נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
עם פרוץ המלחמה, נשות ואנשי חינוך רבים התגייסו למילואים לצד תלמידים שפונו מבתיהם ועברו ללמוד במסגרות מאולתרות. בעקבות המחסור במורות ובמורים בשטח, רבים התנדבו למשימה תחת תנאים יוצאי דופן, ובד בבד סטודנטים לחינוך נקלטו ללא עיכובים כמורים בפועל. בנקודה זו, תפקידנו כמורים ותיקים הפך למשמעותי ביותר. על אחת כמה וכמה כשאני נזכרת בתחילת דרכי במערכת החינוך...
אחרי לילה ללא שינה ובהתרגשות רבה צעדתי ליומי הראשון בבית הספר, כמורה מחנכת כיתה ב', כשאני עוד שואלת את עצמי בליבי מי בכלל חשב שזה רעיון טוב להפקיד בידי עשרים ושמונה נשמות קטנות. בעודי נכנסת בשערי בית הספר קיבלו את פניי מעיין מנהלת בית הספר, קרן היועצת ואיילת מורת השילוב. זו הייתה קבלת פנים שקשה לי לשכוח. החיוכים, ההצגה העצמית ובעיקר המילים: "כל דבר שתצטרכי, אנחנו כאן."
נכנסתי לכיתה מלאת התרגשות וחששות, קראתי שמות וביקשתי מהתלמידים לפתוח ספרים לקריאת בוקר. בינתיים ניסיתי לאזור אומץ להתחיל בשיעור הראשון. לפתע ניגש אליי אחד התלמידים, ועוד לפני שהספיק לדבר פרץ של קיא ניתז מפיו. ואני?! 'אנא אני באה?', 'מה עושים?', 'איך מנחמים אותו?', 'מי אמור לנקות את זה?', 'יש מנקה?', 'אולי אני צריכה להביא סמרטוט?', 'מתקשרים לאמא?', 'היא תכעס עליי?', 'המנהלת תכעס עליי?' ו'אולי בכלל יפטרו אותי לפני שהתחלתי ללמד?' עשיתי את הדבר היחיד שידעתי לעשות. יצאתי מהכיתה ופרצתי בבכי.
דלית, מקבילתי שבדיוק באותו רגע עברה במסדרון, נזעקה לבדוק למה אני בוכה. כששמעה את שברי הסיפור, חייכה חצי חיוך של מורה ותיקה שכבר ראתה דבר או שניים בימי הוראתה ושלחה אותי להירגע בחדר המורים. כעבור עשרים דקות חזרתי לכיתה נקייה ורגועה, תלמיד שממתין לאימו עם כוס מים ביד והבנה אחת משמעותית: אני לא לבד.
זוכרות את היום הראשון בו נכנסתן כמורות בשערי בית הספר? איך הרגשתן? אילו חששות היו בכן? למה ציפיתן? מה עזר לכן בתקופה זו? מי היה שם בשבילכן כשתהיתן, התלבטתן או עסקתן בסוגיה חינוכית שהדירה שינה מעיניכן? ואולי לא? אולי סללתן את הדרך בכוחות עצמכן? ניסיתן, טעיתן, נפלתן ואז ניסיתן שוב?
דמיינו תלמיד.ה חדש.ה שנכנסו פעם ראשונה בשערי הכיתה. למה הם זקוקים? איך קיבלתן אותם? איך פעלתן כדי שחברי הכיתה יקבלו אותם? כיצד חברי הכיתה נהגו כלפיהם? איך הם הרגישו? האם מצאו את מקומם? מה עזר להם? לא קל להיקלט לתוך קבוצה מגובשת שצברה חוויות משותפות, צלחה יחד אתגרים ולפעמים מדברת בשפה המובנת רק לה. גם מורה חדש.ה המגיע.ה לתוך חדר מורים הומה ותוסס מתרגש.ת, חושש.ת ולפעמים עשוי.ה להרגיש מאוד בודד.ה בתוך כל ההמולה.
כפי שמרבים לדבר בתקופה זו על אחדות העם, אני רוצה לחדד את כוחה של הקבוצה בקליטת מורה חדש.ה בבית הספר וביכולתה לסייע לו או לה לסלול את הדרך ולחוות חוויה חיובית ונעימה בעבודה. תפקיד המורה נעשה ביחידות ובבדידות בכיתה, אך השייכות לקהילת חדר המורים עשויה ליצוק תחושת יחד ולהעניק ביטחון אישי ומקצועי במילוי התפקיד.
