נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
הפוסט שפורסם על ידי 'הגיע זמן חינוך' בפייסבוק ובאינסטגרם ושאל אתכן.ם איזה מקצוע הייתן.ם מוסיפים למערכת השעות בימי המלחמה הגיע למאות לייקים ותגובות, ומתוכן אספנו את עשרת המקצועות הפופולריים ביותר שהצעתן.ם. מוכנות ומוכנים לספירה לאחור?
בשילוב כוחות כנגד המלחמה שמתנהלת גם בזירה הווירטואלית, ענבל קוברט כותבת: "סייבר, בניית חומת מגן ממוחשבת להגנה על מחשבים." מדי סוקול מוסיף: "מידענות - איך להגיע למידע אמין, איך להיות ביקורתי ולהטיל ספק במידע."
כאנשי חינוך, הצעתן.ם אפשרות להוסיף שיעור בהסברה ואף להכניס למערכת השעות את מקצוע הדיבייט (כפי שנהוג בארה"ב) שיאפשר לנהל את ההסברה הישראלית העתידית בצורה טובה יותר ואולי לייצר שיח עם קהילות יהודיות ברחבי העולם.
נראה שבעקבות המשבר שהחקלאות הישראלית נקלעה אליו בתקופה זו, הצעתם פתרון יצירתי לבעיה, כפי שכותב אריק ברזילי לתלמידי תיכון: "להתנדב בחקלאות יום בשבוע/בחודש." אילנית כהן מוסיפה: "חקלאות מעשית – לצאת ולסייע לחקלאים." גם למטר גרבלי יש מה לומר: "התנדבות במטעים ובעוטף, עשייה משמעותית, לתרום למדינה ולעם בשעה קשה." ואנחנו אומרות, להתחבר חזרה לאדמה ולשורשים, תרתי משמע.
בהמשך לסעיף הקודם, לרבות ורבים מכן.ם חשוב שנכיר את ארצנו יותר לעומק וגם נרחיב אופקים לחזית הבינלאומית, כפי שמסבירה איריס הריש: "גאוגרפיה ותכנים כלל עולמיים, לראות ולהבין מה קורה בעולם כולו." גם עמנואל כהן מוסיפה: "גאוגרפיה, בדגש על מדינות, אוכלוסיות, ממשלים ועוד."
רבות ורבים מהעונים שמו דגש על למידה ערכית שתהפוך את תלמידינו לאזרחים ואזרחיות טובים יותר. הנה כמה הצעות של נשות חינוך שהגיבו לפוסט:
רבים מכן.ם הציעו תרפיה אומנותית על כל סוגיה: ביבליותרפיה, טיפול במוזיקה, ריקוד, טיפול בתנועה, בישול, נגרות, ציור (גם ללימודי על יסודי), טיפול בבע"ח ועוד.
בהמשך לסעיף הקודם והדגש ששמתן.ם כאנשי חינוך על רווחה נפשית, הגיעו הצעות והצבעות רבות להכנסת יוגה ומיינדפולנס למערכת השעות. כפי שכתבה מיטל לאור-שמי: "תרפיה באומנות, מיינדפולנס, יוגה, מדיטציה וכמובן כל דבר שיכול לרפא את הנפש."
חגית רייזמן כותבת ואתן.ם הצבעתן.ם ברוב קולות: "הגנה עצמית, אומנויות לחימה, ספורט אתגרי – כל מה שייתן לילדים תחושת כוח ומסוגלות לחיזוק תחושת הביטחון." לצידה עלתה הצעתה של זהבית לייבר ללמידת עזרה ראשונה באופן מורחב בקרב כיתות העל-יסודי. הרצון שהתלמידים והתלמידות ידעו להגן על עצמן.ם בהחלט מורגש.
כנראה לא צריך להכביר במילים, אז פשוט נצטט את טענתה של רויטל יוסף שערבית היא כבר לא רשות אלא חובה כשפה שנייה.
ברוב קולות הצעתן.ם והצבעתן.ם להתנדבות בקהילה, סולידריות חברתית, חינוך לערכים. כפי שכתבה מאיה קאופמן: "הייתי מוסיפה לבני הנוער מפגשים בנושא תרומה לקהילה. שישאלו ויבדקו – איך אפשר לעזור? יש להם רעיונות נפלאים! להכין סרטוני הסברה לרשתות חברתיות, להתנדב בחקלאות, לעזור למשפחות שאחד ההורים במילואים ועוד המון פעולות מדהימות שמעבר לתרומה האדירה שלהן הן גם מחזקות את תחושת השייכות לעם שלנו ועוזרת להם להיות אקטיביים בתקופה של חוסר ודאות."
סיון צוקרמן: "כל ההצעות פה בפוסט המחולל הזה חייבות להחליף את המקצועות שקיימים בשגרה. גם אחרי המלחמה. זו הבשורה לשינוי במערכת החינוך. כל מה שרשום פה אלו הדברים שהילדים והנוער שלנו באמת צריכים כדי לחיות במדינה שלנו."
דן דוגני: "פוסט חשוב והתגובות פה מאוד מחזקות, מי ייתן וירבו נושאי שיעורים כאלה לא רק בשעת חירום. יש פה הצעות מעולות למקצועות בוני חוסן."
ומה אתן.ם חשבתן.ם? מוזמנות ומוזמנים להגיב בפוסט של הכתבה בעמוד הפייסבוק או באינסטגרם שלנו.
