"זו דרמה: אנחנו בשנים של ירידה ומנסים לשנות את הגרף."

'בגרות הייטק' היא הבגרות היוקרתית ביותר שנמצאת היום בבתי הספר, אבל איך עושים את זה בפועל? איך משנים את הגרף מירידה לעלייה במספר המסיימים? נמצא איתנו ישראל שלו, מנהל תוכנית ההייטק הלאומית במשרד החינוך, כדי לענות על כל השאלות בנושא.

אתה מגיע למשרד החינוך להוביל תוכנית חדשה שרק מתחילה לקרום עור וגידים. איך התהליך הזה מתרחש?

"אז קודם כל התחברתי למשימה. המשימה הלאומית הכי חשובה שיש היום, הדבר הכי חשוב שיש במדינה היום זה לדאוג לעתיד שלנו, לדאוג למי שיחזיק את המערכות הכל כך משתכללות ונהיות רוויות בטכנולוגיות מתקדמות ומורכבות. אנחנו צריכים את אלה שיוכלו להחזיק את זה לעתיד של כולנו, ולא צריך להרבות במילים עד כמה זה קריטי. הגעתי לתוכנית שקיבלתי על עצמי לעשות את הכי טוב שאני יודע כדי להצליח לעזור להגיע ליעד הזה.

"הסיפור המרכזי שאני חושש שאנחנו נתקלים בו, הרעיון לאן רוצים להגיע, והשאיפות והמספרים שאפשר לשים שם. אפשר לשים שם הכול, ואין מי שיכול לא להתחבר אליו. איזה שותף, איזה שחקן לא רוצה שהמדינה תהיה במקום חזק, גבוה, עם התלמידים שבעתיד יוכלו להשתלב במערכות האלה? והסיפור הגדול זה באמת להפוך את זה לדברים אופרטיביים במערכות סבוכות, מורכבות, גדולות. ההבנה שצריך הרבה יותר, וצריך גם בדרכים שונות, כדי להגיע ליעדים השאפתניים שאנחנו רוצים לראות, את המספרים שאנחנו רוצים לראות במקומות האלה. כמות התלמידים שיסיימו את המצרף הזה של בגרות הייטק, של פיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב, בקורלציה הידועה – שהם אלה שיוכלו בעתיד, בצורה הכי מוערכת, להשתלב במערכות שאנחנו זקוקים להן.

"רק כדי להבין את הדרמה, אנחנו בשנים של ירידה, וזה ממש שינוי גרף. אנחנו נמצאים פה במשימה משותפת. אני לא חושב שזו משימה שמשרד החינוך יכול לעשות לבד, ולא אף גורם אחר יכול לעשות אותה לבד, וחיבור הכוחות היה דרמטי. הצעד הראשון שעשינו היה להביא את מכלול השחקנים ששותף לדבר הזה – למעלה ומהשטח, מהאקדמיה, מנהלי בתי ספר, קרנות ששותפות, תעשיית ההייטק כמובן – לחשוב ביחד איך מפצחים את האתגר הזה. איך משנים גרף מירידה לעלייה – ועלייה דרמטית. יש לנו ציפיות לאלפי ילדים בתוך מספר שנים שמסיימים את המצרף."

אני בטוח שיש לנו צופים, מורים ומנהלים והורים ותלמידים מבתי ספר, שאומרים: גם אני רוצה, מה אני אמור לעשות? איך אני מתחבר אל בגרות ההייטק? בתפריט של מקצועות בחירה בבתי ספר לא כתוב "בגרות הייטק". אז מה אני אמור לבחור פה? מה בדיוק קורה כאן?

"זו נקודה ממש חשובה, לפצח רגע את דרך הפעולה ושיטת הפעולה, והדרך להגיע לתלמידים, להורים, למנהלים, למורים, לקדם את היעדים האלה, היה צריך פיצוח. ואני חושב שהרבה פעמים אנחנו יודעים שבאופי הישראלי אנחנו רוצים לבצע. ועשינו פה תכנון – חצי שנה של שהות לתכנון – כדי להבין איך לעשות את זה בצורה מיטבית. זה אירוע, אני חושב, שהוא גם חריג יחסית. רגע להשהות ולהבין: מה אנחנו עושים, מה אנחנו לא עושים, ואיך עושים אחרת.

