נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
"לימדת אותי והסברת לי למה צריך להגיע לבית הספר. פשוט תודה", כתב התלמיד אופק למורה חגית (השמות בדויים). בשנותיו הראשונות בבית הספר אופק הרגיש שלא מכבדים אותו ורק רואים את הבעיות שהוא עושה. כשהגיע לחטיבת הביניים ופגש את חגית, מורת השילוב שלו, הכל השתנה. אחרי שלושה חודשים הוא כתב לה: "בימים הראשונים ממש לא אהבתי לבוא, אבל היום אני מרגיש חכם, לומד ומצליח והכל בזכותך". איך יצרה חגית את השינוי הזה?
איש חינוך, בין אם הוא עובד עם ילדים או עם מבוגרים, צריך לגעת בשני תחומים עיקריים. מחד, פיתוח תקשורת ויחסי אמון עם הלומדים ומאידך, לעסוק בלמידה ובהתפתחות מתמשכת, רכישת כלים חדשים ואסטרטגיות הוראה, תוך התאמה למציאות המשתנה.
כמו בכל מערכת יחסים, גם כאן מוטלת על המורה האחריות ליצור מערכת יחסים של אמון ושיתוף, שתהווה תשתית לקשר איכותי, שיעודד מוטיבציה ללמידה ולשיתוף פעולה בתחומים מגוונים, כדוגמת הובלת פרויקטים או מיזמים חינוכיים.
איך עושים זאת? מצאו דרך להעביר לתלמידים מסר מהחוויות האישיות שלכם כבני אדם. אילו חוויות עברתם בעצמכם; איך צברתם הצלחות וחוויות מתקנות. שיח שכזה נותן לתלמידים תחושה שהאדם המלמד אותם אינו מנותק מההוויות החברתיות שלהם או מהקשיים הלימודיים שהם חווים וכך נוצר ממשק חוויתי משותף. הממשק החווייתי ממשיך גם להיכרות עם תחומי העניין של התלמידים, בין אם מדובר בספרים, סדרות, משחקי מחשב, ספורט, ריקוד ועוד, ושילובם בתוך תוכנית הלימוד.
מבוגרים שוכחים לפעמים כמה קשה להיות ילד, מתבגר או סטודנט. הבנת התהליכים הפסיכולוגיים וההתפתחותיים האופייניים לכל גיל יכולה לסייע להבין את התלמיד ולתמוך בו. למשל, אם אנחנו כאנשי חינוך מבינים שחלק מהתנהגויות של מתבגרים הן חלק טבעי בתהליך ההתבגרות, הכולל פיתוח אינדיבידואליות וחיפוש המקום האישי והייחודי, יהיה קל יותר להבין סיטואציות מסוימות ולתת למתבגר תחושה שהוא לא שקוף. כל בן אדם, בוודאי תלמיד, רוצה שיראו אותו, שיתייחסו אליו ושיציינו אותו לטובה.
הצעה: נסו להיכנס לרגע לנעלי התלמיד ולראות את המצב מנקודת מבטו. חשבו מה באמת חשוב לכם. לדוגמא, האם זה הכרחי לחייב תלמיד שמתקשה לשבת לאורך כל השיעור, לשבת? אולי הוא יכול ללמוד גם בזמן שהוא עומד מאחורי הכיתה?
על איש החינוך להפגין אמפתיה ופתיחות ולעודד שיחות גם על נושאים שאינם לימודיים. אם תלמיד לא מגיע לשיעורים או לא מכין שיעורי בית, ניתן להוריד לו ציון או לא לאפשר לו לגשת לבחינה, אבל אפשר גם לשאול את הילד למה הוא לא הגיע לשיעור, איך מתגברים על המכשול שקיים אצלו ואיך אפשר לעזור לו לחזור לתלם. זאת ועוד, תלמידים וסטודנטים רבים לא מעריכים את עצמם מספיק, מפחדים מכשלון וחוששים לשוחח על כך. על ידי שיח של אמפתיה ופתיחות, ניתן להתייחס לפחדים שלהם, להדגיש את יכולותיהם וכך להעצים ולטפח מוטיבציה ללמידה.
הצעה: הכינו מחברת הצלחות שעולות בקנה אחד עם היעדים שהצבנו. בנו טבלת תיעוד של התמודדות עם נושאים מסוימים שמסמנים הצלחות, תיעוד חיזוקים ממורה.
העיסוק החינוכי לא מתמצה רק בתקשורת בין אישית וביחסי מורים-תלמידים. היות ואנו חיים במציאות משתנה, חובה על אנשי חינוך להתעדכן, להתפתח וללמוד על עצמם, על תלמידיהם ועל דרכי הוראה מגוונות וחדשניות וכך ליצור התפתחות אישית ומקצועית מתמשכת ודינמית.
הצעה: השתמשו ביכולות הטכנולוגיות של תלמידיכם, בני הדור החדש, כנקודות חוזק להעצמה שלהם. בקשו מהם למשל לעזור ולתכנן שיעור באמצעות הכלים הטכנולוגיים בהם הם שולטים.
כאנשי חינוך, אנו צריכים לעשות חשיבה אישית מעת לעת ולשאול את עצמנו מה אנו יכולים לעשות יותר טוב מחר? מה אפשר ללמוד מאינטראקציות עם תלמידנו, מהשאלות שלהם, מההצלחות שלהם או מהקשיים העולים מהכיתה? מה אנו צריכים לעשות כדי לקדם תהליך חינוכי מסוים? כיצד לתת לתלמידים כלים טובים יותר ללמידה תוך התייחסות לקשייהם? מה אנו חייבים לדעת על כל תלמיד על מנת לתמוך ולקדם אותו? במילים אחרות, חשוב לבצע תהליך מטה-קוגניטיבי בו חושבים על החשיבה של עצמנו ושל האחר כל העת. זהו היכן עתידים להיות קשיים עבור התלמידים ובדקו מה ניתן לעשות כדי לסייע להם.
הצעה: מעבר למטרות הכיתתיות, בנו לעצמכם מערכת מטרות אישית עבור כל תלמיד ותלמיד. אפילו משהו מינימלי שיכול לחזק אותם: למשל, לשאוף ששחף יישיר מבט כשהוא מדבר, שרותם תחוש תחושת הצלחה או שתסמוך יותר על חבריה או עליך. יכול להיות שיהיו כמה תלמידים עם אותה מטרה.
באופן טבעי, הליך החשיבה שתיארתי כאן, מביא להתאמת אסטרטגיות הוראה אל התלמידים. למשל, שימוש בהדגמה או שילוב אמצעים ויזואליים, שילוב של פעילויות אינטראקטיביות ובניית משחק לתרגול ידע, לימוד מחזה דרך משחק וקישור לעולם התוכן של התלמידים.
העבודה החינוכית מאתגרת ועמוסה מבחינה רגשית. חשוב לא להתייאש ולאבד את הסבלנות. לכן, אנשי חינוך זקוקים לתמיכה וליווי גם בעצמם. חשוב מאוד להעצים את הצוות החינוכי ולדחוף אותו להשתתפות בסדנאות להעצמה ופיתוח חוסן אישי.
איש חינוך הנוגע בעשייתו בעולם התקשורת ויחסי אמון עם הלומדים וגם בלמידה ובהתפתחות אישית מתמשכת, מובטח לו שיצליח לחנך אנשים ולהעמיד דור שלם יותר.
