נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
ירדן הגיעה אלי השבוע וסיפרה שהחליטה לפרוש ממגמת הפיזיקה. קשה לה והיא לא כל כך מצליחה. וחוץ מזה, עכשיו חוזרים לתנועות הנוער וזה חשוב לה והיא רוצה להשקיע בזה השנה, אז היא החליטה לעבור למגמה אחרת.
נשמע לכם מוכר? אם אתם מורים למגמת פיזיקה, בוודאי נתקלתם בתופעה. אחוז הבנות המסיימות את המגמה עומד על 38% מכלל התלמידים בוגרי המגמה. אחוז זה מהווה שיפור משנים עברו, שבהן אחוז הבנות עמד לכל היותר על 25%, אבל עדיין רחוק מלהיות 50% מהכיתה.
הנחת המוצא היא שבנות יכולות ללמוד פיזיקה ולהצליח בדיוק כמו בנים ולהסללה של בנות ל"הומני" ובנים ל"ראלי", אין מקום בימינו. לראיה, אחוז הבנות היום בחמש יחידות מתמטיקה עומד על סביבות ה-50%.
מקומות עבודה מודעים היום לצורך בגיוון תעסוקתי, לא רק כדי לצמצם פערים חברתיים או להצטייר כ"חברתיים" יותר, אלא גם לצורך הצלחתם. ככל שהעסק או החברה יהיו מגוונים יותר, כך יש להם סיכוי גדול יותר להצליח, מכיוון שגיוון מביא מגוון רחב של גישות ורעיונות יצירתיים. לאור זאת, אם נפתח את עולם הפיזיקה לבנות, הבנות ירוויחו מכך שיותר אפשרויות ייפתחו בפניהן והעולם ירוויח מכך שהמדע יתקדם באופן משמעותי יותר.
כמדינה מעוטת משאבים, ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר שלנו ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על 50% מהאוכלוסייה בתחומים מסוימים. לאור זאת, חשוב לעודד בנות ללמוד פיזיקה וזה נכון גם במקצועות אחרים, שבהם יש באופן מובהק יותר בנים (כגון מדעי המחשב, הנדסה ועוד).
מה ניתן לעשות עם מיעוט בנות? מחקרים מראים כי לעמדות המורים ואסטרטגיות ההוראה שלהם יש השפעה משמעותית בבחירת בנות במגמה ובהתמדתן (Mooney, 2018). כדי להבין את ההשפעה שיש למורים על מספר הבנות בכיתה, נרכיב משקפיים מגדריות וניכנס לכיתה. נתבונן בפעילות החינוכית שלנו ממבט מגדרי.
בשלב הראשון נתחיל בסקירת מצב – מה מצבנו. התבוננו בכיתה שלכם ובידקו כמה תלמידים וכמה תלמידות יש שם. זה המצב המצוי. המצב הרצוי הוא שיהיו חמישים אחוז תלמידות. כעת נראה מה ניתן לעשות לשם כך. ישנם מספר תהליכים המתרחשים בכיתה, שעלינו להיות יותר מודעים אליהם.
נסו להתבונן בספרי הלימוד שלכם במבט מגדרי. כמה נשים מופיעות בהם, מבחינה גרפית, תוכנית ודידקטית? וכאשר הן מופיעות, האם הן מופיעות בצורה סטראוטיפית? אם מצאתם שספרי הלימוד לא מספקים ומוטים מגדרית, מומלץ להעדיף ספרי לימוד מאוזנים יותר. אם בכל זאת בחרתם בספרי הלימוד הנוכחיים, יש לאזן זאת באופן אחר בכיתה.
"כתלמידת כיתה ט', איני יכולה לתאר את הכאב שבקריאת המילים המדירות שנמצאות לדוגמה בראשית כל תרגיל בספרי מתמטיקה – 'פתור את התרגיל'. פתור, הדגם, שרטט, נמק, הוכח. ה"פתור" צורם, שתלטני ומתנשא. הוא מוחץ ומוחק את הנוכחות הנשית מעל הבמה. בלי לשים לב, השפה מרגילה אותנו לראות במין הגברי את ברירת המחדל, את הקהל - הציבור שאליו אנו פונים ופונות" (מגד זימרן, תלמידת כיתה ט' בתיכון פלך לבנות בירושלים, מתוך תגובות קוראים ב"הארץ").
עברית היא שפה מגדרית מאוד וכמעט בכל משפט ברור האם הפניה נעשית בלשון זכר או נקבה. ברירת המחדל בעברית היא כתיבה בלשון זכר יחיד: כתוב, חשוב, חשב, פתור.
מחקרים מראים כי יש השפעה על התוצאות במבחנים המנוסחים בלשון זכר ומבחנים המנוסחים בלשון נקבה, בעיקר על הציונים של הבנות. ניסוח בלשון נקבה או מעורב, יגרום לציונים גבוהים יותר אצל הבנות (קריכלי כץ ורגב).