תפקיד המורה נעשה ביחידות ובבדידות בכיתה, אך השייכות לקהילת חדר המורים עשויה ליצוק תחושת יחד ולהעניק ביטחון אישי ומקצועי במילוי התפקיד.
ליזום תקשורת – אל תצפו שהמורה החדש.ה תפנה אליכן. תיזמו שיחה ותתעניינו. ייתכן והמורה החדש.ה מתבייש.ת לפנות או שאתן.ם נראים חשובים ועסוקים מכדי לגשת אליכן.ם.
לטפח תחושת שייכות – מחוות קטנות עשויות לעשות את כל ההבדל עבור מורה חדש.ה שמתקשה למצוא את מקומה בחדר המורים: ברכת בוקר טוב בכניסה, חיוך ושאלת "מה נשמע?" ליד פינת הקפה, הזמינו אותה לשבת לצידכן.ם, שלבו אותה בשיחה, תתעניינו בה כמורה וכאדם. בדקו בסוף היום הראשון, השבוע הראשון ואספת ההורים איך היא או הוא מרגישים.
לשתף – אף אחד לא נולד מורה. אל תהססו לשתף את המורה החדש.ה בדרך שעברתן.ם, באתגרים ובקשיים שניצבו לפניכן.ם (בעבר אבל גם בהווה). תנו לגיטימציה לאתגרי השנה הראשונה וצרו עבור המורה סביבה בטוחה ולא שיפוטית להתייעצות ושיתוף באתגרים.
לבנות בית – הסבירו למורה החדש.ה היכן נמצא התא האישי, איך ומתי אפשר לצלם דפים עבור התלמידים, להשתמש במדפסת הצבעונית או איך משתמשים במכונת הלמינציה שנמצאת בחדר המורים (או, איפה אפשר למצוא אותה?), מהיכן אפשר לקבל טוש ללוח או אולי מפה לשולחן. מרחב אישי הוא גורם חשוב ביצירת תחושת שייכות והנכחה עצמית בתוך המרחב הבית ספרי. למחנכים רבים הכיתה היא הבית, אך המרחב האישי בחדר המורים חשוב לא פחות ומהווה חלק מהיות הצוות "בית" עבור המורה.
לחזק ולעודד – סייעו למורה החדש.ה להביא את הערך המוסף שלה/שלו לקבוצה ולתרום לחדר מורים: כישורים טכנולוגיים יוצאי דופן? חשיבה יצירתית? יכולות אומנותיות? ידע עולם נרחב? תחום עניין ייחודי? אולי משהו אחר? אפשרו למורה החדש.ה לשתף בחדר המורים בהצלחות, בתהליכים וביוזמות שהם מובילים. אגב, זוהי הזדמנות גם עבורכן.ם למצוא, אולי, דמות המשלימה אתכן.ם ואת כישוריכן.ם הייחודיים לצורך שיתופי פעולה מקצועיים חדשים.
ענווה – הביאו אתכן.ם את המקצועיות, הוותק הרב שצברתן.ם, חוויות החיים האישיות והמקצועיות אך יחד עם זאת תפעלו מתוך ענווה והבנה שגם אתן.ם תוכלו ללמוד, להעשיר ולהשכיל מתוך ליווי המורה החדש.ה ולמידה ממנה/ממנו.
תרבות בית ספרית – מהם הכללים הלא כתובים בבית הספר שלכן.ם? מה מצופה ממורה לעשות? מה מקובל וממה כדאי להימנע? התרבות הבית ספרית מורכבת משפה ומדקויות שחלקן אינן ברורות למתבונן מן החוץ. תוכלו לתווך למורה החדש.ה סיטואציות והתנהגויות מקובלות וגם כאלו שלא, וכך תוכלו להקל על ההתאקלמות ולסייע להימנע מסיטואציות שעשויות להיות מביכות. עם זאת, הקפידו להימנע מרכילות ומשיפוטיות כלפי בעלי תפקידים או אנשי צוות אחרים ושמרו על כבודן.ם.
