הוראה היברידית
אם טרם צפיתם בסרט "וונדר וומן 1984" בכיכובה של גל גדות, זה הזמן להוסיפו לרשימת הצפייה האישית. לאו דווקא בשל העלילה או המשחק, אלא כי הצפייה בו היא דרך מצוינת לרכוש ידע כללי בספרות אנגלית.
"וונדר וומן 1984" שואב השראה מרעיון מאחד מהסיפורים הקצרים הידועים ביותר בכל הזמנים בסוגת ספרות האימה, "כף הקוף", שנכתב ב-1902 על ידי הסופר הבריטי ו. ו. ג׳ייקובס. עלילת הספר מספרת על כף המעניקה שלוש משאלות למחזיק בה, אלא שהמשאלות ניתנות בדרך הרסנית, כעונש על ניסיון לשנות את הגורל. בסיפור מתוארת משפחה המחזיקה בכף. כשאב המשפחה מבקש כמשאלה כסף, הוא מקבל אותו כתשלום לאחר מות בנו בתאונה; כשההורים ההמומים מייחלים שבנם יחזור לחיים, הם מקבלים בתמורה זומבי. המשאלה השלישית הייתה להחזיר את הבן לקבר, והיא מותירה את ההורים כואבים והרוסים ואת הקוראים עם תהיות לגבי העתיד. "כף הקוף" היוותה מקור השראה פעמים רבות בעבר, למשל ב"משפחת סימפסון", "ריק ומורטי" ו"אזור הדמדומים".
בסרט "וונדר וומן 1984", הכף מוחלפת באבן קסמים (Dreamstone) שכל האוחז בה יכול לבקש משאלה. וונדר וומן, הלא היא גל גדות, מבקשת להחזיר את אהובה מן המתים, עמיתיה למשחק מבקשים גם הם משאלות מאבן הקסמים.
טריילר הסרט "וונדר וומן 1984"
בכיתה ח׳ בחטיבה בה אני מלמדת, התלמידים לומדים את הסוגה של סיפור אימה באמצעות חשיפה לסיפור של דר ג׳ייקיל ומר הייד וכן דרך הסיפור כף הקוף (The Monkey's Paw). ומה יותר טוב מאשר להפוך סיפור מ-1902 לרלוונטי לחיי התלמידים דרך סרט אהוב?
במסגרת לימודי האנגלית בחטיבה בה אני מלמדת, משולבים באופן תדיר פרויקטים של PBL (Project Based Learning) המאפשרים לתלמידים למידת חקר משמעותית ויצירתית המותאמת לתוכנית האנגלית של כל אחת מהשכבות ז׳-ט׳. כדי ליצור למידה שיש בה רלוונטיות ועניין אישי, עלינו המורים לספק לתלמידים התנסויות הנוגעות בהם, מרגשות אותם ומשלבות תכנים מחיי היום יום שלהם. בהתאם לעקרון זה, יצרנו בשיעור פרויקט חקר בו התוצר הסופי הוא סיפור אימה קצר.
סרט שתלמידי שכבה ח' יצרו בשיעור
כדי לשמור על איזון בין חופש המחשבה והיצירתיות לבין הגבולות המתבטאים בהנחיות ברורות, התלמידים נחלקים לקבוצות ופועלים במספר שלבים: החל בחקר אודות האלמנטים של סיפור אימה, כתיבת סיפור אימה קצר תוך שימת דגש על כתיבה נכונה באנגלית ויישום הלמידה (מבנים דקדוקיים, חלקי הדיבר, איות מדויק וכו'), ועד ליצירת סרטון קצר שבו התלמידים הם השחקנים או סרטון שהם מאיירים תוך חשיפה למגוון כלים דיגיטליים. כל אלו מעוגנים בהנחיות מדויקות, מחוון וליווי של המורה אשר הופך להיות חונך ומלווה צמוד של כל אחת מקבוצות התלמידים.
בנוסף להשגת המטרה של רכישת ידע בספרות אנגלית, משיג הפרויקט מטרות נוספות: חיזוק של מיומנויות הלמידה והחקר העצמאי בקרב התלמידים; קידום כל המיומנויות הנדרשות בשפה האנגלית: הבעה בכתב, הבעה בעל פה והבנת הנשמע; הכרות ועבודה עם כלים דיגיטליים, שיפור יכולת העמידה בפני קהל לצורך הצגת הסרטון ומשחק בסרטון; עבודת צוות מדויקת ועמידה ביעדים ובמחוון שהוגדרו מראש. בנוסף לרווח הלימודי מושג גם רווח חברתי: הפרויקט מאפשר יחסי קרבה ואכפתיות בין התלמידים לבין עצמם וכן בינם לבין המורה, וכל זאת תוך חיבור לתחומי עניין של התלמידים - כל קבוצה בוחרת לעצמה את הכיוון האישי שלה בתסריט האימה. יש להדגיש כי הפרויקט מתבצע בכל ההקבצות וכי תפקיד המורה/מנחה מותאם לצורכי התלמידים בכל הקבצה.
בבחינת הפרויקט במהלך השנים, תלמידים מדווחים כי זהו אחד הפרויקטים האהוב עליהם במהלך לימודי האנגלית בחטיבה. בהתאם לכך מורחבים הפרויקטים באנגלית משנה לשנה ומותאמים יותר ויותר לרלוונטיות ולחיי היום יום. כך למשל בשכבת ז׳ חוקרים התלמידים את שורשיהם במדינת ישראל ומשווים בין העבר להווה, ובשכבת ט׳ חוקרים פרסומות תוך זיקה לספרות אנגלית ולמושג מטאפורה.
