מה, לא שמעתן על מודל 40-40-20?

"דנה נמה, דנה קמה.

דנה מגיעה לחטיבת הנעורים בבוקר יום ראשון. בחודש הראשון של השנה היא פגשה את המחנך שלה, וביחד הם בנו עבורה מערכת שעות מותאמת.

כעת היא נכנסת ישירות למרחב הלמידה הרב תחומי, בו פועלים מחצית תלמידי השכבה ביחד, בקבוצות למידה של שני מקצועות הליבה – מתמטיקה ואנגלית.

חלקם עובדים על משימות החודש בצורה עצמאית או בזוגות, חלק יושבים בפינות עבודה פרטיות מול מסך עם אוזניות, חלק עובדים בקבוצה על פרויקט להגשה או לומדים ביחד למבחן, ושתי המורות למתמטיקה ואנגלית יושבות כל אחת עם קבוצה קטנה של עשרה תלמידים מאחורי דלתות זכוכית ו"מלמדות".

המורה לשפה זמין לקביעת פגישות לפי הצורך (צריך להזמין יומיים מראש) לכל מי שצריך עזרה בכתיבת עבודות או בניסוח לקראת פרזנטציה.

דנה פוגשת את יעל ושרון הבן, הם קבעו להמשיך לעבוד על הדגמה של מערכות צירים בהקשר של שערי מטבע.

עוד מעט יסיימו וישבו לאכול משהו, ואחרי הפסקה יפגשו עם חברי כיתת האם שלהם וישוחחו עם המחנך על הפרויקט החברתי ועל אקטואליה.

בשעה אחת עשרה היא סוף סוף תתחיל את הקורס "גיבורים בעל כורחם" שבחרה במסגרת קורסי "מסע בזמן". מערכת השעות שלה כוללת מרחבי למידה בליבה (חובה) ורצועות של קורסים (בחירה) שמתחלפים כל מחצית.

בנוסף יש לה במערכת מפגשי קבוצה עם המחנך ושעות לפרויקטים חברתיים, תנועה ואומנויות.

חוץ מ"גיבורים בעל כורחם", היא בחרה במחצית הזו בקורסים "מלחמה ושלום", "חיידקים נגד וירוסים" וגם את "ארון הספרים היהודי" שהיא קצת פחות מתחברת אליו אבל אולי הוא יפתיע.

השנה לא היתה לה בחירה באומנויות אז היא משובצת בלית ברירה לעיצוב מוצר, אבל זה לא יכול להיות ממש גרוע כי גם רוי מכיתה ח4 משובץ שם.

בתנועה היא הולכת כמו רוב הבנות לרטרו-אירובי, אבל במחצית הבאה חברה של אחותה המליצה לה לנסות יוגה. השאלה אם זה יסתדר לה במערכת."

הפרופורציות החדשות: 40-40-20

על הרקע הזה צמח מודל 40-40-20 בית הספר האינטגרטיבי, שפותח על ידי במסגרת חממת היזמות של אגף מו״פ, והוא מכה שורשים בעוד ועוד בתי ספר ברחבי הארץ, בקרב מנהלים המחפשים יעד ברור לתהליכי השינוי.

המודל מארגן מחדש את כל סדר היום החינוכי, ומתבסס על עקרונות של למידה רב-תחומית, סקרנות ובחירה. המודל מציע מערכת השעות של 40% לימודי חובה, 40% קורסי בחירה ו-20% שעות המוקדשות לגוף ולנפש.

מעצם היותו מודל המבוסס על בחירה בלמידה, יש למודל גמישות רבה, והוא יכול להתאים במופעים שונים של בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, וכן לסוגי קהילות בעלות צביונות שונים.

התוצר הסופי של הטמעת המודל הוא בית ספר הפועל על פי מערכת שעות נושאית, ללא מקצועות, ואף מאפשר להפוך את בית הספר העל יסודי לקמפוס אקדמי של קורסי חובה ובחירה, בהם התלמידים צוברים נקודות זכות לבגרות ומפתחים יכולות של חשיבה יצירתית וביקורתית, ולא רק שינון למבחן.

אילו מחקרים יש על מודל 40-40-20?

בשנת 2025 התקיים מחקר אקדמי שבחן את השפעת הטמעת המודל על המערכת הבית ספרית. הוא נערך על ידי פרופ׳ עירית ששון וד״ר איתמר יהודה, המשתייכים לצוות המחקר של מו״פ חינוך במכון שמיר למחקר, בשיתוף המכללה האקדמית תל-חי (אוניברסיטת קריית שמונה בהקמה) ובתמיכת הקרן למחקר יישומי בהכשרה להוראה במכון מופ"ת.

המחקר בחן את השפעת מודל 40-40-20 בארבעה בתי ספר בישראל הנמצאים בתהליך ראשוני של הטמעת עקרונות המודל לאורך שנת הלימודים תשפ"ה.

