כך גייסתי את הווטסאפ לשירות שיעורי האנגלית בחטיבת הביניים

לפעמים נראה שהם פשוט לא מוכנים להיפרד מהאפליקציה הזו, אפילו לחמש דקות רצופות של קשב בשיעור – כל הזמן מעדכנים, מתעדכנים ומפטפטים. אז מה נשמע? או ווטסאפ? האמת היא שהכל בסדר. מחקרים מראים שהאפליקציה הסוחפת הזו יכולה להיות גם יתרון ללמידה.

מערכת החינוך עברה בחודשים האחרונים שינוי שטרם נראה כמותו. המושג "פדגוגיה חדשנית" התעצם ועימו גם ההבנה כי העשייה החינוכית באה בד בבד עם הרלוונטיות לחיי היומיום של תלמידים ומורים. המושג "פדגוגיה חדשנית" מתאר מבנה לימודים גמיש, מותאם לתהליכי שינוי חברתיים-תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה בדבר מהות הדעת.

"הוראה איכותית וטובה היא הוראה היוצרת אצל התלמידים הנעה ורצון ללמוד", כך מסבירה מלכה וידיסלבסקי במאמרה "פדגוגיה חדשנית ודמות הלומדים הרצויה במאה ה-21". "התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה, מזמנים עיסוק בסוגיות אקטואליות ובדילמות המפתחות מודעות חברתית-סביבתית והעיסוק בהם נעשה בסביבה לימודית, שבה יש שילוב של הטכנולוגיה בתהליכי ההוראה-למידה-הערכה ובניהולם".

למידה ניידת: בכל רגע ובכל מקום

יישום המושג "פדגוגיה חדשנית" בא לידי ביטוי באמצעות למידה ניידת. בעבר, למידה ניידת שימשה בעיקר לפעילויות שתוכננו בקפידה על ידי מחנכים ואנשי טכנולוגיה ואילו בהווה, לומדים מונעים יותר ויותר מצרכי הלמידה האישיים שלהם. למידה יכולה להתחולל במגוון דרכים: שימוש במכשירים ניידים לטובת כניסה למקורות חינוכיים, תקשורת עם אחרים וכן יצירת תוכן, הן בתוך כתלי הכיתה והן מחוצה לה. מעצם כך, למידה ניידת המתמקדת בהבניית מידע אישי ושיתופי בסביבה אותנטית, הקשורה לעולמם של הלומדים, מאפשרת מתן ביטוי לסקרנותם הטבעית ומטפחת חשיבה מסדר גבוה ויצירתיות.

במרבית המקומות בעולם, המכשיר האישי משמש להגברת הנגישות למידע לימודי, לשיתוף מידע לימודי עם אחרים, לשיח עמיתים פורה ולתקשורת יעילה לצורכי לימוד עם המורה או עם קבוצת הלמידה. השכיחות והרבגוניות של הנייד הפכו אותו לפלטפורמה מועדפת על לומדים רבים ובכך מתבטל למעשה השימוש במחשב, המועדף על ידי הדור הקודם.

למידה ניידת מתייחסת ללמידה באמצעות מכשירי כף-יד, הזמינים בכל זמן, בכל מקום. למידה כזו יכולה להיות פורמלית ולא-פורמלית. האתגרים העיקריים אשר יש להתמודד עמם בלמידה מסוג זה הם הימנעות מהסחת דעת, בעיות בריאות כתוצאה משימוש בלתי פוסק במכשיר וסוגיית הבטחת הפרטיות של המידע האישי.

בתקופת הקורונה התעצם השימוש בלמידה הניידת בקרב אוכלוסיית המורים. נפתחו קבוצות רבות של צוותי הוראה, שמטרתן היא השבחת ההוראה. במחקרים שנערכו, נמצא כי שימוש בסמארטפון חיזק את יכולת החשיבה הביקורתית, החשיבה היצירתית, התקשורת ושיתוף הפעולה של הלומדים. בהתאם לכך, משרד החינוך ממליץ לנצל את בקיאותם של התלמידים בהפעלת המכשירים הניידים לצורכי למידה ולא רק לצורכי משחק ותקשורת.

פרסום פעילות קבוצת תלמידים

יתרונות הלמידה הניידת:

1. מעודדת את הלמידה בכל מקום ובכל זמן. למידה מתוך "העולם האמיתי" מאפשרת ללומדים ללמוד יחד, לעבד מידע מחוץ לחדר הכיתה, לגשר בין למידה פורמאלית ללא פורמאלית, כשהיא נעשית גם במהלך שעות הלימודים וגם בשעות הפנאי ובבית.
2. מותאמת אישית ומאפשרת יוזמה ובחירה אישית של הלומד במה להתמקד.
3. מעצימה לומדים במצב סוציו-אקונומי נמוך, בשל העלות הנמוכה הכרוכה בה.
4. מאפשרת פיתוח כישורי למידה אישיים, על ידי מתן מענה לשונות בין התלמידים והאפשרות להתמודדות ולמידה אישית.

למידה ניידת באמצאות הווטסאפ

תלמידים ומורים מדווחים כי שימוש באפליקציית ווטסאפ עזר לתלמידים לפתח את כישורי האנגלית, העשיר את אוצר המילים שלהם וכן איפשר לתלמידים ללמוד מטעויותיהם של חבריהם. האפליקציה עוזרת לתלמידים לפתח את הכתיבה שלהם, להתגבר על הפחד שלהם להשתמש בשפה זרה ולמעשה, עוזרת להם להאמין ביכולות שלהם.

