ישראל במלחמה
אני: "שלום, זו המורה להיסטוריה של דניאל. רציתי לשתף שדניאל נוכח באופן חלקי בשיעורי הזום ומגיש רק חלק מהמטלות. איך לדעתך נוכל לעזור לו"?
הורה: "אני יודע, ומיואש בדיוק כמוך….אני מדבר איתו ואין שיפור, הוא פשוט מעופף. וגם מאוד עמוס, קשה לו לזכור מתי ובאיזה פורמט כל שיעור מתקיים".
אני: "הלמידה מרחוק מאתגרת מאוד. אפשר לשאול שאלה קצת חודרנית על התנהלות הבית שלכם?"
הורה: "ברור!" (רוב ההורים צמאים להתעניינות אישית כנה מהמורים).
אני: "כשדניאל קם בבוקר, איך נראה הבוקר שלו? כיצד ניתן לדעת בבית שלכם מה יהיה סדר היום? אילו שיעורים יתקיימו היום והיכן? ומה יהיו המטלות אחרי השיעורים?".
הורה: "אהה... זה כתוב להם ב-Whatsapp של הכיתה, אני חושב. קבוצה מצויינת! כל הזמן מעדכנים. או שדניאל מסתכל במערכת שנמצאת לו כתמונה בסמארטפון".
אני: "אבל האם אתם, ההורים, מעודכנים במערכת ובמטלות בכל שבוע? האם השיטה הקיימת עובדת בשבילכם?".
---
קשה לי להיזכר כמה שיחות כאלו עשיתי מאז מרץ 2020. לצערי פחות ממה שהייתי רוצה. כמו מורים רבים, גם לי יש 6-10 כיתות ובכל כיתה 35 תלמידים. באמצעות השיחות האלו אני מנסה לברר בעדינות כיצד מתארגנים בני הנוער ללמידה ומהן האפשרויות בבית, כולל מידת המעורבות של ההורים.
חמש דקות לתוך השיחה מתבררים לי שני דברים: ראשית, לתלמידים אין מערכת פיזית התלויה בחדר ו/או על המקרר, בהירה ונעימה לעין, בה מסומן בצורה ברורה מתי השיעור מתקיים והיכן (זום? מטלה להגשה? גוגל פורמס? תוכנה אחרת? גם-וגם?); שנית, להורים אין מושג מה המערכת של הילד או הילדה שלהם לאותו היום, מתי יש הפסקות קימה מהמסך, ולמתי יש להגיש מטלות.
כדי לצלוח את אתגרי התקופה בני הנוער לא צריכים שנלמד אותם להשתמש בעוד מסכים וכלים דיגיטליים ונציף אותם בהודעות Whatsapp.
נועם מז'4 לא צריך לקבל ממני בבוקר תזכורת ב-Whatsapp על שעת שיעור ההיסטוריה של היום; הדר מח'1 לא צריכה לפתוח את קבוצת ה-Whatsapp של הכיתה על הבוקר כדי להתעדכן, ועל הדרך לפגוש בדיחות לא מצחיקות או דברי ביקורת על חבריה לכיתה; ציון לא צריך לפתוח קלאסרום על הבוקר, לפני ששטף פנים, אכל ושתה, כדי להיזכר באיזה פורמט מתקיים היום שיעור היסטוריה; גם מערכת דיגיטלית שיצרו לעצמם ב-CANVA מחטיאה את המטרה. ברגע שלקחו מסך ליד, דעתם מוסחת והם לא בשליטה.
מה הם כן צריכים?
ומה אנו יכולים לתת להם?
רוב בני הנוער ירוויחו שקט נפשי, ערך עצמי וניהול זמן יעיל אם ירימו את הראש בבוקר מהמיטה ויראו מול העיניים את מערכת השעות שלהם תלויה על הקיר.
מערכת שעות - זוכרים? טבלה שבעמודה הראשונה שלה כתובות שעות ההתחלה והסיום של כל שיעור, ותחת כותרת של כל יום כתובים מקצועות הלימוד. לתפיסתי, הטבלה הזו צריכה להיות מיוצרת פרקטית בידיים – כן כן, קווים עם סרגל ומילים שנכתבו בעיפרון או עטים בצבעים שונים. צבע אחד לזום, צבע אחר לשיעור היברידי וכן הלאה. ממש כמו זאת:
מניסיון ומבחינה מעמיקה שלי על תלמידיי, עולה שהיצור הארכיאולוגי הזה הוא עדיין הכלי היעיל ביותר, ואולי בעצם הכלי היעיל הראשון בחשיבותו לניהול זמן והעצמה.
