הכתבה מוקדשת לזכרה של ד"ר מרסל פרייליך הי"ד, חברת קיבוץ בארי שנרצחה באכזריות בשבעה באוקטובר.
מרסל בשבילי היא דמות להערצה והשראה. עבדתי עם מרסל במשך שלוש שנים במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן, במסגרת הובלת קהילות מקצועיות-לומדות למורי מדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים. במסגרת עבודתה במכון הייתה מרסל שותפה לפיתוח ספרי לימוד, פיתוח חומרי למידה מקוונים, פיתוח מקצועי של מורים, והייתה חברה בכירה בצוות המייסד של קהילות מורי המדעים. היא הייתה מנחת קהילת דרום ומנחת קהילת מובילי הקהילות.
מרסל הייתה מורה לכימיה, מורה בנשמתה, אישה מלאת אנרגיות וחיות עם רצון ענק להיטיב עם תלמידיה ותלמידותיה ועם תלמידי ישראל בכלל. מרסל הייתה מודל למצוינות בהוראה. תרומתה לחינוך המדעי בישראל באה לידי ביטוי בהכשרת סטודנטים להוראת המדעים במכללת קיי בבאר שבע וביצירת תכנים חדשניים למורים ותלמידים במדע וטכנולוגיה לחט"ב במסגרת עבודתה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. מרסל הייתה מקצוענית בתחומה אבל בעיקר אישה חזקה עם לב ענק לכל אדם ועין טובה על החיים ועל כל אדם. יהי זכרה ברוך.
מרסל הייתה מורה לכימיה, מורה בנשמתה, אישה מלאת אנרגיות וחיות עם רצון ענק להיטיב עם תלמידיה ותלמידותיה ועם תלמידי ישראל בכלל. יהי זכרה ברוך.
בכתבה זו אנסה, לאור רוחה של מרסל, לשתף את הקוראות והקוראים בהצעה למבנה ותוכן מפגשי הלמידה בימי המלחמה. שמי עינת בן אליהו, אני מתגוררת בבאר שבע, נשואה לבועז ואם לשמונה ילדים ב"ה, מורה למדעים בחט"ב באולפנת חן במדבר, מפתחת תוכן במרכז הישראלי למצוינות בחינוך, וסטודנטית לתואר שלישי בהוראת המדעים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הבנים הגדולים שלנו מגויסים, כולם לוחמים ביחידות קרביות.
קיבלתי החלטה בראשית המלחמה שאותי החמאס לא ינצח. החלטתי לא לוותר על חיי שגרה בריאים ונורמליים, לא רק בשבילי אלא גם למען ילדיי הצעירים יותר שבבית, למען הבנים החיילים שלנו, ואחרונות חביבות למען תלמידותיי שבתוך המצב המורכב בו אנו חיים זקוקות למקום וזמן של שגרת למידה איכותית שתסייע להן לבנות את החוסן הנפשי שלהן ולהישאר בריאות ברוחן.
אנסה לשתף במבנה ובתוכן מפגשי הלמידה שלי עם תלמידותיי בימים אלה. אני משתמשת בביטוי מפגשי למידה ולא שיעורים. משמעות המילה שיעור היא "כמות". אני לא מאמינה במילה הזו בהקשר של למידה. אני רואה את תפקידי כמורה לא כדי "להספיק כמות של חומר לימודי בזמן נתון" אלא ביצירת מפגש שהוא למעשה מרחב בטוח ואינטימי של למידה. מפגש חווייתי במשמעות של צמיחה והתפתחות מתוך לימוד. אני מאמינה שכך ניתן לפתח חוסן אישי וקבוצתי בימי שגרה, קל וחומר בימי מלחמה. במאמר הבא מובאת הצעה למבנה ותוכן של מפגש למידה איכותי אשר עשוי לפתח רווחה נפשית והתפתחות בריאה בימים של מלחמה.
כל מפגש למידה נפתח בפעילות קצרה (10-15 דקות) של חיבור רגשי למצב הנוכחי מתוך מקום חיובי ומנצח. הרעיון לפתוח כל מפגש בפעילות חווייתית או ״כרטיס כניסה״ הוא בגדר פדגוגיה רווחת ורצועת תוכן קבועה במפגשי הקמ״ל. מרסל ז״ל הייתה שותפה בפיתוח פעילויות פתיחה רבות. להלן כמה אפשרויות:
שיר במתנה – ניתן לבקש מהתלמידות והתלמידים לחשוב על שיר שנותן להם כוח בימים אלה, להשמיע את אחד השירים שהציעו ולבקש מהתלמידים לבחור בשיר אמירה, מילה או משפט שמחזקים אותן.ם.
קל וחומר – ניתן לבקש מהתלמידות והתלמידים לבחור חומר שהם מזדהים עם התכונות שלו. על כל תלמיד.ה להדביק במצגת שיתופית תמונה של החומר עם תיאור התכונות שלו ואמירה על ההזדהות שלו/שלה עם תכונות אלה (מבוסס על פעילות מפט"ל כימיה, המחלקה להוראת המדעים מכון ויצמן).
תמונה מנצחת – פעילות נוספת שהעברתי לתלמידותיי היה לוח פדלאט ובו צילומי טבע שצילם גלעד כפיר הי"ד, צלם טבע מחונן מבארי (משפחתו פרסמה לציבור את אלבומי הצילומים שלו). ביקשתי מכל תלמידה לסמן לייק על שלוש תמונות שהיא אהבה ולבחור צילום אחד שמבטא את הרגשות שלה עכשיו. "התמונה המנצחת" עשויה להעניק הזדמנות לאוורור רגשות ולחשיפת משאבים פנימיים להתמודדות.
