חרדים? נמנעים? גלו מהו סגנון ההתקשרות שלכם ושל התלמידים שלכם

אין זה סוד - כאנשי חינוך, ההתקשרות שלנו עם תלמידים מסוימים זורמת ללא מאמץ, אך עם אחרים מדובר במשימה מאתגרת. מטבע הדברים קיימים הבדלים ביכולת שלנו ליצור חיבור עם תלמידים ולהיות "אחר משמעותי" עבורם. בסביבה לימודית משתנה ודינאמית, כיצד ניתן לשפר את יכולת ההתקשרות שלנו עם התלמידים?

אחת התיאוריות המעניקות הסבר לשאלות אלו היא תיאוריית ההתקשרות. תיאוריה זו, שפותחה לפני כ-50 שנה על ידי הפסיכואנליטיקאי ג'ון בולבי, תקפה גם כיום וזוכה לתמיכה מחקרית ואקדמית רבה לאורך השנים.

לפי התיאוריה, כל אחד מאיתנו נולד עם צורך ראשוני של קרבה לדמויות אחרות, מגנות ותומכות, שיסייעו לו להתמודד עם איומים ועם מצוקות. כאשר תינוק זוכה לתמיכה והגנה של דמות משמעותית, למשל אמא, מתפתח אצלו בסיס בטוח, המאפשר לו לחקור את העולם ולפתח יכולות אישיות כמו יכולת פיתוח קשרים עם אנשים. זהו "סגנון התקשרות בטוח".

לעומת זאת, אם בשלבי החיים הראשונים לא מופיע אדם משמעותי שיקל על התינוק את תחושת הפחד והמצוקה, התינוק עשוי לפתח אחד משני מנגנונים: הוא יחפש קרבה ללא הרף, ולאחר שימצא אותה ותחלוף המצוקה, יתקשה להיפרד מהדמות. דפוס התקשרות זה נקרא "סגנון התקשרות חרד"; האפשרות השנייה היא שהתינוק יפסיק לחפש הגנה ותמיכה ואף יימנע מכל פעילות הקשורה ביצירת קרבה. זהו "סגנון התקשרות נמנע".

חשוב להדגיש כי דפוס ההתקשרות של אדם מלווה אותו מינקות, נקבע בילדות המוקדמת, וממשיך לכל מהלך חייו. רק במקרים חריגים ניתן לשנות את דפוס ההתקשרות של אדם, והוא נמצא כמשפיע על מכלול התנהגויות, למשל תפיסת העצמי, קשרים חברתיים ורומנטיים, התנהגויות קוגניטיביות, התנהגות במקום העבודה וכן, גם בבית הספר.

מהתיאוריה לבית הספר

התבוננות בדפוסי ההתקשרות בקרב ילדים מגלה כי ילד בעל דפוס התקשרות בטוח יגלה סקרנות ויכולת חקירה גבוהה. ילדים אלה מתמודדים טוב יותר עם סיטואציות מורכבות והם מרגישים אהובים ורצויים. לעומת זאת, ילד בעל סגנון התקשרות חרד, יתקשה לווסת עצמו בעת שיחוש חרדה. הוא אף עשוי לעורר פרובוקציות במטרה להשיג קרבה ותמיכה. לכן, יתקשה להתפנות למשימות חקר עצמאיות. בקשרים עם בני גילם, ילדים חרדים אינם "המובילים" ואף חשים דחויים. ילדים בעל סגנון התקשרות נמנע מתקשים לפתח קשרים חברתיים, בעלי אמפתיה נמוכה לאחר ובעלי נטייה להפוך את הכעס לאלימות. בנוסף, הם ינסו להסתיר קשיים וחולשות ואף יתעלמו מכאלו אצל הסובבים. בניגוד לילד בעל הסגנון החרד, ובדומה לילד בעל סגנון התקשרות בטוח, ילד בעל סגנון התקשרות נמנע יצליח לעבוד במשימות חקר עצמאיות.

מחקרים מצאו כי תלמידים בעלי סגנון התקשרות בטוח חשים בנוח ומוערכים בכיתה; הם יודעים לבצע את המשימות ואינם חוששים לבצען לבד; הם יודעים לפנות למורה בעת הצורך ואינם חשים מאוימים.