המשגה – מורה חדש.ה אינם בקיאים בשפה הבית ספרית, שלעיתים עשויה להישמע כחידה, או אולי קצת כמו שפה צה"לית נוסח משרד החינוך. זכורה לי המורה החדשה שסיפרה לי שבדקה במילון בסוף כל מליאה מונחים ששמעה ולא הבינה את פשרם. אפשר לפתור זאת בקלות על ידי שאילת המורה החדש.ה לגבי מושגים לא ברורים והצעה להסביר כל מה שאינו מובן.
מיצוי זכויות – איך פותחים תיק עובד הוראה? אלו זכויות יש למורה? כיצד מנצלים אותן? מהי קרן השתלמות ואיך פותחים אותה? מהי הסתדרות המורים ומהו תפקידה? ומה עם השכר? מורה חדש.ה אינם בקיאים בפרטי הפרטים של זכויותיהם, ומי כמונו, המורות והמורים הוותיקים, יודעות ויודעים עד כמה זה עשוי להיות מורכב. הנגישו עבורן.ם את הדרכים השונות לקבלת המידע וגם את פורטל עובדי ההוראה והמרחב המנהלי המרכז את כל המידע החשוב עבורם. עם זאת, עדיף להימנע מלתת תשובות חלקיות ולכן כדאי להסביר למורה כיצד לפנות לגורמים המתאימים ולשאול את השאלות הנכונות.
בעלי תפקידים בבית הספר – מיהם בעלי התפקידים בבית הספר שלכם? מתי ואיך פונים אליהם? מהו תפקידה של הסגנית? ושל היועצת? ומה ההבדל ביניהן בכלל? מיהם רכזי המקצוע ומה הם בכלל עושים? מה ההבדל בין רכזת ובין מדריכה חיצונית? מתי ניתן להיעזר במדריכה? מהו אופן הפניה המקובל אליה? והמזכירה, ואב הבית? לפעמים נדרש הסבר מפורש יותר גם אם הדברים נאמרו ביום ההיערכות או נכתבו בחוברת הנהלים הבית ספרית.
ייצוג וסנגור עצמי – למדו את המורה החדש.ה לייצג ולסנגר על החלטותיהן.ם מול הגורמים השונים: הנהלה, צוות והורים. כיצד פונים למנהלת בית הספר? כיצד להציג את עצמן.ם בפני ההורים? כיצד פונים להורה על מנת לדווח על בעיית משמעת או כל בעיה אחרת? איך מנהלים תקשורת חיובית מול ועד הכיתה ורותמים אותם לשיתוף פעולה?
לא רק תלמידים: גם מורות ומורים חדשים זקוקים להדרכה בבית הספר.
תשאלו – הציבו את עצמכן.ם במקום שואל, מתעניין ובודק: מדוע את.ה חושב.ת כך? מה המטרה? מה תהיה הצלחה? מה ניסית? מה הצליח? מה פחות? מה המטרה? כך תוכלו לסייע למורה לבנות את הזהות המקצועית ואת תחושת המסוגלות שלה/שלו.
הדגמה והתנסות – לפעמים, מרוב רצון לעזור, מורים ותיקים נוהגים לעשות "במקום" המורים החדשים: לתת להם את תוכנית העבודה שלהם, המצגת לאספת ההורים או התכנון לשיעור הראשון. במקום זה, לוו אותם, שבו איתם יחד והציגו להם את העקרונות על פיהם אתן.ם עובדות ועובדים, בנו איתם שיעור, תוכנית עבודה או נסחו יחד הודעה להורים. כדברי הפתגם הסיני, "תנו לעני דג, והוא יהיה שבע היום. תנו לעני חכה ולמדו אותו לדוג, והוא יהיה שבע כל ימי חייו." למדו אותן.ם כיצד לפעול על מנת שיוכלו לעזור לעצמן.ם ולא יהיו תלויים בכן.ם.
חדר מורים תומך ומקבל, המהווה בית אישי ומקצועי ללא שיפוטיות, יכול להוות מענה לסוגיית שימור המורים ולאפשר למורה החדש.ה חוויות של ביטחון, מסוגלות והצלחה. שימו את עצמכן.ם בנעליהם והיו עבורם כל מה שהייתן.ם רוצות ורוצים שיהיו עבורכן.ם.
