תלמידים עם לקויות למידה נאלצים להתמודד עם אתגרים רבים. על אף שהאינטליגנציה שלהם תקינה, תלמידים אלו לעתים מתקשים בקריאה, כתיבה, איות או חישוב ועקב כך צוברים מעט מאוד חוויות הצלחה בתחום הלימודי. החוויה הזו משפיעה להם עמוקות על תחושת המסוגלות העצמית, התפיסה של אדם את מידת יכולתו לבצע משימה לימודית, חברתית, רגשית וכו'.
הפסיכולוג אלברט בנדורה טוען שבכל פעם שהפרט מעוניין להעריך את יכולתו להצליח במטלה הוא נשען על ביצועיו מהעבר. כך, כאשר התלמידים ניצבים בפני משימה חדשה הם נקלעים למחזוריות שקשה להיחלץ ממנה: הם נזכרים בכך שחוו כישלון בפעם הקודמת, תחושת המסוגלות שלהם יורדת, הם נמנעים מביצוע משימה דומה ולכן לא מצליחים לשכלל את כישוריהם וחוזר חלילה.
עפ"י נתוני הלמ"ס מאוקטובר 2021, אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידים עם לקות למידה עומד על 31.7%, והוא נמוך משמעותית מהאחוז בקרב תלמידים ללא צרכים מיוחדים (57.2%). למרות תמונת המצב העגומה, לנו אנשי החינוך יש מה לעשות בנידון. במחקרם של סיצמן ויאו מ-2013 נמצא כי ככל שביצועי הילדים טובים יותר, כך עולה רמת המסוגלות העצמית שלהם, ומשם כאמור - השמיים הם הגבול.
כיצד נחזק את תחושת המסוגלות העצמית של תלמידים עם לקויות למידה?
- מפשוט למורכב – נבחר להגיש לתלמידים תחילה משימות ברמת קושי נמוכה ולאחר מכן נעלה את הרמה בהדרגה. כך נוכל להבטיח חוויות הצלחה שיצטברו במאגר הדמיוני שלהם. חשוב להקפיד להתאים את המשימות לגיל התלמידים. לא נוכל להגיש להם חוברת עבודה מכיתה ב', גם אם זו רמתם. יש לעצב את המשימות כך שיכבדו את גילם של התלמידים.
- מתן לגיטימציה לטעויות – פעמים רבות אנו שומעים מהתלמידים "אני לא יכול לבצע את המשימה", "זה קשה מדי!", "אני לא יודע לגזור/ לצבוע/ לצייר/ לכתוב/ לפתור". כדי להסיר את המשוכה שעומדת בפניהם נהיה חייבים להבהיר נקודה חשובה - כאן מותר לטעות. ילד שמבין שהצלחתו נמדדת לפי הדרך שעבר ולאו דווקא מהתוצאה שהתקבלה יוכל להשיל מעליו את שריון ההימנעות.
- פחות גירויים, יותר מרווחים – נשתדל לא להעמיס. ילדים עם לקויות למידה נוטים להיות מוצפים בקלות מהגירויים סביבם. על-כן, נשתדל ליצור סביבה לימודית נקייה מ"רעשים": ניצור דפי עבודה מרווחים ובעלי גופן גדול, נמעיט במעברים חדים מנושא אחד למשנהו ונתרכז בכל פעם במשימה אחת בלבד. באופן זה נסייע לתלמידנו להישאר ממוקדים במטרה.
- חזרתיות – לעיתים קרובות ילדים עם לקויות למידה מתמודדים עם קשיי זיכרון וקשיים בשליפה. על-כן חשוב לבצע חזרות מרובות על החומר. כדי לבסס את הנלמד באופן המיטבי מומלץ לבצע לפחות שלוש חזרות: בסיום השיעור, בתחילת השיעור הבא ולאחר מספר שיעורים. ככל שנבצע חזרות רבות יותר, כך החומר יקבל הקשרים רבים יותר וייטמע במוחם של התלמידים.
- בקרה עצמית – נלמד את התלמידים לבצע בקרה עצמית בסיום כל משימה. המטרה שלנו כאנשי חינוך היא להכשיר את התלמידים להיות עצמאיים בחייהם. תלמיד שיודע לבקר את עצמו יגדל להיות מבוגר עצמאי שיודע לתקן את טעויותיו ללא צורך בהכוונה חיצונית. אדם כזה יוכל לווסת עצמו, ידע לעצור בסוף מטלה ולוודא שביצע אותה על הצד הטוב ביותר.
- אסטרטגיה מותאמת אישית – פעמים רבות אנשים בעלי כוונות טובות מסבירים לנו שיש ללמוד כך ולא אחרת. בכל אופן אין רק דרך אחת נכונה לרכוש ידע ולתרגל את הנלמד. בדקו עם התלמידים מה הכי מתאים ע-ב-ו-ר-ם. האם עוזר להם להאזין למוזיקה במהלך פתירת תרגיל? האם למידה בקבוצה מעכבת אותם או מחדדת את הבנתם? האם הכנת השיעורים בחדר נוחה להם או שמא דווקא בחלל פתוח? בכל אופן, הם יודעים הכי טוב מה נכון להם.
להורדת עמוד לחקירת הרגלי הלמידה של התלמידים, לשימושכם.
העמוד לקוח מתוך החוברת "קטן עליי! חוברת חינוך לשוני לקוראים גדולים", אותה פיתחה כותבת המאמר במיוחד עבור ילדים עם לקויות למידה.
לדף הכתב
»
מור רובין מארי
מורה להוראה מותאמת ויועצת חינוכית
בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי ותעודת הוראה בחינוך המיוחד. בעבר יועצת חינוכית בפקולטה להנדסה, אונ' ת"א. מורה להוראה מותאמת ומקנה אסטרטגיות למידה, החל ממוכנות לכיתה א' ועד לליווי סטודנטים באקדמיה. כיום עוסקת בעיקר בפיתוח חומרי למידה. פיתחה את "קטן עליי!"- חוברת לימוד לילדים הזקוקים להוראה מותאמת.
[email protected]