מי שהכיר את מרסל ידע שהיא תמיד הייתה עם הפנים קדימה, לא משנה כמה קשה וכמה מורכב צריך לקום ולהמשיך לצעוד בכל הכוח. לאור רוחה של מרסל, לב המפגש צריך להיות לימוד על פי הסדר של תוכנית הלימודים. נְלַמֵּד ונִלְמַד מה שצריך ללמד כאן ועכשיו. לב המפגש הוא לרוב פעילות הקנייה של התכנים, הידע והמושגים הנדרשים, כל מורה על פי סגנון ההוראה שלה/שלו. התלמידים שלנו רוצים אותנו הכי רגיל וטבעי שאפשר.
לאחר ההקניה חשוב לשלב בתהליך הלמידה הזדמנויות לבניית חוסן:
א. לאפשר לתלמידות ולתלמידים להתמודד במהלך מפגשי הלמידה עם תרגילים, שאלות, בעיות – לתת להם פיגומים להתמודדות מול המשימות. חשוב לשקף להם שההתמודדות היא הצלחה בפני עצמה ללא קשר לתוצאה הסופית של המשימה. עצם ההתמודדות עם התרגיל במתמטיקה, עם השאלה המורכבת בהיסטוריה, עם משימת החקר במדעים, בונה אצל התלמיד.ה את התחושה שהוא/היא מסוגל.ת ויכול.ה להתמודד בכל מצב. מרסל הייתה במהותה לוחמת, מעולם לא התייאשה משום התמודדות. היא נתנה כל כך הרבה פיגומים, כוח וחיזוקים לסטודנטים שלה, לעמיתים שלה וכמובן לבני משפחתה להתמודד עם אתגרי החיים.
ב. לתת לתלמידות ולתלמידים הזדמנויות לנצח – כדאי לתת לתלמידים הזדמנויות להצלחה, כולל מבחני/בחני הצלחה עם ציון. חשוב לפרגן לתלמידים ולתת להן ולהם תחושת ביטחון ביכולות שלהם. אני משתדלת לתת בכל מפגש "הזדמנות לנצח": משימה קלילה ופשוטה עם ערך גדול (100!) מתוך אמונה שההזדמנויות הקטנות לניצחון בכיתה יובילו לניצחונות גדולים יותר הן בהתמודדויות הלימודיות והן בחיים.
ההזדמנויות הקטנות לניצחון בכיתה יובילו לניצחונות גדולים יותר הן בהתמודדויות הלימודיות והן בחיים.
ג. לא לוותר לאף תלמיד.ה – כל אחד ואחת צריכים לעשות מה שהם יכולים ועוד קצת יותר. תפקידנו כמורים לתת לתלמידים את הפיגומים ללמידה פעילה גם מתוך רצון לחזור לבריאות של שגרה וגם כדי לסייע לתלמידות ולתלמידים לבנות את האמון בעצמם בכוחותיהם ויכולותיהן.ם להתמודד. מרסל היקרה מעולם לא ויתרה לעצמה בשום אתגר, תמיד עשתה את הטוב ביותר שהיא יכולה. כמי שעבדה לצידה, מרסל לא ויתרה על שום פרט מקצועי אך בהחלט נתנה באהבה את כל הידע והניסיון שיש לה כדי שיחד נעשה את הטוב ביותר שלנו. כמרצה במכללה, מספרים תלמידיה, היא הייתה תמיד חושבת על דרכים יצירתיות כיצד ללמד כימיה גם לתלמיד.ה המתקשה ביותר.
ד. מותר וצריך לטעות – כולנו יודעים שמטעויות לומדים, אך כמורים אנו נוטים "לחפש את התשובה הנכונה" בין התלמידים. כשתלמיד.ה שעונה תשובה שגויה או לא מדויקת, זו הזדמנות לאפשר לטעות במרחב הלמידה, להקשיב לחשיבה של התלמיד.ה ולתת לה מקום. כך אנו עשויים לבנות מרחב בטוח יותר ללמידה. "מחברת טעויות" היא מחברת שעורכת כל תלמידה לעצמה. במחברת הטעויות מתועדות כל השאלות והבעיות שהתלמידה לא הבינה במהלך הלמידה, פריטים ממבחנים, כולל הפתרונות. האווירה בכיתה צריכה להיות כזו שהתלמידים ירגישו שיש מקום אצלנו בכיתה לטעויות. יתרה מכך, צריך לשמוח בהבנה של הטעויות שלנו, כיוון שהן עשויות להיות הפיגומים שלנו להבנה מלאה יותר.
בסיום תהליך הלמידה כדאי לערוך סבב קצר במפגש שמטרתו להדהד לתלמידות ולתלמידים את תהליך הלמידה ברמת הידע והמיומנויות. לדוגמה, אפשר להעלות את השאלות: מה התחדש לי היום (ברמת הידע/המיומנויות)? מה למדתי היום על עצמי כלומד.ת? במה הייתי רוצה להתקדם? חשוב במידת האפשר שהתלמידות והתלמידים יתעדו את האמירות שלהן.ם במחברת ולא רק בעל פה. אלו עשויים להיות הפיגומים שלהן.ם להצלחה הבאה, לאמון שלהן.ם בעצמן.ם וביכולת שלהן.ם להתמודד ולפתור בעיות.