
נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
אחת השאלות שנתקלתי בה הכי הרבה בשנה האחרונה היא: "איך מעודדים אנשים לפעול וליזום?" כדי לענות עליה אולי נתחיל בשאלה: מה מרתיע אנשים ליזום?
אחד הדברים הוא הפחד לא להצליח, הפחד להיכשל. אנשים לא אוהבים להיכשל, וזה טבעי והגיוני. לצד זאת, אנחנו יודעים שלא כל יוזמה תצליח. ואתן.ם בוודאי מכירות ומכירים את הביטויים הבאים: 'טעות היא אבן יסוד בלמידה' | 'עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה' | 'חגיגת כשלונות' או 'Fuckup Nights'.
אל תבינו אותי לא נכון, אני יכול לכתוב ולדבר רבות על כל אחת מהכותרות הללו. אבל אני רוצה להציע שאלה אחרת:
איך מייצרים מרחב שמעודד אנשים להתנסות?
כשאנחנו שואלים "איך מייצרים מרחב שמעודד התנסויות?" אנחנו שמים את הפוקוס עלינו כמנהלים של מערכת, בין אם כמנהלי בית-ספר, אגף חינוך או מורים בכיתה. אנחנו משנים את הפוקוס מ-"איך אני גורמ.ת למורה, ילד, או עובד להבין שטעות היא דרך למטרה?" ולשאול "מה אני צריכ.ה לעשות כדי שהוא/היא ירצו יותר להתנסות? יותר לקחת סיכונים?" ובכך לוודא שיש יותר פעולות בשטח, יותר יוזמות. למעשה אני הופך להיות זה שמגדל סביבי יזמים.
במהלך השנה האחרונה יצאנו במפרש למסע לחקור תרבות יזמית באגפי חינוך ברשויות המקומיות. את התובנות מהמסע הזה אפשר לקחת לתפקיד של מנהל.ת בית-ספר או מורה בכיתה. רציתי לשתף כאן בחלק מהמסע הזה שראינו בצפון אמסטרדם.

באחד הימים נסענו לצפון אמסטרדם (Amsterdam Noord). במשך שנים היה זה אזור תעשייה ומחסנים, אזור מרוחק ולא נעים. פושעים שנידונו למוות היו נתלים שם במשך ימים ארוכים כדי שתושבי אמסטרדם יראו היטב את גורלו של מי שחטא לחוק. לכן זה הפך את צפון אמסטרדם לסמל של פחד שאף אחד לא רוצה להתקרב אליו.
אבל המציאות היום היא אזור שוקק חיים שמעודד יזמות. בואו נבחן כמה דוגמאות של מקומות מעודדי התנסויות:
חנויות פופ-אפ – הזדמנות מושלמת ליזמים לבחון רעיונות בלי להתחייב לשכירות יקרה. העירייה תומכת ביוזמות קצרות טווח ומציעה חללים זמניים – לעיתים ללא עלות שכירות או במחיר סמלי. בנוסף, תהליך הרישוי מצומצם ופשוט, כך שניתן לפתוח חנות בתוך זמן קצר. המודל הזה מפחית את הסיכון, מאפשר לבדוק ביקוש למוצר, לבנות תוכנית עסקית, ובסיום התקופה (שנעה בין מספר שבועות לחצי שנה) – להבין האם המיזם הצליח וצריך להמשיך לחנות קבועה, או שהוא כשל וצריך להמשיך למיזם הבא.
מכולות, כבר אמרנו? – Treehouse NDSM הוא פרויקט מיוחד באזור שבעבר שימש כאתר בניית ספינות שנסגר בשנות ה-80. העירייה יצאה במכרז לארגונים שייקחו את המתחם ויהפכו אותו לאזור שוקק חיים. המיזם מציע לאומנים ויזמים סביבת ניסוי גמישה, נגישה וזולה במיוחד. הרעיון פשוט: לאפשר ליוצרים להתחיל לפני שיש להם "הכול". לבדוק רעיונות, להיכשל, לדייק ואז לצמוח. השכירות זולה, והתפתחה קהילה משותפת של יוצרים ויוצרות.
