם אזרחות – ההרצאה הזו מהווה מקפצה מצוינת לדיון על בריחת מוחות וחשיבות החופש האקדמי והמדעי במדינה.
שאלות לדיון עם תלמידים בעקבות הצפייה: מה עוד מוגבל על ידי הגרביטציה ויכול להשתפר באמצעות אותו פתרון? איך חיי היומיום יכולים להוות השראה לרעיונות חדשניים? ואיך מזהים את ההבדל בין בעיה שעדיין לא הצלחנו לפתור לבין כיוון שכדאי לנטוש? (למשל, אדיסון ניסה המון חומרים עד שמצא מה מתאים לנורת להט, מה היה קורה לוּ התייאש לפני שהגיע לפתרון?).
משך זמן הרצאה: כשעה (שעוברת בלי להרגיש בכלל).
מרצה: ד"ר רועי יניב, המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.
על מה ההרצאה, בתכלס: איך כלים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה מסייעים למדענים לנתח כמויות עצומות של מידע, לזהות דפוסים מורכבים ולפתוח דרכים חדשות לחקר עולמות קרובים ורחוקים. דוגמאות מתחום החלל (איתור כוכבי לכת רחוקים, ניווט כלי רכב אוטונומיים) והאקלים (ניטור זיהום אוויר, מעקב אחר שינויים, שיפור ודיוק תחזיות מזג אוויר). נראה כיצד מערכות חכמות משפרות את יכולת החיזוי של מזג האוויר, מסייעות בניטור זיהום אוויר ובמעקב אחר שינויי אקלים, ותורמות להבנה מעמיקה יותר של תהליכים סביבתיים המתרחשים על פני כדור הארץ – ואף לאיתור כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש!
קהל יעד: חובבי בינה מלאכותית ושימושיה במחקר (מורים ותלמידים כאחד). למעשה, בינה מלאכותית תשנה את העולם של כולנו, וכדאי לכולם ללמוד ולדעת עליה כמה שיותר.
למה כדאי למורים לצפות דווקא בהרצאה הזו: לומדים על חידושים ושימושים מעניינים בבינה מלאכותית במחקר המדעי ובשטח. הבינה המלאכותית תשפיע על כל תחומי החיים, ולא רק למורים למדעים כדאי לדעת איך משתמשים בה ומה היא כבר יודעת לעשות.
מתאימה במיוחד לשיעור: מקצועות מדעיים וגם הומניים, שכן היכולת של הבינה המלאכותית לנתח כמות גדולה של חומר הופכת אותה לכלי שימושי גם במקצועות רבי מלל – ומעלה שאלות לגבי האופן שבו הוראה צריכה להשתנות בהתאם.
שאלות לדיון עם תלמידים בעקבות הצפייה: מעבר לשאלות הקשורות להרצאה עצמה, על השימוש בבינה מלאכותית ולמידת מכונה בתחומים עליהם מדובר בה (אקלים, חלל ועוד), אפשר לדון בשאלות 'פילוסופיות' יותר. כמו השינויים המתבקשים בדרכי ההוראה וההערכה בכל תחומי הלימוד, האופן שבו ידע ורכישת ידע משתנים וכיצד מערכת החינוך צריכה לפעול כדי להיות רלוונטית. כמובן שלא חייבים להישאר רק בתחום החינוך, ואפשר לדבר גם על תחומים נוספים עליהם משפיעה הבינה המלאכותית.
משך זמן הרצאה: כשעה.
עד כאן החלק הראשון של המסע אל חזית המדע והטכנולוגיה. אבל אם חשבתן.ם שכבר ראיתן.ם את כל מה שיש למדע הישראלי להציע, חכו לחלק השני. מלוויינים שמסייעים להציל יערות ועד פריצות הדרך ששינו את עולם הרפואה – ואפילו הרצאה של חתן פרס נובל! נתראה בכתבה הבאה.
