נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
מאז ששמעתי על האירועים בשבעה באוקטובר, איבדתי את התיאבון שלי ליצור. הייתי קפואה והרוסה, ולא הפסקתי לצרוך את החדשות, השקעתי את כל הרגשות שלי בזה, כמעט בתקווה שהעצב, הכעס, החמלה ותשומת הלב שלי יוכלו לעזור בדרך כלשהי.
בשלב מסוים הבנתי שהמצב הנפשי הזה לא יכול לעזור. מי ירוויח מהרגשות השליליים שלי או מהמצב הנפשי הלא מאוזן שלי, כשיש מהם כבר מספיק? אני חושבת שיש בנו כוחות חיוביים שיוכלו למוסס את מה שמזיק לנו. אור, אהבה ועוד. שיניתי את הלך הרוח שלי, כיביתי את החדשות והרמתי שוב בכף ידי את הצבע. אותו הצבע המוכר לי מהלימודים, מהכיתות שבהן אני מלמדת ומשגרת חיי. וזה עזר. החזיר לי את הצבע גם לפנים.
באומנות, בכל אומנות, יש אנרגיה, שיכולה להיות בעלת השפעה מרפאת על כל דבר ועל כל אחד ואחת. מוזיקה, שירה, תנועה וכתיבה עוזרות לנו במצבי קושי ומצוקה. הן מציעות לנו התבוננות ומאפשרות לנו לתת לרגשות הללו לזרום החוצה.
לאומנות יש אפקט טיפולי. מלחמה וסבל הם אירועים טראומטיים, שיש להם השפעה נוראית על מצבנו הנפשי. חרדה, דיכאון ולחץ פוסט טראומטי הם ההשלכות הישירות של טראומות אלו. אומנות ויצירתיות יכולות לעזור לנו למתן את ההשפעות ההרסניות שלהן. אומנות כטיפול חושפת רגשות קבורים הקשורים לטראומות בדרכים שונות, לעיתים באופן יעיל יותר מתקשורת ישירה. ובימים האלה של טרור חסר תקדים יש הרבה רגשות כאלו. יצירתיות גם מקדמת חוסן, מכיוון שהיא פותחת משאבים פנימיים להתמודדות עם לחץ, פתרון בעיות והנאה מהחיים.
לאומנות יש אפקט מרפא נוסף. תהליך יצירת האומנות עשוי להיות גם בריחה מהמציאות. אני יכולה ליצור את העולם האישי שלי, שמתאים לי ברגע הזה, ולצלול לתוכו. זה מצב חלומי מאוד. האזנה לשיר מסוים יכולה להוביל אותי אל זיכרון יפה או למצב חלומי אחר. לא תמיד צריך להישאר נטועים עמוק במציאות. לפעמים דווקא ההתרחקות היא שמאפשרת לנו להישאר שפויים.
בתפיסה שלי, יצירה, מילים, מוזיקה, תנועה ואהבה – חזקות יותר בהשפעה שלהן עלינו מכל טנק ויכולות להחליש כל פחד. יתרה מכך, כשאנחנו מתמודדים עם תהליכים נוראיים שמעבר למילים – האומנות, שמתעלה מעל המילים, יכולה לתת מענה משמעותי. כמה שבועות אחרי השבעה באוקטובר, כשראיתי גם את הילדים בבית הספר שבו אני מלמדת יוצרים בסטודיו – זה החיה אותי עוד יותר. ואני משוכנעת שגם אותם.
אני חושבת שאומנות מזינה את הנשמה ועוזרת לרפא את הפצעים שבנפש. היא עוזרת לנו לעבור תקופות קשות ומקלה עלינו להחזיק בתקווה. לרוב היא פשוט עוזרת לקחת את המוח שלנו למקום אחר – ולפעמים זה כל מה שאנחנו צריכים.
בהרבה אזורים בארץ מתחילה חזרה הדרגתית ללימודים. הכול נראה אחרת. הילדים מגיעים אחרי שנחשפו ברמה זו או אחרת למלחמה, לאלימות ולטרגדיה שמקיפה אותנו. כמחנכת לאומנויות, אני חושבת שדווקא בימים האלה כדאי להשתמש בהן ליצירת סביבה בטוחה, אמפתית וחינוכית לתלמידים.
האומנויות יכולות לשמש כלי רב עוצמה לביטוי, ריפוי והבנה. הנה כמה הצעות שכתבתי במיוחד לימים אלה כדי לתת לנשות ואנשי חינוך כלים לעבוד עם התלמידים דרך אומנות:
1.יצירת מרחב בטוח: ודאו שהכיתה תהיה סביבה בטוחה ותומכת שבה התלמידות והתלמידים ירגישו בנוח להביע את רגשותיהם באמצעות האומנויות. הֱיו מודעים לצרכים ולתגובות האישיות שלהם.
איך? התחילו כל שיעור בתרגיל מיינדפולנס או בצ'ק-אין קצר שבו התלמידות והתלמידים יכולים לחלוק תחושה או מחשבה באמצעות ציור פשוט, תנועה או כמה מילים. זה עוזר ליצירת אווירה חיובית ופתוחה להמשך היום.
2. עודדו ביטוי עצמי: עודדו את התלמידים שלכן.ם להשתמש באומנויות כאמצעי להביע את מחשבותיהם ורגשותיהם לגבי מלחמה, טראומה והלא נודע. אומנות יכולה לספק פורקן טיפולי.
איך? צרו בכיתה "פינה שקטה" ייעודית מצוידת עם חומרי אומנות לרפלקציה אישית וביטוי עצמי. עודדו את התלמידים להשתמש במרחב כאשר הם מרגישים צורך להביע את רגשותיהם באמצעות ציור, כתיבה או שניהם.
