נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
האורח בפרק הנוכחי של "ריג'נריישן" הוא דדי פרלמוטר, שהיה סגן נשיא בחברת אינטל העולמית ועל שמו נקראת ועדת פרלמוטר להגדלת ההון האנושי בהייטק, שהממשלה השקיעה מאות מיליוני שקלים ביישום המלצותיה. כעת נכיר יותר מקרוב את האסטרטגיה שהובילה אותה לצד ההמלצות המרכזיות.
"אהבתי מתמטיקה ומדעים, אז הלכתי למה שקראו אז 'מגמה ריאלית'. והסיפור המעניין, ואני זוכר את התאריך, הראשון בספטמבר 1970, הייתי תלמיד בכיתה יב'. נכנס המנהל עם קצין בדרגת סרן מממר"ם, ואמר, 'ילדים במגמה ריאלית, שהולכים לעסוק במדעים בעולם החדש, צריכים ללמוד מחשבים ותכנות.' כמובן בכיתה יב', בשנת בגרות, מי בכלל רוצה ללמוד עוד משהו? אבל לא הייתה ברירה, והוא הכריח אותנו.
"אגב, באותה תקופה היו במדינת ישראל שלושה מחשבים, בממר"ם, במכון ויצמן ובטכניון. אבל זה השפיע עליי דרמטית, הבנתי שזה משהו שאני רוצה לעסוק בו, זה כנראה עולם חדש, עולם של מחשוב, עולם של יכולת לעשות דברים שאי אפשר היה לעשות קודם, וזה תפס אותי לאורך כל החיים מאז."
אלי: "ולכן הלכת להיות לוחם בצנחנים בצבא?"
דדי: "הלכתי לצנחנים כי באותה תקופה זה היה הסטנדרט, אנשים הלכו להיות לוחמים למען מדינת ישראל, קידום מדינת ישראל. וזה היה חלק מתהליך ההבנייה של צעיר ישראלי, תיכון, יחידה קרבית, אוניברסיטה, טכניון, וזה היה המסלול. בדיעבד גיליתי שבשירות הזה קיבלתי את הכלים הכי טובים לקריירה שלי בהייטק."
"באופן מעניין הוא היה, בדיעבד, נראה כמו מהלך טבעי במסלול הקריירה שלי, כי תמיד חיפשתי את החיבור בין העולם של הטכנולוגיה, שעד היום אני אוהב אותו ומתעסק בו לא מעט, לבין – אפילו כמנכ"ל אינטל ישראל ומנהל בכיר – הנושא של הון אנושי. איך מגייסים את ההון האנושי הכי מתאים? איך מפתחים אותו תוך כדי עבודה? זה היה נושא קריטי וחלק ניכר מהעיסוק שלי. כך שזה נפל לי פחות או יותר כמו כפפה ליד של 'הנה, תעשה את זה, לא ברמה של חברה בודדת, אלא ברמה לאומית.'
"הון אנושי זה לא לקחת מישהו ולתת לו קורס של חודשיים ואז הוא עובד הייטק. הוא נושא של לא רק לדעת אלא גם לחשוב. פיתוח יכולת החשיבה, יכולת פתרון בעיות, ויכולת התמודדות עם בעיות קשות הם חלק בלתי נפרד מכך, גם אם עליו להיות מבוסס ידע."
"את המלצות הוועדה כולכם מוזמנים לקרוא, יש חוברת מלאה בכל הדברים, אבל יש מספר מסרים עיקריים שאני חושב שחשוב להבין אותם. המסר העיקרי הראשון, בניית הון אנושי, להייטק בפרט, אבל גם באופן כללי, הוא דבר שהולך לאורך החיים מגיל צעיר מאוד ועד בכלל. והיום בעידן הבינה המלאכותית, הנושא של לימוד לאורך החיים, הוא חלק בלתי נפרד מתהליך התפתחות של כל בן אנוש, שונה לחלוטין מהעולם התעשייתי.
"הנושא השני היה אלו כישורים ואלו יכולות נדרשים למישהו בשביל תעשיית ההייטק? ודיברנו על שני חלקים, שכמו התאוריה המזרחית של היין והיאנג, שדברים קשורים ביחד. הידע מצד אחד, והמיומנות והכישורים מהצד השני, אלה דברים בלתי נפרדים. זה לא שלומדים מתמטיקה ואחרי זה לומדים הבנה ויכולת לימוד ויכולת פתרון בעיות – אלו שלובים ביחד.
"אז דיברנו על מקצועות הבסיס שהם מהווים את היכולת המדעית-טכנולוגית, שזה מתמטיקה חמש יחידות, פיזיקה חמש יחידות, מדעי המחשב או חשיבה חישובית, היום מדברים על זה יותר, ואנגלית כשפה דבורה, ויכולת להציג נושא ולפתור בעיות. במיומנות דיברנו על יכולת לימוד עצמי, יכולת לעבוד בצוות, יכולת לפתור בעיות מורכבות ופתוחות, לא בעיות שהמורה כבר יודעת מה התשובה, אלא בעיה שאף אחד לא יודע מה התשובה.