מורים המודעים לעניין בוחרים להתמודד עם הבעיה בדרכים שונות ומגוונות. ניתן לכתוב בשימוש בזכר / נקבה, דוגמת כתוב / כתבי. יש המעדיפים לכתוב בלשון רבים: כתבו. אחרים בוחרים לכתוב שאלה בנקבה ושאלה בלשון זכר או דף שלם המנוסח פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה.
מורים שבחרו לעשות זאת, מתארים תגובות מופתעות. הבנות הופתעו מההתייחסות והבנים התקשו בהתחלה לעכל, אבל אט אט התרגלו. ניתן לנצל זאת לדיון כיתתי, תוך העלאת חלופות שונות והערכתן על ידי התלמידות והתלמידים עצמם.
כעת נתבונן במהלך שיעור במבט מגדרי. אגב, התרגיל מומלץ לכל שיעור באשר הוא ולא רק לכיתות פיזיקה. לשם כך, מומלץ לצלם את עצמכם ולהתבונן בעצמכם מלמדים. בעידן הזום זה קל מאוד. כל שעליכם לעשות הוא להקליט את עצמכם. מה עליכם לבדוק?
♦ היכן יושבות הבנות בכיתה והיכן הבנים (בשיעור פרונטלי בכיתה כמובן).
♦ כמה פעמים פניתם לבנים בשיעור וכמה פעמים לבנות?
♦ כמה פעמים נתתם לבנים לדבר וכמה לבנות?
♦ כיצד הגבתם לבנים וכיצד לבנות?
מתברר שפעמים רבות, לא רק בשיעורי פיזיקה, מורים ומורות פונים באופן טבעי הרבה יותר פעמים לבנים מאשר לבנות, גם אם מספר הבנות והבנים זהה. בנוסף, בנות לרוב יקבלו תשובה לקונית קצרה, בעוד הבנים יקבלו תשובה יותר מפורטת. בנות יקבלו חיזוק על הדרך ובנים גם על התוצאה.
רובנו, בלי לשים לב, "זורמים" עם הבנים הקופצים מהר עם התשובות (לרוב ללא הצבעה וללא המתנה לקבלת רשות דיבור מהמורה). נסו את זה בבית. בדקו כיצד אתם מגיבים. תגלו שאתם מופתעים ממה שתמצאו.
אני יכולה לומר לכם שגם אני הופתעתי ולא לטובה. זאת למרות שחשבתי את עצמי כמי שמעודדת בנות. מתברר שמסיבות שונות אנחנו נוטים לעודד יותר את הבנים ולתת להם הרבה יותר זמן אוויר.
הבנות, חסרות הביטחון ותחושת המסוגלות, יעדיפו לשבת מאחור. לרוב הן יענו רק כאשר הן בטוחות לגמרי בתשובה, בניגוד לבנים, שלרוב יקפצו, גם אם הם לגמרי לא בטוחים בתוצאה. אנחנו, כמורים, נהיה הרבה יותר תגובתיים לבנים מאשר לבנות. כך קורה שהבנות נוטות להיות "שקופות" ולהיעלם בכיתה.
פגשתי מורים לפיזיקה המבקשים מהבנות לשבת מקדימה. אחרים, שקודם כל נותנים לבנות לענות ורק אחר כך לבנים. יש את אלו שמפעילים "זמן השהיה / המתנה", מה שנקרא ""waiting time ויתנו דקה לחשוב ולא ישאלו את הראשונים המצביעים.
לא משנה באיזו שיטה תבחרו. חשוב להיות מודעים לבעייתיות שבהטיה הטבעית שלנו לתת יותר "זמן אוויר" לבנים ולעובדה שבנות נוטות להיות הרבה פחות דומיננטיות בכיתה ולבחור דרכים אקטיביות כדי לשנות את המצב, כאלו שמתאימות לכם ולכיתתכם.
ומה עם ירדן, שרוצה לפרוש מהמגמה? ברגע הראשון, כשירדן הגיעה אלי, התבאסתי, אבל התעשתי מיד. הסברתי לה שהציונים שלה מעולים והיא לא צריכה לדאוג ושאני בטוחה שבהמשך ישתפרו עוד. דיברנו על תמונת עתיד ולמה חשוב כבר עכשיו ללמוד פיזיקה, ואיך הפיזיקה "פותחת דלתות". שאלתי אותה מה קשה והיכן אני יכולה לסייע. סיכמנו שבכל שלב של היסוס או התלבטות, תפנה אלי ושאני כאן בשבילה. ירדן נשארה במגמה. ומה קורה אצלכם? אשמח לשמוע, כאן בתגובות.
ואיך אתם מחברים את הבנות למקצועות המדעיים? שתפו אותנו ברעיונות שלכם, כאן בתגובות.
