לקדם מצוינות
הוא מושא הגאווה של המחנך שלו, רכז השכבה וכמובן, הוריו. כשמדברים עליו, עולה חיוך על הפנים. הוא תמיד הכוכב בכיתה ובכל סוף מחצית מקבל תעודת הצטיינות. כן, עידו הוא תלמיד מצטיין – זה שאת תמונתו מדמיינים כשאומרים "ילד טוב". זה שכולם יודעים שיגיע לגדולות.
דמותו של עידו היא דמות "התלמיד המצטיין" שכולנו מכירים וזה גם מה שאני הכרתי. אפילו הייתי אחת כזו בעצמי, יחד עם עוד 40 בני כיתתי במגמה הטכנולוגית. היה לי ברור שלתלמיד המצטיין יש תמיד תעודה מושלמת והוא זה שיצליח בחיים. היום אני יכולה לומר שהתפיסה הזו מאוד לא מדויקת. אין ספק שהציונים הטובים פתחו לכולנו את שערי האקדמיה, אך זה לא בהכרח גרם לכולם להפוך למצטיינים גם בהמשך. מכאן עלתה השאלה, מה גורם לתלמיד שמצטיין בבית הספר, להפוך להיות מצטיין גם בחיים?
כדי להבין זאת, נצטרך קודם כל להפריד בין שני מושגים - הצטיינות ומצוינות, אשר נתפסים כאותו מושג, אך למעשה יש ביניהם הבדלים מהותיים. הצטיינות נמדדת על ידי תוצאה סופית, כמו ציון, תעודה או דירוג. היא יחסית ולכן מקושרת לתחרותיות ושמה דגש על התוצאה ולא על הדרך.
מצוינות, לעומת זאת, מתייחסת להנעה הפנימית. כלומר, למוטיבציה של אדם להשתפר, להתקדם ולהשיג את מטרותיו. היא באה לידי ביטוי בשיפור הפנימי התמידי של האדם בביצועיו ותהליכיו ונמדדת ברצון שלו להמשיך להתפתח, להתמיד, להשקיע ולקדם את עצמו כמה שיותר.
אז עכשיו, כשההבדל בין השניים מובן יותר, נשאלת השאלה האם תלמיד מצטיין הוא גם תלמיד מצוין או שההיפך הוא הנכון?
במשך עשר השנים שבהם לימדתי מתמטיקה בתיכון, השאלה הזו העסיקה אותי רבות. לימדתי מאות תלמידים בכל רמות הלימוד ולא יכולתי שלא להבחין בהבדלים בין התלמידים. לימדתי תלמידים מצטיינים ברמת חמש יחידות, אך עם מעט מאוד מוטיבציה להשקיע בלמידה. לעומת זאת, לימדתי תלמידים של שלוש יחידות שהדגימו מצוינות, שבאה לידי ביטוי בנחישות, התמדה ו"רעל בעיניים". לא יכולתי שלא לתהות מה הבדיל ביניהם ויותר מכך, לנסות ללמוד איך מקדמים תלמיד ב-3 יחידות לימוד ל-5 ואיך ניתן לעורר את המוטיבציה והנחישות אצל התלמיד בחמש יחידות?
ככל שצללתי יותר פנימה לספרות, כך גילית שלהיות מצוין לא מתבטא רק בפן הלימודי, אלא בעיקר בפן המנטלי. החוקרת אנג'לה דארקוורת', שחקרה את תחום ה-GRIT, מתארת שמצוינות והצלחה מגיעים מלהט, התמדה ונחישות ולכן, כדי להפוך למצוין, חשוב לפתח את ההיבטים המנטליים האלו. הפסיכולוג אנדרס אריקסון טוען שמצוינות מגיעה מהתמדה ממוקדת במטרה, כלומר, מטרה מוגדרת, עם תתי מטרות ופעולות ברורות, שנועדו להשיג את מטרת העל. מכאן ניתן להסיק שמצוינות דורשת כוחות מנטליים, שבנויים ממטרות ברורות, תרגול קבוע ונחישות, הרבה נחישות.
ככל שקראתי יותר מחקרים, כך הגעתי למסקנה שלמצוינות יש שני צירים: הציר הלימודי והציר המנטלי. מתוך מחקרים אקדמיים ולצד ההתנסות שלי עם מאות תלמידים וסטודנטים, בניתי את מערכת "צירי המצוינות". המערכת מאפשרת לאפיין את ההצטיינות והמצוינות של התלמידים ומאפשרת להתאים את הסיוע הנדרש לכל תלמיד, בכדי להביא אותו להצלחה בכל אחד מהצירים.
הציר האופקי במערכת, הנקרא הציר הלימודי, בנוי ממספר גורמים:
פיתוח הציר הלימודי הוא בעיקר בשליטת המערכת החינוכית והמורים. הם אלו שאמורים להקנות לו את הידע הפדגוגי, לצד המיומנויות והכלים העוסקים בלמידה.
הציר האנכי נקרא הציר המנטלי והוא בנוי מהגורמים הבאים:
הציר המנטלי מתפתח בעיקר בתהליך פנימי של התלמיד. עם זאת, כדי ליצור שינוי בציר המנטלי, יש צורך להעלות את המודעות של התלמיד לגבי התפיסות והאמונות שלו, לעזור לו לנסח מטרות ברורות וכן לייצר עבורו סביבה שמעודדת חקר וגילוי, בכדי לעורר אצלו את המוטיבציה הפנימית. לכן, הציר המנטלי יכול להתפתח באמצעות התיווך הנכון של סביבת התלמיד, שכוללת את המורים וההורים שלו.