"והנושא הרביעי, והיום אנחנו מודעים לו, הנושא של החוסן וההתמודדות עם כשלונות, והתמודדות עם טרגדיות ודברים אחרים, ואיך בן אדם יודע לשלוף את עצמו, ללמוד ממה שהוא עבר, וליישם את זה לטובת התקדמות עתידית. והדברים האלה הם לאורך, כמובן, חטיבות הביניים, בית ספר תיכון, השירות הצבאי, בין אם הוא טכנולוגי ובין אם הוא קרבי – חלק גדול מהמיומנויות אני חושב שרכשתי הרבה יותר טוב כחייל בצנחנים וכקצין מאשר ביחידה טכנולוגית – וכמובן, אקדמיה."
"הרבה אנשים קוראים את הדוח שכתבנו והם לוקחים אותו כפשוטו, מלמדים את הפשט ולא את הדרש. ואני חושב שיש פה דרש, ושהיום יותר קל להסביר את הדרש מאשר יכולתי להסביר אותו לפני שלוש שנים, כשפירסמנו את הדוח. אז כמה דברים, אחד, זה מה שעשינו, כי זה בסיס נכון לנקודת התחלה. כבר כשפירסמנו את הדוח, הוועדה החליטה שאנחנו נמשיך ונשב, ולא רק נעקוב אחרי הביצוע של הדוח, אלא גם נראה מה משתנה ומה קורה. ככה עובדים בהייטק, ומה שעשינו היום לא בהכרח יהיה נכון לעוד ארבע, חמש שנים. ואנחנו עכשיו עוסקים, משקיעים המון זמן בלהבין מה המשמעויות של בינה מלאכותית. וכמו בהרבה דברים, יש הרבה דברים שנשארים כתשתית נכונה, ויש דברים שצריך לעדכן, לתקן. אז התשתית של היכולת המדעית היא עדיין נכונה. הנושא של החשיבה המדעית, טכנולוגית, חישובית שדיברתי קודם, חשובים.
"נושאים נוספים שאני חושב שלא שמנו מספיק דגש כי דיברנו על הייטק, אבל אני חושב שהיום מאוד רלוונטי, א', אני מאמין גדול בהומניסטיקה, אני תמיד למדתי היסטוריה, ואני עד היום קורא ספרי היסטוריה, כי זה מעניין אותי. והרבה אנשים שאני מכיר מצמרת ההייטק העולמי לומדים פילוסופיה והיסטוריה. למה? כי זה מפתח חשיבה. ולהתמקד בנושאים מהסוג הזה.
"הנושא של לשאול שאלות כבסיס מופיע בדוח הוועדה. הייתי כותב על זה הרבה יותר טוב, לא חשבתי אז על צ'אט ג'י.פי.טי, אף שאני משקיע בבינה מלאכותית כבר למעלה מעשור. ואני חושב שהבסיס הוא נכון, שיטת הלימוד צריכה להשתנות יותר לכיוון חשיבתי מאשר חשיבה מכנית. זה היה נכון אז, הוא נכון הרבה יותר היום, ואני חושב שצריך לבחון כמה דברים נוספים שמתחילים להתפתח ויכולים להרחיב את עולם ההייטק. הבינה המלאכותית נותנת שאלות חדשות, ויכולת רב תחומית היא קריטית.
"לפני עשר שנים היינו מסתכלים על זה ואומרים, אולי יום אחד. זה כבר קיים היום. אז איך אנחנו מפתחים את היכולות האלה. זו צורת לימוד מאוד שונה, ואני חושב, לכם, המורות והמורים, אני חושב שהתפקיד שלכם הוא כבר פחות בהעברת ידע, אף שזה עדיין נכון, בוודאי בקרב צעירים, אלא בנושא של תיווך ולהיות מנטור של תהליך חינוכי שבו ילדים לומדים הרבה לבד, תוך הנחיה והתמחות, כדי שהם ידעו להשתמש בכלים האלה, ולא בצורה הפשוטה של הנכד שלי עשה 'חתוך' לבעיה של המורה, הכניס לצ'אט ג'י.פי.טי, קיבל תשובה, עשה 'הדבק' ואמר, 'סבא, גמרתי שיעורי בית, בוא נשחק.' זו לא הדרך הנכונה. זו הדרך הפשטנית שמביאה אותנו לבעיה.
"איך יוצרים מצב שבו הילד יחשוב על הבעיה, אולי יגדיר אותה מחדש, אולי ישאל את צ'אט ג'י.פי.טי, או כל כלי אחר, האם זו הבעיה הנכונה? מה הבעיה? איך להרחיב את הבעיה? איך לפתור אותה? האם אני מסכים עם מה שהמכונה כתבה לי או לא מסכים? יש פה אפשרויות אדירות של איך לחשוב, איך ללמד ואיך לחנך ילדים לחשיבה הרבה יותר מופשטת, הרבה יותר ביקורתית והרבה יותר חכמה, מאשר להיות אלה שמדקלמים את מה שהם למדו."
מה המסר של דדי למורים ומורים, ולמערכת החינוך הישראלית, כדי להרחיב את המעגל ולאפשר ליותר אוכלוסיות מלבד בנים יהודים חילונים ממרכז הארץ להגיע אל ההייטק הישראלי? תצפו ותגלו.