ברמת התלמידים, מציג המחקר שלושה ממצאים מובהקים:

1. אקלים בית ספרי – ממצאי שאלון הדיווח העצמי מצביעים על עלייה מובהקת בעמדות התלמידים בקטגוריות תחושת אקלים בית ספרי, קשר בין עמיתים ומחוברות לכיתה, בשאלון המסכם ביחס לשאלון המקדים. עם זאת, גודל האפקט היה נמוך, ולכן מדובר בשינוי מצומצם בהיקפו.
2. מיומנות שאילת שאלות – ממצאי מבחן הביצוע מצביעים על התקדמות ממוקדת במרכיבים מסוימים של מיומנות שאילת שאלות. בהשוואה בין המדידה המקדימה למסכמת נמצאה עלייה מובהקת בממוצע מספר השאלות שנוסחו על ידי התלמידים, וכן עלייה מובהקת ברמת השליטה הכוללת במיומנות. לעומת זאת, מרכיב רמת המורכבות הקוגניטיבית של השאלות נותר ברמת שליטה נמוכה, ללא שינוי מובהק בין המועדים.
3. שאילת שאלות לפי מגדר – נמצאו הבדלים מובהקים לפי מגדר במדדי מבחן הביצוע, כך שהתלמידות הציגו רמת שליטה גבוהה יותר במיומנות בהשוואה לתלמידים. יתרון זה לא התבטא רק בציון הכולל במיומנות, אלא נמצא מובהק גם במרכיבים של מספר השאלות שנוסחו וברמת המורכבות הקוגניטיבית של השאלות על פי הטקסונומיה של בלום, כך שהתלמידות נטו לנסח יותר שאלות ולנסח שאלות מורכבות יותר בהשוואה לתלמידים.

בקרב המורים נצפו שינויים משמעותיים יותר בין זמני המדידה (תחילת שנה"ל וסוף השנה):

1. התחזקות תחושת המסוגלות ההוראתית (Instructional Self-Efficacy): ניתוח הנתונים הכמותיים מלמד על עלייה מובהקת בתחושת המסוגלות של המורים להשתמש באסטרטגיות הוראה מגוונות ולגייס תלמידים למעורבות פעילה בלמידה. בקרב המדגם המזווג נמצאה גם עלייה מובהקת במסוגלות לניהול כיתה.
2. אימוץ תפיסות פדגוגיות חדשניות: המורים דיווחו על עלייה ביישום פרקטיקות קונסטרוקטיביסטיות (הבניית ידע) ומתן מענה לשונות בין לומדים. בראיונות העומק הגדירו המורים את המודל כפלטפורמה המאפשרת להם להביא לידי ביטוי את ה"אני המאמין" הפדגוגי שלהם, מתוך תחושת שליחות וחיבור אישי לתכני ההוראה.
3. שיפור באקלים הארגוני והחברתי: השינוי חרג מהרמה הפדגוגית הישירה והשפיע על האקלים הבית ספרי. נמצאה עלייה מובהקת בתפיסת המורים את הקשר בין עמיתים ואת תחושת השייכות והמחויבות למוסד החינוכי.
4. פער בין תפיסה ליישום – "שלב הביניים": ממצא מעניין במחקר נוגע לפער בין הדיווח העצמי לבין ניתוח משימות הלימוד בפועל. בעוד שהמורים מעידים על אימוץ גישות חדשות, משימות הלימוד הכתובות עדיין נשענות ברובן על רמות חשיבה מסדר נמוך וגישות ביהביוריסטיות. החוקרים מפרשים פער זה כשלב ביניים הכרחי בתהליך של שינוי פדגוגי עמוק, שבו נבנית קודם כל השפה והביטחון המקצועי, לפני שהם מתורגמים באופן מלא לשגרות הוראה ולתוצרים כתובים.

המחקר מצביע על כך שהטמעת מודל 40-40-20, יצרה שינוי תפיסתי מובהק בקרב המורים, המאופיין בביטחון מקצועי גבוה יותר ובנכונות לחדשנות מקצועית.

איך מורים ומנהלים יכולים לשלב את רוח מודל 40-40-20 בהוראה שלהן.ם?

שלושה צעדים לקראת למידה אינטגרטיבית, מבוססת סקרנות ובחירה:

1. הגדירו את סוגי הלמידה הנדרשת. הבחינו בין תחומי דעת לינאריים, בהם יש להתקדם שלב אחרי שלב ואשר הם עתירי טכניקה (כמו אנגלית ומתמטיקה), לבין נושאים בהם הבנה נבנית על ידי אינטגרציה בין מקצועות – כמו מדעי הטבע, מדעי הרוח ומדעי ההתנהגות. תוכנית לימודים המבחינה בין המיומנויות הנדרשות לכל אחד מסוגי הלמידה תהיה מדויקת יותר ותשנה את האופן בו אנו מלמדים ומעריכים את הלמידה.
2. התנסו בפיתוח קורסים נושאיים. רוב המורים נדרשים ללמד את תוכנית הלימודים המוכתבת, אולם כאשר מורה מפתח קורס בתחום המומחיות שלו, היצירתיות נפתחת ועימה המוטיבציה והתשוקה להוראה. אין מניעה לארגן את תכני הלימוד סביב נושאים במקום מקצועות, ובכל מקום שזה קורה אנחנו רואים הבנה טובה יותר של התלמידים והזדמנות להעמיק ולחקור את העולם.
3. אל תעבדו לבד! מודל בית הספר האינטגרטיבי מציע תפיסה הוליסטית ורציונל מבוסס מחקר, לצד סדר יום מובנה והצעות קונקרטיות למערכת שעות נושאית ולקורסי בחירה רב תחומיים. כל בית ספר שמעוניין יכול לקבל תמיכה וליווי מצוות המנחים המקצועי המקדם את המודל.