מערכת "צירי המצוינות" מאפשרת לאפיין את המצב הלימודי והמנטלי של התלמיד ולפיכך להתאים לו את העזרה לה הוא זקוק. באמצעות המערכת, נוכל לאפיין 4 סוגי תלמידים:
זהו המקום בו היינו רוצים שכל תלמידינו יהיו. מדובר בתלמידים שמראים גם הצטיינות וגם מצוינות. אלו תלמידים עם רמת שליטה טובה בחומר הלימודי, בעלי מיומנויות למידה טובות, שמפגינים אחריות לימודית גבוהה. בנוסף, תלמידים אלו מפגינים חוזק מנטלי, שבא לידי ביטוי במטרות לימודיות ואישיות ברורות. הם מראים נחישות והתמדה, יודעים ללמוד מטעויות וכישלונות לא מעכבים אותם.
הם חדורי מטרה, שואפים להיות מצוינים ויעשו הכל כדי להשיג את מטרותיהם. תלמידים אלה מגיעים מוכנים לשיעור, שואלים שאלות, מבקשים עוד תרגולים, יושבים בקדמת הכיתה כדי להבין טוב יותר ומראים רצון אמיתי להצליח. מדובר בתלמידים "טובים", שלרוב ישובצו בהקבצות הטובות בגלל הנחישות שלהם, אך הציונים שלהם לא תמיד משקפים זאת. הם מאוד רוצים להצליח, אך הציונים שלהם בינוניים. בכדי לסייע לתלמידים הללו, נצטרך לחזק את הציר הלימודי שלהם. לרוב נוצר אצלם פער לימודי משנים אחורה, שמעכב את ההתקדמות הלימודית שלהם ולכן כדאי לתת להם מבחני מיפוי משנים קודמות, בכדי לאתר את הפער הלימודי ולגשר עליו, באמצעות תרגול ממוקד.
אלו התלמידים ה"מתקשים", גם בהיבט הלימודי וגם בהיבט המנטלי. הם סוחבים פערים לימודיים רבים, לעתים עוד מתקופת היסודי. לתלמידים אלו יש קושי בלימוד עצמי, משום שחסרות להם מיומנויות למידה בסיסיות. בנוסף לכך, הם איבדו את האמונה ביכולות שלהם והעצוב יותר הוא שכנראה גם הסביבה איבדה אמון בהם. ברביע הזה נמצא פעמים רבות תלמידים בהקבצות הנמוכות ביותר, שלעתים גם מפגינים בעיות התנהגות ונתפסים כתלמידים "בעייתיים".
כדי לסייע לתלמידים אלו, חשוב לעבוד בצורה ממוקדת בשני הצירים. קודם כל, לחזק את האמונה שלהם בעצמם וזאת על ידי חיזוק האמונה שלנו בהם. במקביל, להתחיל לעבוד על הציר הלימודי וליצור הצלחות קטנות לאורך הדרך, בכדי לחזק את המוטיבציה הפנימית שלהם בעצמם וביכולותיהם. חשוב ליצור עם התלמידים הללו מטרות ממוקדות וקצרות טווח, הן בהיבט האישי והן בהיבט הלימודי. בדרך הזו, נחזק את מרכיב המצוינות אצלם, בשאיפה לחזק את מרכיב ההצטיינות.
את התלמידים הללו לא תמיד קל לזהות והרבה פעמים הם ישתייכו לרביע הראשון, לאור הישגיהם הלימודיים. עם זאת, נוכל לאתר אותם בעיקר בזמן "משברים לימודיים", כמו: מבחני מיון, תחרויות, מעבר מהיסודי לחט"ב או מחט"ב לתיכון וכדומה. מדובר בתלמידים חזקים לימודית, שלומדים בהקבצות הגבוהות. אלו תלמידים שכמעט לא מתאמצים; לפעמים נראה שהם מזלזלים בלמידה ולמרות הכל, מוציאים ציונים גבוהים.
לתלמידים כאלו קיימת תפיסה שמאמץ זה לחלשים. תדמית זו נבנתה ממסרים מהסביבה ששיקפו להם מגיל קטן על יכולותיהם הלימודיות הגבוהות וכתוצאה מכך הם נמנעו מאתגרים שיכולים לסדוק את התדמית שלהם. עם זאת, ברגע של משבר לימודי, הדימוי העצמי והתדמית יכולים להיפגע. ערך ההצטיינות מאוד חשוב לתלמידים אלו ולכן הם יתרכזו בעיקר בתוצאה הסופית ולא בתהליך. הם יפגינו רמת תחרותיות גבוהה מול חבריהם, יתקשו בקבלת הפסדים או בציונים נמוכים ויישברו מנטלית לאור כישלונות.
כדי לסייע לתלמידים אלו, נרצה לחזק אצלם את הציר המנטלי ובעיקר את מרכיב המצוינות. ראשית, נעבוד איתם על המיינדסט שלהם ללמידה, נשבור תפיסות מעכבות על מאמץ והתמדה, נעבוד על הצבת מטרות אישיות ונבצע תהליך של הערכה עצמית. חשוב לחזק אצלם את הדגש על התהליך ולא על התוצאה הסופית. לכן, יש לשקף להם את הפעולות שעשו, כדי להגיע לתוצאות ולבחון איתם כיצד ניתן לשפר את התהליך להשגת תוצאות טובות יותר.
איך אתם מובילים את תלמידיכם למצוינות ולא להצטיינות בלבד? נשמח שתשתפו אותנו, כאן בתגובות.