אומנות יכולה לספק פורקן טיפולי.
3. גישה בין־תחומית: שלבו את האומנויות בתחומי דעת אחרים כדי לספק הבנה הוליסטית של השפעות המלחמה.
איך? שתפו פעולה עם מורים ממקצועות אחרים כדי לזהות נושאים משותפים. עַצבו פרויקטים המשלבים אומנות בשיעורי היסטוריה, דיונים בספרות או חקר מדע. לדוגמה, בחרו אירוע היסטורי הקשור למלחמה. שלבו מוזיקה על ידי השמעת שירים מאותה תקופה. עודדו כתיבה יצירתית על ידי כך שהתלמידים יכתבו נרטיבים קצרים או שירים בהשראת האירועים.
4. דגש על אמפתיה: השתמשו באומנויות כדי לטפח אמפתיה והבנה. עודדו את התלמידים לחקור את נקודות המבט של אחרים ואת ההשפעה של המלחמה על יחידים וקהילות.
איך? לערב את תלמידים ביצירת "קולאז' של אמפתיה" על ידי גזירה וסידור תמונות מעיתונים ומגזינים המביעים מגוון רגשות הקשורים למלחמה, תוך קידום חקר אומנותי והבנה של רגשות. טפחו אמפתיה בקרב התלמידים באמצעות פעילות דרמה שבה קבוצות קטנות יוצרות סצנות אילמות המייצגות רגשות הקשורים למלחמה, מעודדות ביטוי והבנה יצירתיים.
5. פעילויות המתאימות לגיל: התאימו פרויקטים אומנותיים לגיל ולבגרות הרגשית של תלמידיכן.ם, תוך הבטחה שהפעילויות מתאימות ומרתקות לרמת הכיתה הספציפית.
איך? ישמו את "ימי שלישי אומנותי" כחקירה יצירתית שבועית/חודשית: בחירת נושא כמו "רגשות", "טבע" או כל נושא אחר, והצעת תחנות אומנות מתחלפות הכוללות אומנות חזותית, מוזיקה, תנועה ודרמה, עם פעילויות המותאמות לכל גיל. סיימו את היום בסבב שיתוף ורפלקציה, המאפשר לתלמידים להתבטא אומנותית ולהתחבר לנושאים מגוונים במהלך שנת הלימודים.
ישמו את "ימי שלישי אומנותי" כחקירה יצירתית סביב נושא מסוים.
6. אומנות שיתופית: קדמו עבודת צוות ואחדות באמצעות פרויקטים אומנותיים קבוצתיים. שיתוף פעולה יכול לעזור לתלמידות ולתלמידים להרגיש תחושת תמיכה וקהילה בזמנים מאתגרים.
איך? הציגו פרויקטים קבוצתיים הקשורים לנושא שאתן.ם מלמדות ומלמדים בכיתה. הנה כמה דוגמאות: צרו ציור קיר בכיתה המייצג אחדות וגיוון. שקלו ארגון של הופעה משותפת שבה התלמידות והתלמידים יוצרים ביחד את הפסקול והכוריאוגרפיה, תוך שימת דגש על כוחה של יצירתיות קבוצתית. פתחו פרויקט סיפור שיתופי שבו כל תלמיד.ה תורמים פרק או קטע, ויחד בונים נרטיב קולקטיבי על מלחמה והשפעתה.
7. טכניקות טיפוליות: שִקלו לשלב עקרונות טיפול באומנות ותרגילי מיינדפולנס בפעילויות אומנות כדי לעזור לתלמידים להתמודד עם מתח וחרדה.
איך? חקרו את הטכניקה הטיפולית של יומן ויזואלי המספק לתלמידים מרחב ייעודי לרפלקציה ולביטוי אישי.
8. רפלקציה ודיון: הקדישו זמן לרפלקציה ודיונים פתוחים על פרויקטים המשלבים אומנויות. זה יאפשר לתלמידות ולתלמידים לשתף את הרגשות והתובנות שלהם, לטפח תקשורת ותמיכה רגשית.
9. אומנים ומומחים אורחים: ארגנו מפגשים וירטואליים או פרונטליים עם אומנים, שחקנים, מוזיקאים או רקדנים מקומיים שהשתמשו בצורת האומנות שלהם כאמצעי ביטוי בזמנים מאתגרים. זה מספק קשרים בעולם האמיתי על פני דיסציפלינות מרובות של אומנות.
10. חקר תרבות: השתמשו באומנויות כדי לחקור את ההיבטים התרבותיים של סכסוך ומלחמה. עודדו את התלמידות והתלמידים ללמוד על אומנות, מוזיקה וסיפורים ממקומות שונים בעולם המושפעים ממלחמה.
עכשיו, יותר מתמיד, זה הזמן המתאים להשתמש בכוחה המרפא של האומנות בכיתות שלנו. האומנות לגווניה היא הכלי החזק ביותר, המאפשר לכל אחד ואחת לבטא את עצמם ולהתמודד עם עולמם הרגשי ועם חוויות לא מעובדות. אם תאמצו רק טיפ אחד בכיתה שלכן.ם – ותאפשרו לתלמידים לחקור את החשיבה וההבנה שלהם – אני בטוחה שתראו תוצאות ותתנו להם את המענה הדרוש כל כך בימים אלו. מוזמנות ומוזמנים ולנסות.
הכתבה מוקדשת לעילוי נשמת אשת החינוך מתי וייס שנרצחה בביתה בבארי.