"יצאנו לשטח עם קולות קוראים לבתי הספר, לרשויות, שזה גם חידוש. הגענו למספרים דמיוניים בקולות הקוראים שיצאנו אליהם. אנחנו עם למעלה מ-500 בתי ספר שניגשו, שזו כמות אדירה."

אלי: "זה חצי מבתי הספר בישראל."

ישראל: "ממש, רק בעל-יסודי כמובן, חטיבות ותיכונים. וכמעט 40% מהרשויות במדינה שניגשו לקול קורא לרשויות, מעל 100 רשויות."

אלי: "זאת אומרת, בעיית ביקוש אין לך. השטח רוצה בגרות הייטק."

ישראל: "השטח מבין שיש פה איזו הזדמנות שמדברת איתו גם בגובה העיניים שלו. אנחנו רוצים לעבוד בשותפות. רוצים לבוא למנהל בית ספר, למנהל מחלקת החינוך ברשות, ולדבר איתו ולעבוד איתו. מה ברשות הזאת הדגשים שצריכים כדי להצליח להגיע למשימה, ומה המנהל זקוק בבית הספר כדי לתמוך בו, בשפה הזו, בשפה שמנסה להבין צורך, מנסה לדבר נתונים, לקחת את המנהל ולעמת אותו עם הנתונים, עבודת נמלים מאוד מאומצת, ולהגיד: 'הנה, זו כמות התלמידות, זה איפה יש מגמה ואיפה אין מגמה ואיפה אפשר לפתוח מגמה, איפה צריך לחבר בתי ספר יחד כדי לפתוח.'"

הסיפור הוא מתמטיקה חמש יחידות, פיזיקה, מדעי המחשב, אנגלית. אלה ארבעת תחומי הליבה של בגרות הייטק. מה מנהל רשות או בית ספר שמצטרף לתוכנית אמור לעשות מכאן?

"זה אומר שבית ספר יאתר את אותם כ-20% מתלמידי השכבה, זו גם הבשורה, דרך אגב, בבתי הספר, עם מיקוד בעולם הפריפריה. המטרה לשנות את הגרף. להצליח להגיע לאוכלוסיות שלא נמצאות במקום הזה בכלל. אז יש זירה לעולם היותר פריפריאלי, והיא מטופלת בעיקר דרך בתי הספר, ויש זירה שאמורה לטפל בכלל בתי הספר, כלל התלמידים, מכל האוכלוסיות, והיא בזירה שעובדת במודל הרשותי. ולכן אנחנו בצורה הזאת מטפלים גם בטווח יותר מהיר באוכלוסיות שבדרך כלל יותר מגיעות למקומות האלה, אבל גם כן לתת הזדמנות לילדים בפריפריה בסדרי גודל של כ-25% מתלמידי השכבה.

"אז בית הספר יאתר את אותם ילדים עם הפוטנציאל, עם המוטיבציה, עם הרצון להיות שם, עם הרצון להתאמץ, ברקע מורכב – אנחנו ברקע של מלחמה, של קשיים, של עולם רגשי וחוסן."

ומה יוצא לזה מבית הספר?

"קודם כול זה אומר שבית הספר אומר: 'אני חלק מעולם המצוינות, חלק מהמשימה הלאומית הזו, חלק ממי שחושב שיש לי תלמידים שיכולים להיות שם, ואני רוצה לחזק את הבחירה שלהם במסלול הזה.' אין סיבה שזה לא יוכל לקרות בכל האוכלוסיות, אין סיבה שזה לא יכול לקרות אצל תלמידות כמו אצל תלמידים, אין סיבה שזה שאין ילדים בעלי יכולת מצוינות גם מהפריפריה, וזו בעצם ההזדמנות והיכולת.

