נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
אם לא ידעתן.ם, מאי הוא חודש המודעות לאלרגיה. ראוי שנתייחס לכך בכיתה, שהרי אלרגיה היא מצב נתון ואוניברסלי. החל מהגן ועד התיכון, יש צורך להוביל את הילדים ממודעות לאחריות. מערכת החינוך היא המקום הכי מדויק ללמוד את הנושא.
מערכת החינוך מתמודדת עם אינספור יעדים ומורכבויות, אך נושא האלרגיה, בדומה לצליאק, אינו עוד "אתגר חינוכי". הוא מבחן המצפן והערבות ההדדית שלנו, מקום שבו מודעות סביבתית הופכת מצילת חיים, והאמפתיה בוודאי תעזור לנפש של הילדים.
אף אחד לא יודע היכן בעתיד הוא ייפגש עם האלרגיה. מה צריך לעשות? איך? מתי? כיצד נתאים מידע לגיל הילדים? בכתבה זו נגדיר תשובות ונתווה דרך.
בהתאם לרמת הגיל, החל מגיל הגן ועד חטיבת הביניים, אפשר להסביר דרך משל "המאבטח המבולבל":
"בתוך הגוף של כל אחד מאיתנו יש 'צבא' קטן שנקרא מערכת החיסון. התפקיד שלו הוא לשמור עלינו מפני וירוסים וחיידקים.
אצל ילד עם אלרגיה, המאבטחים של הגוף קצת מתבלבלים. הם רואים דבר רגיל לגמרי – כמו בוטן, חלב או ביצה – וחושבים בטעות שמדובר באויב מסוכן.
מייד הם מפעילים את 'האזעקה' של הגוף ומתחילים להילחם, וזה מה שגורם לפריחה או לקושי בנשימה."
נוכל להסביר בכיתה:
"אלרגיה היא לא מחלה. אי אפשר להידבק ממנה בחיבוק או במשחק.
הילד האלרגי הוא בריא לגמרי! הגוף שלו פשוט רגיש לדברים מסוימים. ברגע שמרחיקים את הדבר הזה – שנקרא אלרגן – הכול מצוין.
החדשות הטובות הן שזה ממש פשוט: אם אנחנו יודעים מה המאבטחים של הגוף לא אוהבים, אנחנו פשוט לא מזמינים את 'האורח' הזה למסיבה. אם לא נאכל את הביצה או הבוטן, שהגוף אלרגי אליהם. הגוף יישאר רגוע, שמח ובריא.
זה כמו להרכיב משקפיים: אם מרכיבים אותם, רואים מצוין. אם לא מרכיבים, יש קושי בראייה וכאב ראש לפעמים.
אם נמנעים מהאלרגן, הכול טוב. הילד האלרגי הוא זה ששומר על עצמו, והחברים הם 'צוות הסיוע' שלו."
זורעים את הזרעים כאשר המטרה היא לעורר סקרנות בלי ליצור לחץ.
אפשר למצוא שגרירים בולטים, ממועצת תלמידים למשל, ולרתום אותם לעשייה לקראת יום שיא בית ספרי.
ניתן ורצוי לקיים סקר מקדים. כדאי לבדוק בצורה אנונימית ורגישה אילו אלרגיות קיימות בקרב תלמידי השכבה/בית הספר כדי להתמקד בהן.
אפשר גם לשתף ילדים אלרגיים בהפעלת יום הלמידה. הם יכולים לספר על האלרגיה.
חשוב לקרוא על הנושא, לראיין, להבין ואז להתקדם. בשלב זה רצוי שהתלמידים יבינו על המרחב הציבורי שגם בו אפשר לשמור. ילדה בפסטיגל נאלצה לעזוב את המופע עם צוות מד"א לאחר שילד שישב אחריה אכל במבה שזה אלרגן נשיף שעובר באוויר.
אפשר להכין מצגת עם שאלות שיעלו בדיון פנימי של התלמידים שנבחרו להוביל את יום השיא.
היום ייפתח במליאה או בכיתות עם מצגת אינטראקטיבית.
אפשר לחלק את הילדים לקבוצות שיעברו בין תחנות חווייתיות שמנגישות את נושא האלרגיה. יש להכין מראש כל מוקד עם האביזרים והידע הנדרש.
מוקד 1: "בלש המרכיבים"
מניחים על השולחן אריזות ריקות של מוצרי מזון שונים. הילדים מקבלים רשימת אלרגנים ועליהם למצוא בטקסט הקטן של "מידע על אלרגנים" אם המוצר בטוח למאכל או לא.
יתרונות: כך לומדים איך לשמור על חברים אלרגניים, תמיד קוראים לפני שאוכלים!
מוקד 2: תחנת ה"אפיפן" תרגול על יבש
שימוש במזרקי אימון ללא מחט על בובות פרווה. הילדים לומדים את סדר הפעולות: "כחול לשמיים, כתום לירך".
יתרונות: להפיג את הפחד מהמזרק, להבין את המשמעות והחשיבות שלו, לחזק תחושת מסוגלות.
מוקד 3: "מרחב המילים הטובות"
תחנה ליצירת כרטיסי ברכה או סלוגנים להעלאת המודעות. למשל: "מתחשבים בחברים – לא מביאים בוטנים".
יתרונות: הפנמה שאלרגיה היא עניין חברתי, לא רק רפואי.
מוקד 4: משחק סימולציה
כרטיסיות עם מצבים: "חבר מציע לך חטיף שאין עליו תווית, מה תעשה?" הילדים צריכים להציג את התגובה הנכונה.
המרחב הציבורי: הפסטיגל, הפארק, הצגה, רכבת ועוד...
להקריא עובדות מאכזבות שאין התחשבות בעיקר באלרגנים כמו במבה/אגוזים. כמה זה מסכן חיים בלי שנדע מי בסביבתנו אלרגי.
יתרונות: העלאת תחושת האחריות האישית למרחב הציבורי.
בסיום היום, כל תלמיד.ה מקבל.ת "תעודת נאמן אלרגיה" או מדבקה. אפשר לחתום על "אמנת הכיתה" שבה כולם מתחייבים לשמור על סביבה נקייה לאלרגנים ולדאוג זה לזה.
יום כזה עשוי להיות מלמד, מועיל ומציל חיים!