במקום השני והשלישי המכובדים לא פחות, שני כלים מפתיעים בפשטותם וזמינותם, קבלו אותם:
לוח שנה ויומן.
בדקו האם בין הסגרים הילד שלכם הבין איך בנויה השנה? תגלו שרובם לא הבינו. האם הילדה שלכם יודעת מה הכוונה כשהמורה כותבת "23/4 - הגשה בספרות"? אולי המורה בכלל כותבת את התאריך באותיות? האם הם יודעים לתרגם את תאריך ההגשה ולחלץ ממנו כמה ימים יש להם להתכונן, ואיפה הוא נמצא ביחס לשאר התאריכים?
קנו להם לוח שנה יפה וגדול, עם לורד כיפי עבה, בו ימחקו כל יום שעובר. זה מעצים ומקרקע.
ובאשר ליומן... נו, כזה כמו פעם עם דף או עמודה לכל יום. זו יכולה להיות גם מחברת פשוטה (אמיתית! לא ב-Word) עם טבלה שהתלמידים יציירו לבד, וכוללת את הקטגוריות: יום ותאריך, מקצוע, המטלה שקיבלתי, איפה ולמתי יש להגיש. מידי יום הם ימחקו מטלות שביצעו – איזה סיפוק!
*המלצה חמה למורים: שיקלו מהלך אנרכיסטי ואנכרוניסטי - הקדישו שיעור זום בקבוצות קטנות (עד 10 תלמידים) ליצירת מערכת אישית לתלייה + יומן + טיול בקניון האינסופי של גוגל לאיתור לוח שנה שעושה להם את זה. מידי כמה ימים ההורה ו/או המחנך יציצו איתם במחברת, ואם ניכרים ארגון ולקיחת אחריות - תנו צ'ופר נחמד. הערכה חיובית? פיצה לכל המשפחה? (כותבת המאמר בהחלט לא מעודדת את שיטת המקל והפיצה, אך להתנעה ראשונה זה פיתרון מצוין).
פלא! מחברת שורות שהוסבה ליומן
ויש גם יוצאים מן הכלל: עדיף שתלמידים מסוימים יכינו מערכת דיגיטלית ולא בדף ועיפרון; ויש תלמידים שלא מסוגלים בשום אופן להכין לעצמם מערכת מסיבות מוטוריות, ואז הורה או חבר יכולים להכין להם. אבל(!) יכול להיות שהדבר הנכון לתלמיד או התלמידה, הוא דווקא שיצרו בעצמם מערכת מכוערת להפליא ויתלו בחדר. הם ייעזרו בה כדי לשלוט בזמן ובמשימות, וילמדו מכך שבעיותיהם המוטוריות לא יעצרו אותם מלהצליח בלימודים.
בישום הגישה הזו גלומה לא רק מתנה שמקבלים בני הנוער, ההורים והמורים. ללמוד להתארגן נכון זה לא רק טוב, כיף ויעיל. זו אף האחריות של ההורים ואנשי החינוך, להיות מעורבים בכך.
מאפייני הזמן המודרני, התכנים הנצרכים במסך והסגרים - כל אלו טשטשו יותר מכול את הגבולות בין "ילד/נער/מבוגר" ובעיקר טלטלו את עולמם וזהותם שרק מתחילים להיבנות. ההורים והמורים של 2021 צריכים תזכורת חשובה למה שהם ידעו ושכחו: בני נוער בכיתות ז-י"ב הם עדיין ילדים. זה נכון ביתר שאת בחטיבת הביניים. שם, היכן שהילדים כל כך רוצים שישחררו אותם, זה בדיוק המקום להמשיך ולעטוף אותם, ולשלוח מסר ברור: "אני פה בשבילך ואני שמה לב מה קורה איתך. את/ה תחת מבטי הבוחן". וגם עוד כמה מסרים יותר קונקרטיים, שהאחריות למימושם עדיין נמצאת בחזקת ההורים:
יותר מתמיד, ארגז הכלים החשוב ביותר שההורים, בהנחיית הצוות החינוכי, צריכים להעניק לילדים, הוא זה של פעם. כדי שיתמודדו עם אתגרי הקידמה, עלינו קודם כל לצייר אותם בשתי אפליקציות חיוניות: דף וכלי כתיבה.
מסכימים עם לא שוטרת? מוחים בתוקף? שתפו אותנו למטה בתגובות.
מורה להיסטוריה ומחנכת בחטיבת הביניים. בעלת תואר שני בהיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב.