נסיים בסירות על יבשה – De Ceuvel הוא האזור שבו כמעט עזבתי את הקבוצה ונכנסתי לאחד החללים לנגן עם יוצר הולנדי. מדובר במספנה ישנה שהייתה מזוהמת ושוממת. בעזרת קהילת אדריכלים, יזמים ואומנים שלקחו סירות נטושות והפכו אותן לחללי עבודה, נוצר מרחב מדהים ביופיו ומרגש בעשייה שלו. הייחודיות באה לידי ביטוי בסירות שעמדו לנטישה, כל אחת שופצה והפכה לחלל עבודה עצמאי. קהילה אומנותית-אקולוגית ששמה דגש על קיימות, שיתופיות ותרבות אקולוגית. כאשר הגעתי לצלם את אחת הספינות, ביקשתי רשות מהחלון מאדם שניגן בפנים, והוא הזמין אותי עם היד להיכנס פנימה. אני מודה, היה לי קשה להגיד לו לא ולהמשיך עם הקבוצה, האווירה שם מדהימה.

אלו חלק מהדוגמאות שראינו איך העירייה מוצאת כלים כדי לגרום ליזמים סביבה להתנסות, לקחת סיכון וליצור משהו חדש במרחב. המטרה שלנו היא לנסות לשאוב השראה מהתפיסה כאן ולנסות לחשוב איך אפשר להפוך את זה לפרקטיקות שאפשר לעשות בשדה העירוני-חינוכי בישראל. אשתף בכמה תובנות שלי מהדוגמאות:
להוריד את הסיכון הממשי והרגשי – אמרנו שאנשים מפחדים להיכשל. למה הם מפחדים? בין היתר בגלל הסיכון, למשל סיכון כלכלי של לחתום חוזה שכירות ארוך טווח, זהו סיכון ממשי שאני יכול להפסיד בגינו כסף. בנוסף יש את הסיכון הרגשי, אם אני נכשל או לא מצליח כפי שחשבתי אני עלול להרגיש מובך מהחברים, משפחה, סביבה ואפילו עצמי. אם נצמצם את הסיכון אז נעודד אנשים יותר להתנסות. נסו לחפש מרחבים תחת האחריות שלכן.ם כמנהלים או מורים שבהם תוכלו להוריד את הסיכון הממשי והרגשי לצוות או לתלמידים.
רעיונות אפשריים:
להוריד חסמים – ככל שארגון גדל, איתו מגיעה בירוקרטיה, טפסים, נהלים, תהליכים, פגישות וכו'. יש היגיון וסיבה למה אנחנו מחזיקים את הכלים האלו והם יכולים לשמור על הארגון אבל יש כאלו שיכולים גם להעיק על היוזמה. חפשו מרחבים בהם אפשר להוריד חסמים ובירוקרטיה כדי לאפשר לאנשים לנוע מהר יותר ולפעול יותר בקלות.
רעיונות אפשריים:
קהילה תומכת – אנחנו אוהבים להיות סביב אנשים עם הלך רוח דומה, יזמים צריכים סביבם עוד יזמים בתחומים שונים, נסו ליצור קהילות שמחברות בין אנשים שרוצים ליזום ולפעול בעולמות תוכן או דרכי פעולה דומים. הליווי, העידוד והתחושה שאנחנו ביחד בתוך קהילה מאוד תורמת ומעודדת לעשייה. הקהילה גם עוזרת עם הסיכון הרגשי שהזכרתי מקודם. אנשים פוחדים להיכשל והקהילה היא מקום תומך להתמודד עם ניסויים שלא צלחו.
רעיונות אפשריים:
במקום "איך משכנעים?" שאלו "איך מייצרים הזדמנויות?" – השינוי התפיסתי הוא במיקוד שלי כמנהיג מערכת, ארגון או קבוצה בשאלה מה התפקיד שלי לאפשר התנסות? זה שאני מאפשר לא אומר שכולם ישר יקפצו על ההזדמנות, אבל ככל שאני אייצר יותר הזדמנויות שונות ומגוונות כך יותר אנשים יתנסו ויידעו שאני רציני כדי לאפשר התנסויות, חלקן יהיו מוצלחות וחלק כישלון מפואר!
רעיונות אפשריים:
רגע לפני שניפרד, תחשבו: אילו מההתנסויות שהצעתי תנסו כבר אחרי הקריאה? באיזה תחום תוכלו להוריד את הסיכון או לאפשר לסביבה שלכן.ם ליזום? ואיך לדעתכן.ם אפשר לקחת את ההשראה מאמסטרדם ולהפוך אותה לפרקטיקה כאן בישראל?