מיומנות הכתיבה הינה אחת ממיומנויות הבסיס. בכדי לפתח אותה, מורים יכולים ליצור מגוון פעילויות כתיבה בקבוצות. פעילויות אלו מותאמות ברמתן לרמת הלומדים. בנוסף, המורים יכולים להשתמש בספרות אנגלית כבסיס למשימות הכתיבה.

יתרונות הלמידה באמצעות האפליקציה

1. מחקרים הראו כי למידה באמצעות ווטסאפ אפקטיבית יותר מהלמידה המסורתית.
2. תרומה לתקשורת ולשיתוף פעולה וגישור על פערי ידע ומרחק פיזי.
3. תרומה למוטיבציה ולהתלהבות מהלמידה, מתוך הנאה בקריאת אנגלית כשפה זרה.
4. מתמקדת בהפצת מידע ולא בהצגת מידע. השימוש בניידים מאפשר תקשורת מיידית ושיתוף במידע, המעודדים למידה שיתופית.
5. שיח פתוח בין מורה לתלמיד.
6. זמינות בכל מקום ובכל זמן.
7. הרחבת משך זמן הלמידה מעבר לשעות בית הספר, זמינות המורה, הנגשת חומרי הלימוד.

לומדים אנגלית בקבוצה סגורה

במחקר שנעשה באוניברסיטה במפרץ הפרסי בקרב תלמידים ברמה בסיסית באנגלית, נבחנה רמת האנגלית של תלמידים באוצר מילים. במחקר השתתפו תלמידים שלמדו באמצעות אפליקציית ווטסאפ וכן תלמידים שלמדו בשיטה המסורתית של מחברת וכלי כתיבה. תוצאות המחקר הראו באופן מובהק כי התלמידים שלמדו באמצעות האפליקציה, שיפרו את אוצר המילים שלהם באופן ניכר.

השימוש באפליקציה ככלי למידה היווה התנסות חיובית למרבית המשתתפים והביא לעלייה במוטיבציה שלהם ללמידה. כמו כן, נמצא כי תלמידים ביישנים שלא משתתפים בשיעור מסורתי, משתתפים בדיונים באפליקציה.

יחד עם תוצאות אלו, מצא מחקר אחר השפעה שלילית של השימוש בווטסאפ בהוראת אנגלית כשפה זרה על פיתוח מיומנויות כתיבה הולמות. בהתאם לכך, על המורים ליצור שורה של חוקים בכדי לשמור על מיקוד התלמידים במשימה. תלמידים נוטים לבזבז זמן רב על שיח ברשת ומאבדים תחושת זמן. מומלץ להשתמש בווטסאפ לשליחה וקבלה של שיעורי בית, משום ששיעור התלמידים שמבצעים את המשימה בווטסאפ גדול משיעור התלמידים שעושים זאת בדרך המסורתית.

מניסיוני האישי עם תלמידי חטיבת הביניים ניתן למקסם את השימוש בווטסאפ לשיפור מגוון מיומנויות הכתיבה באנגלית בקרב דוברי עברית. הנה כמה המלצות:

• פתחו קבוצת ווטסאפ עם תלמידי הכיתה, הגדירו לה שעות פעילות וקבעו מספר חוקים והנחיות: ניתן לתקשר באנגלית בלבד. אין לתקן חברים. יש לכתוב בשפה נכונה ולא בקיצורים (YOU=U).
• מומלץ לפרסם בפרטי הקבוצה מידע חשוב ללמידה, כמו קישור למרחב פיזיטלי ובו כל המידע הנדרש לתלמידים בלחיצת כפתור, קישור קבוע למפגשי זום וכדומה.
• הגדירו בפני התלמידים כי עליהם לבדוק ולהגיב בקבוצת הווטסאפ הכיתתית על בסיס קבוע.
• חשוב לשלוח את פירוט מטלות שיעורי הבית בקבוצה, בפירוט ובאנגלית.
• מומלץ להשתמש בכלי מעבר להעברת מסרים. יש לשלוח מטלות אשר ביצוען גם הוא יעשה בווטסאפ (מטלות החל ממשימת כתיבה וכלה בפעילויות, כמו יצירת קליפ או מם, המשלבים כולם כתיבה ברמה זו או אחרת).
• מומלץ לשחק עם הילדים משחקים המערבים מיומנויות של כתיבה ואיות, כמו משחקי מילים, חידות, שליחת תמונה שעליה התלמידים נדרשים לשאול שאלות וכדומה.

המקורות למאמר:

• האם הזירה הכיתתית עוברת לווטסאפ? דשן, מ' ,בוכניק, ד' וברוכסון, ש' (2014).
• פדגוגיה חדשנית ודמות הלומדים הרצויה במאה ה-21, וידיסלבסקי, מ' (2011).
• יישומי מדיה דיגיטלית ורשתות חברתיות בהוראה ובלמידה, זייפרט, ת' (2016).
• The impact of WhatsApp on EFL students' vocabulary learning, Bensalem, E. (2018).
• Using mobile devices to leverage student access to collaboratively generated re-sources: A case of WhatsApp instant messaging at a South African University, Chipunza, P. R. C. (2013)..
• An overview of mobile assisted language learning: From content delivery to supported collaboration and interaction, Kukulska-Hulme, Agnes and Shield, Lesley (2008)..
• Smartphones Promote Autonomous Learning in ESL Classrooms, Ramamuruthy, V., & Rao, S. (2015).  ‏
• Salem, A. A. M. (2013). The impact of Technology (BBM and WhatsApp Applications) on English Linguistics in Kuwait.  International Journal of Applied Linguistics & English Literature. 2(4), 64-69.

יש לכם עוד רעיונות לשימוש בווטסאפ ללמידה? ספרו לנו, כאן בתגובות, כדי שמורים אחרים יוכלו ללמוד מכם.