"ואני כן אגע רגע בזה שאמרנו הרבה: מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב ואנגלית, אבל יש שם גם סיפור מוטיבציה ויש את הסיפור המנטלי, והוא חלק דרמטי. אנחנו יודעים שהרבה מאוד מהחסם ומהבעיה הם לאו דווקא זה שהילד לא מצליח ללמוד את החומר, אלא זה שהוא אפילו לא בטוח מצליח להתמיד, המאמץ שהוא מבין כמה הוא נדרש להשקיע, ומי עוזר לו להחזיק את זה, ומי עוזר לו באיזשהו סוג של מנטוריות כדי לרצות להיות שם. מי פותח את עיניו לתמונת העתיד, לאן זה יביא אותו, איפה המודלינג של איך זה נראה. אז כל הדבר הזה הוא גם חלק מסיפור התוכנית."

אלי: "זאת אומרת, התוכנית היא לא רק ללמד מתמטיקה, פיזיקה ולהצליח בחמש יחידות, בחבילה הזאת, אלא גם מרכיבים מנטליים."

ישראל: "הרבה מאוד מרכיבים מנטליים של מוטיבציות, של חיבור עם תעשיות ההייטק, עם חברות, הגעה לחברות, השראה ממנטורים שיגיעו, עזרה של סטודנטים שייכנסו פנימה. אז יש גם כל עולם התודעה הזה, סדנאות בתוך הכיתה, יציאה החוצה, העולם המנטלי, ונגענו ברכיב הנוסף, שהוא עולם המיומנויות. אנחנו רוצים שלצד הידע שהילד יקבל, הוא גם יסגל את המיומנויות שאנחנו רוצים לראות. הרי הוגדרו המיומנויות הנכונות והנדרשות, יש רשימות מיומנויות רבות, אבל המיומנויות שנקבנו בהן, של עבודת צוות, שיתופי פעולה, התמודדות עם אתגרים מורכבים, יכולת הלמידה העצמאית, אלה מיומנויות היסוד שאנחנו מטפלים בהן גם במסגרת התוכנית, בעבודה עם המורים, בתוכניות שעושות עבודה עם התלמידים.

"שאלת קודם מה אני מקבל, אז כמו שאמרנו, זה גם עולם הידע והשעות וההוראה, וגם העולם המנטלי, אבל גם בתוכניות שמחזקו את סיפור המיומנויות, פורמליות ובלתי פורמליות, שעוטפות את הכיתה, עוטפות את בית הספר, עם הרבה מאוד שחקנים וגופי ביצוע, כל אחד במומחיות שלו, שיגיע עם העצה דרך התוכנית, ויחד עם המנהל נבין מה הכי נכון בבית הספר שלו. כי אם זו תוכנית ייעודית לבנות, אז זה לא כמו תוכנית למוטיבציה בפיזיקה. אז ממש תהיה התאמה דיפרנציאלית."

אלי: "זאת אומרת, כל מנהל בית ספר או כל קהילה יוכלו לתפור את התוכנית לפי הצרכים והנתונים של עצמם. צריך גם להגיד שהמערכת תתחיל למדוד את בתי הספר, לא רק לפי הבגרות ולא רק לפי הזכאות לאנגלית, אלא גם לפי המקבץ הזה של בגרות הייטק, ואז אפשר יהיה לדעת, כל בית ספר, ולמעשה, גם כל הורה וכל תלמיד, לדעת מה המצב של בית הספר."

ישראל: "קודם כול זה כבר קורה, זו כבר משוכה שעברנו, וכבר היום בתמונה החינוכית. מדד הבגרות טק של בית ספר, רשות, מחוז, זה כבר בפנים."

אלי: "ואם כבית ספר לא נכנסתי השנה, תהיה לי הזדמנות בשנה הבאה להצטרף?"

ישראל: "עשינו מחצית מהדרך בשנה הזו, ואנחנו הולכים לפתוח עוד כמות דומה של כיתות. אנחנו מדברים על סדר גודל של כ-200 כיתות בשנה הזאת, ועוד 200 בשנה הבאה, כלומר, יש הכפלה. מי שפספס את התחנה הזאת, יש עוד תחנה נוספת בשנה הבאה."

איך משרד החינוך מתמודד עם המחסור במורים למקצועות הליבה של בגרות הייטק והקצאת משאבים ותמריצים כדי לפתוח מגמות חדשות? תצפו ותגלו.