"החלום שלי שמדינת ישראל תמצא את עצמה בחמישייה הפותחת ב-OECD בחינוך, כי למה לא?"

חלקו השני של הווידיאוקסט הזה הצטלם במקום מאוד מיוחד, ב"אנו" – מוזיאון העם היהודי, בתערוכת הגיבורות והגיבורים של העם היהודי. בפרק שחותם את העונה נמצאת איתנו אירינה נבזלין, יושבת ראש הדירקטוריון של המוזיאון, נשיאת קרן נדב ומייסדת חברת IMPROVATE.

זה מקום שחוגג גיבורות וגיבורים של עם ישראל, וגם אנחנו רוצים לקחת חלק בדבר המופלא הזה, לעזור לפתח את הדור הבא של גיבורות וגיבורים. מה עומד מאחוריהם? מה התפיסה של המוזיאון המתחדש הזה, שפתאום הפך להיות מקום שכולם רוצים לבוא אליו?

"אני ממש שמחה שאתה רואה את זה ככה, שזה מקום שבונה גיבורים. אנחנו מאמינים שהסיפור היהודי, בצורה שהוא היה מסופר הרבה הרבה שנים, הוא היה סיפור שהוא היה מאוד פסימי. הוא היה סיפור שהתרכז בבעיות שהיו לנו, בנפילות שהיו לעם שלנו, בכאבים שהיו לנו, וזה יחסית קל לעשות כי יש לנו הרבה מזה, וגם עכשיו אנחנו בתקופה לא פשוטה, בלשון המעטה. ויחד עם זאת, אם אנחנו רוצים שהגיבורות והגיבורים יהיו באמת גיבורים, הם צריכים לדעת מי הם והם צריכים לדעת מה עומד מאחורי מי הם, ומה מוביל אותם ומה עושה אותם, את מי שהם. אז המוזיאון הזה, הוא בא לספר מה זה העם הזה, למה העם הזה כל כך עוצמתי וחזק, לא רק היסטוריה של העם הזה, איך אנחנו שרדנו, אלא איך אנחנו חיים, איך אנחנו בונים, איך אנחנו מייצרים. וזה המקום שמספר את הסיפור."

אלי: "כשאומרים גיבורות וגיבורים, חושבים על מלחמות, חושבים על אנשים שהם נועזים ושמסכנים את החיים. פה המושג הרבה יותר רחב. אני רואה מסביבנו נשים ואנשים שהם בולטים בתחומים שלהם, וזה לא רק בצבא."

אירינה: "לגמרי, הגבורה שהיא בצבא וגבורה פיזית היא דבר מאוד מבורך, אבל הוא דבר די ברור. לא כל כך צריך לדבר, צריך לחגוג אותו, אבל לא צריך לספר עליו. אבל מה עם גבורה של בן אדם שהולך ועושה ובודק וחוקר משהו, לא לפי איך שלימדו אותו, לא לפי איך שאמרו לו שצריך לעשות, אלא פתאום הוא הולך לכיוון אחר לגמרי, והוא לא מקבל שום תמיכה, ועדיין הולך בדרך שלו. זו גבורה אמיתית."

את גם הקמת חברה טכנולוגית – בכל זאת אנחנו סטארטאפ ניישן וישראל היא אומה של הייטק  – שמחברת בין יזמים לממשלות ועם בית ספר לסייבר. מה מביא את החשיבה הזאת?

"זה מעניין שהחשיבה הזאת, ציונות מביאה אותה. אני ראיתי פער מאוד מאוד מהותי בין היכולת של חברות ישראליות לפצח דברים מדהימים, והיכולת שלהן למכור את זה בשווקים חדשים. עכשיו, זה קצת סותר את ההרגשה שהישראלים מאוד טובים בלמכור. אני שמתי לב שכשהחברות באות, הן באות עם תפיסה מאוד מאוד טקטית וקצרה, וששווקים חדשים זה הרבה פעמים עבודה אסטרטגית וטווח ארוך שמאפשרת אחר כך לגדול ביחד עם השוק. אז אנחנו עוזרים לחברות ישראליות עם הפתרונות בטכנולוגיות בתחום סייבר, דיפנס ולא רק, גם רפואה – כי מה לעשות, אנחנו יהודים – ואנחנו מביאים אותם לשווקים חדשים, אבל אנחנו בונים להם אפשרות לצמוח שם ולממש את הפוטנציאל שלהם.

