הזדמנות חינוכית: פדגוגיית העבודה החקלאית

כבר בימים הראשונים אחרי השבעה באוקטובר התבהרה עוצמת הצורך בחזית החקלאות. צוותי חינוך רבים הבינו את גודל האירוע והחלו להוציא תלמידות ותלמידים להתנדב. תלמידי תיכונים רבים בארץ מוצאים עצמם בתקופה הזו עובדים לראשונה בחייהם בשדה או בחממה חקלאית, התנסות שכנראה רבים ורבות מהם לא היו חווים בחייהם אלמלא המציאות הנוראה שנקלענו אליה.

"אני מוציא את התלמידים לעבודות חקלאיות, אבל למערכת יש נשימה קצרה מדי. עזרה חקלאית אמיתית היא תהליך מתמשך ולא לבוא פעם אחת להצטלם וגם לעבוד קצת," אומר גיסי, צפריר מינצר, מחנך ומורה ותיק לגיאוגרפיה ושל"ח בתיכון עמקים תבור, שיוצא לעבודה עם התלמידים באופן קבוע.

ואכן, נדרשת פדגוגיה לעשייה החינוכית המיוחדת הזו – עבודת התנדבות בחקלאות. בבסיס הפדגוגיה עומד ניסוח המטרות החינוכיות המגוונות שלי כמורה, ניסוח שמאפשר להתייחס לפעילות כלמידה משמעותית בכל מובן, ברמת הקבוצה והפרט.

עזרה חקלאית אמיתית היא תהליך מתמשך – תלמידי בית הספר עמקים תבור עובדים בשדה במושב פרזון.

איך לקדם את המטרות החינוכיות במקביל לעבודה ממשית? בניסיון לחלץ ידע מופלא שהצטבר ועשוי לאפשר תרומה דו-כיוונית ללמידה משמעותית, כמו גם ערך ממשי לחקלאים הישראלים בעת משבר, התבוננו, חקלאים ואנשי חינוך מהמשפחה, בצירים החקלאיים והפדגוגיים גם יחד ויצרנו לשימושכן.ם מפת דרכים.  

התאמת עבודות חקלאיות לקבוצות תלמידי תיכון על פי צורות פעולה

התאמת עבודות חקלאיות לתלמידי תיכון על-פי מיומנויות רגשיות-חברתיות

לצד אלה, חשוב להדגיש שעבור תלמידי תיכון, ילדי דור ה-Z, אשר ברובם מתקשים להחזיק עבודה פיזית ממושכת (יותר משעתיים הופך לאתגר), כדאי לכוון לעבודה שקראנו לה 'עבודה מתגמלת'. עבודה מתגמלת במובן הרגשי היא כזו "שבה אפשר לראות בבירור את ההספק," הגדירה דודתי, גילה רז, לשעבר מורה ומפתחת תוכניות למידה במדעים. או כפי שהגדיר צפריר: "משהו שהתוצאות הן בולטות ומיידיות. למשל, הרבה יותר מתגמל למלא מיכל עם אשכוליות מאשר מיכל עם זיתים, כי למלא מיכל זיתים לוקח הרבה זמן. אני חושב שלתלמידים יותר קל לעבוד כאשר התוצאה הנראית לעין מגיעה מהר יותר."

הרבה יותר מתגמל למלא מיכל עם אשכוליות מאשר מיכל עם זיתים – תלמידי בית הספר עמקים תבור במסיק זיתים ביבניאל.

תפקיד הצוות החינוכי טרום ההתנדבות החקלאית, במהלכה ואחריה

טרום ההתנדבות בעבודה חקלאית

"ההכנה בבית הספר ותיאום הציפיות – יכולים להיות מכריעים," משתפת גפן רוזנבוים, אשת חינוך בדרור ישראל, שעבדה בעצמה וגם הדריכה קבוצות נוער בעבודה חקלאית בקיבוץ רביד:

א. חשוב להבין מי החקלאי/ת ומה היכולת שלו/שלה להסביר את ההקשר הרחב של העבודה.

ב. חשוב שהתלמידות והתלמידים יכירו בעצמם את ההקשר ויידעו כמה שיותר מראש מה העבודה הנדרשת. חשוב שלא יגיעו בלי שום דמיון מה יחכה להם.

ג. על המורה המוביל/ה לעשות מול החקלאי.ת תיאום ציפיות אמיתי ככל האפשר בנוגע ליכולות התלמידים, ומול התלמידים ביחס למה יידרש מהם, במטרה ליצור 'שוויון' בין חשיבות העבודה לחשיבות החניכים המתנדבים. "חקלאי לא צריך לקבל מתנדבים אם אין לו משהו טוב או מתאים לעשות," מדגיש יונתן קאצי, רכז תוכניות חינוכיות בחקלאות ב"דרור מטעים חינוכיים".

ד. הכנה טובה יכולה לעסוק גם בהיבטים רגשיים-חברתיים וערכיים. צפריר למשל משתמש ב'תרשים מיקומים אנושיים' ומקיים שיח בכיתה לגבי מי מבין הדמויות ראויה יותר ולמי מביניהן רוצה כל אחד ואחת להידמות כשהוא/היא מתנדבים.

ה. באחריות המורה המוביל/ה גם לדאוג לבטיחות ולהבין איך ליצור עבודה בטוחה – להתכונן ולדעת להנחות את החניכים לעבוד בצורה בטיחותית. חשוב להבין שיש פער בין מה שאדם שעובד בשטח ביום-יום יודע לגבי איך לשמור על עצמו, למול הסכנות שעלולות להיות בעבודה של הרבה תלמידים לא מנוסים.

להתנדב וליהנות אבל לא על חשבון הבטיחות – תלמידי בית הספר עמקים תבור במסיק זיתים.