למורים היכולת למנוע מתלמידים חרדות ולחזק אותם רגשית

לעומתם, תלמידים בעלי סגנון התקשרות חרד גילו רמות גבוהות של חרדה וחוסר ודאות בתפקוד בכיתה והזדקקו לתשומת לב גבוהה של המורה; הם מתקשים לבצע משימות, תלויים במורה כדי להשלימן, ופוחדים מאיבוד תשומת הלב של המורה בעת ביצוע המשימה, כמו כן, הם בעלי יכולות חשיבה כמותית נמוכה.

תלמידים בעלי סגנון התקשרות נמנע גילו אדישות וחוסר ודאות לסיטואציות חדשות; הכחישו כל צורך בתמיכה של המורה; היו רגישים לעזרה מצד המורה; ובעלי צורך לבצע משימות באופן אוטונומי; לרוב, הם בעלי יכולת יצירתית נמוכה.

לבית ספר בכלל ולמחנכים ולמורים במיוחד תפקיד משמעותי בתרומה לחוויה של כל תלמיד ותלמידה. יש ביכולתם למנוע מתלמידים חרדות, לכבד הימנעויות ולחזק אותם רגשית. כיצד המורים יוכלו להיטיב לעשות זאת?

1. חשוב להכיר היטב את דפוסי ההתקשרות השונים והאישיות הנובעת מהם. תיאוריה היא חשובה בחקר האדם ובאישיותו, וחשובה לא פחות באינטראקציות בין אישיות.
2. מומלץ וכדאי לזהות את דפוס ההתקשרות שלנו כמורים - חשוב להבין כי גם אנחנו בעלי דפוס התקשרות. לעתים השילוב בין דפוס התלמיד לדפוס המורה עשוי ליצור התנגשות וכעס. חשוב להבין מה מפעיל אותנו לנהוג באופן מסוים בעקבות התנהגות של תלמיד.
3. יש לנסות לזהות את דפוסי ההתקשרות של התלמידים. זיהוי דפוס ההתקשרות של התלמיד הוא שלב הכרחי על מנת לייצר הבנה ואמפתיה להתנהגויות שונות כמו הימנעות והתנגדות ולהחליט כיצד לנהוג מולן.
4. עבור תלמידים בעלי דפוס התקשרות חרד, חשוב להגביר את הנוכחות הרגשית והפיזית של המורה. עליהם לחוש כי אנו נמצאים עבורם לכל שאלה ובעיה, גם בלמידה בכיתה וגם מרחוק. חשוב להיות זמינים יותר עבורם, על מנת לאפשר להם להתגבר על מצבי חרדה וחוסר ודאות. משימות קצרות טווח עשויות לסייע במקרה של ילדים בעלי סגנון התקשרות נמנע או חרד.
5. עבור תלמידים בעלי דפוס התקשרות נמנע יש להמעיט במטלות יצירתיות הדורשות שיתוף פעולה עם תלמידים אחרים. כדאי לחזק את ההישגים וההצלחות שלהם, גם מרחוק, ולשדר להם שניתן לסמוך עליהם. מטלות חקר ארוכות טווח יעצימו אותם.
6. לתלמידים בעלי דפוס התקשרות בטוח נעניק בסיס בטוח ואפשרות לפנות למורה במידת הצורך. ניתן לתת להם משימות ארוכות וקצרות טווח, מומלץ עם מחוונים לבדיקה עצמית. בדיקה שיוכלו לבצע לבד וזו לא תאיים עליהם במידה שלא יצליחו. תלמידים בעלי דפוס זה יכולים לעבוד בקבוצה.
7. לאפשר שיח רגשי אישי באמצעות כתיבה אישית - שיח בו המורה מגיב (ואינו יוזם) למידת הפתיחות של התלמיד ולצורך שלו בחשיפה. דרך קריאה של כתיבה אישית, אפשר לאתר את הצורך של התלמיד בנוכחות המורה כאחר משמעותי.
   
   

אם נזהה נכונה את אופן ההתקשרות של כל תלמיד ותלמידה, נוכל, כמורים, להיות "אחר משמעותי" לתלמידים, לחזק אותם ריגשית ולאפשר להם להתפתח לימודית, חברתית ורגשית.