"כשהתחלנו לעשות את זה לפני חמש שנים, בזמן הקורונה, מצאנו שיש המון פתרונות סייבר והמון פתרונות טכנולוגיים, אבל אנשים שיודעים להשתמש בהם ולנצל אותם לטובת הארגונים שהם מנהלים, או לטובת הארגונים שהם עובדים בהם, זו משרה שבעולם יש עכשיו חוסר של שלושה מיליון משרות, וישראל מן הסתם מובילה בזה. אז ככה נולד לנו גם בית ספר לסייבר."

אז הנה, כל זה מביא אותנו לסיבה שבחרנו להיות כאן היום. אנחנו רוצים שבעוד 20 שנה, כשתהיה תערוכה, אז גם הגיבורות והגיבורים של המדע וההייטק הישראלים יהיו חלק מהסיפור. מה צריך לקרות בחברה ובמדינה? כמי שמתעניינת בזהות ובמנהיגות ונבחרה כאחת מחמישים האנשים היהודים המשפיעים בעולם, איך צריך לבנות את 20 השנה הבאות, כשישראל תצא מהמלחמה ותרצה לבנות מחדש את הכיוון החיובי?

"אתה נוגע במשהו שמאוד כואב לי. אני חושבת שכדי לדעת איך ישראל צריכה לבנות את עצמה, היא צריכה לדעת קודם לבחור את הכיוון. אני חושבת שבלי כיוון נורא קשה, אנחנו מדברים כל הזמן על הפילוג בחברה ואחריות הדדית, ולמה זה לא קורה. אני, בניסיון האישי שלי, למדתי שאם אין נקודה שכולם רוצים להגיע אליה, גם אם זה משהו שהוא רחב וגבוה וכחלום, אבל אם אין משהו שכולם הולכים ביחד, אז גם לא הולכים ביחד ומתחילים לחפש למה אנחנו לא ביחד.

"מבחינתי, אני חושבת שיש לנו את כל הפוטנציאל חוץ מהבנה שבאמת צריך שיהיה חזון, שהחזון יהיה פרקטי. אני מאוד אוהבת את הרצל, הסיבה שאני כל כך מעריכה אותו היא בזה שבאלטנוילנד הוא פיצח לנו חזון, שהוא חזון כביכול מאוד פילוסופי, אבל בסופו של דבר מאוד פרקטי, שמדבר על איך צריכה להיות המדינה, איך צריכה להיות הכלכלה, איך צריכים להיות היחסים עם השכנים, ואת כל הדברים האלה, גם הדרך איך להגיע לשם. עכשיו, אני חושבת שלנו מאוד חסרה החשיבה הזאת, טווח ארוך. אז המדינה קודם כול לדעתי צריכה לחשוב לטווח ארוך.

"דבר שני, יש משהו במוח יהודי, ופה אנחנו רואים את זה, שהוא לא הולך לפי כללי משחק. אני חושבת שהמהפכה הטכנולוגית עכשיו מאפשרת לאנשים לחגוג על זה, לחגוג את זה, להשתמש בזה, לנצל את זה, כי עכשיו אתה לא צריך ללכת לבית ספר ספציפי כדי ללמוד משהו ספציפי. העולם פתוח לך בלימודי צ'אט ג'יפיטי או בכל דבר אחר.

"בתור בן אדם שאוהב ללמוד, אני כל הזמן לומדת תחום חדש. אני חושבת שהמדינה צריכה לאפשר לאנשים את האפשרויות האלה של למידה, אני חושבת שהיא צריכה לאפשר לאנשים, חושבת שחייבים שיהיה חזון, העיקר כלכלי וחינוכי גדול. החלום שלי שמדינת ישראל תמצא את עצמה בחמישייה הפותחת ב-OECD בחינוך, כי למה לא?

מעוניינים בהצצה למאחורי הקלעים של המהפך הגדול שעבר המוזיאון במטרה לספר את סיפורו של העם היהודי? תצפו ותגלו.