במהלך ההתנדבות בעבודה חקלאית

• החקלאי/ת או מישהו מנוסה אחר שמכיר את המשק צריך לתת רקע והסבר לגבי מהות העבודה וערכה הייחודי.
• חשוב לדעת לספר את הסיפור נכון. ברגע שהמתנדב והמתנדבת מבינים את משמעות עבודתם, הם מרגישים משמעותיים בעצמם, תחושה שמשליכה על הכול:

"היום בנתיב העשרה היו לא מעט מתנדבים מאזור רמת השרון, ללא שום רקע בחקלאות," שיתף אבא שלי, בני זית. "עסקנו בשיקום חממת פטל למאכל – עבודה שמצריכה סבלנות רבה, לא זבנג וגמרנו... מי שלא מבין מדוע עושים זאת, נשחק במהירות. ניגשתי לחבר'ה שעבדו שם והיה נראה שהם 'עייפים'. הסברתי להם על הגידול וסיפרתי להם מה אירע כאן מאז ה-7.10. שיתפתי אותם שכל פעולה קטנה שהם עושים כאן משמעותית הרבה יותר ממה שאולי נראה להם, כי לכל פעולה יש אדוות ומעגלים על מעגלים. כשרואים שורות שהיו במצב טוטאל-לוס ועכשיו נראות פורחות אז הסיפוק הוא אדיר. רואים זאת גם בעיניים של החקלאים."

ברגע שהמתנדב והמתנדבת מבינים את משמעות עבודתם, הם מרגישים משמעותיים בעצמם – תלמידי בית הספר עמקים תבור בקטיף אשכוליות בנהלל. 

• "אני חושב שהתפקיד שלהם הוא לחנך, שזה מעבר ללפקח שהם עובדים ולשמור על הבטיחות. לדוגמה, להתמודד עם תלמידים שלוקחים ללא רשות, שוברים, וכך הלאה, ולנצל את ההזדמנות ללמד משהו מעבר לבאו, עבדו, הלכו," הוסיף בן דודי, אורי רז.
• כחלק מכך, "חשוב להגדיר את השטח החקלאי אליו יוצאים כמרחב למידה חדש מחוץ לבית הספר..." מחדד יונתן. "המרחב הזה יזמן התמודדות עם פחדים כמו למשל חרקים, קור, בוץ, לכלוך, מאמץ פיזי. הוא יאפשר למידה אקדמית בנושאים כמו בוטניקה, אגרונומיה, ביולוגיה, גיאוגרפיה, מדעים. כמחנכות ומחנכים, התפקיד שלנו כמו תמיד הוא לעזור לתת מילים לתהליכי הלמידה. ההמשגה הזו מחזקת את ההבנה שלא מדובר רק בהפוגה מביה"ס לשם התגייסות לחזית החקלאית, אלא בלמידה משמעותית."
• גם הדוגמה האישית והעבודה ביחד עם התלמידות והתלמידים (אם זה אפשרי פיזית עבור המורה) משמעותיות.
• כדי ליצור חוויית הצלחה ולחזק את היכולת של הצוות להתעקש ולהדריך את החניכים במקום – חשוב להעמיד ביחד עם החקלאי/ת יעד או משימה ריאליים וברורים. לא בכל עבודה אפשר לייצר יעדים אישיים או קבוצתיים, אבל חשוב כל הזמן לנסות. להגדיר יעד של זוג, חוליה או של כל הקבוצה יחד, למשל – שלושה מיכלי מנגו לכל חוליה, ולאורך יום העבודה לעדכן את היעדים. אם זו עבודה שהתלמידים כבר מכירים, אפשר להציע להם להציב את היעד לעצמם וכך ליצור מוטיבציה פנימית ומעורבות גבוהה יותר.

אחרי ההתנדבות בעבודה חקלאית

• חשוב לערוך עיבוד אישי או קבוצתי מיד עם סיום העבודה: להציף את הדברים, לתת מקום לתחושות הפיזיות והרגשיות שעלו כגון זיעה, קושי, ביטחון, יופי, לכלוך, בוץ, גועל, נשימה, משמעות, וגם סביב הקבוצה – שיתוף הפעולה, הסולידריות, החלקים שלא עבדו טוב, התסכול, וכן הלאה. כדאי להוסיף עוד קומה לעיבוד גם יום או יומיים אחרי ההתנדבות. עיבוד טוב הוא בין היתר כזה שיאפשר רפלקציה רגשית-חברתית וייתן לגיטימציה למגוון רגשות וחוויות. אגב, אפשר לקשור בין ההכנה לעיבוד ולחזור לכלי בו השתמשתן.ם בשיעור ההכנה במבט של 'אחרי'.
• כדי להרחיב את הידע לצד העבודה על מיומנויות וערכים, לאחר כל התנדבות צפריר מקיים שיעור תוכן המתקשר לעבודה החקלאית וחותם אותו בשאלון לווידוא הלמידה ולקבלת משוב שוטף מהתלמידים. הנה משוב לדוגמה. אפשר להרחיב את ההיבטים האקדמיים בשיתוף פעולה עם מורים למתמטיקה, כימיה ופיזיקה, כמו גם עם מורי מקצועות הומניים שונים, ולהפוך את העבודה החקלאית לשורש שיוליד ענפי למידה מגוונים.

צפריר ותלמידי בית הספר עמקים תבור מעשבים כרם צעיר במושב מרחביה.

חשוב שנחזיק כולנו את חשיבותה הרבה של קירוב הנוער לחקלאות. גם אם מורכב ומאתגר להגיע לתרומה ישירה משמעותית לחקלאים, התרומה למודעות לצורך החקלאי, לקושי הכרוך בקיום החקלאות ולתדמית שלה היא עצומה.