לקדם מצוינות
במערכת החינוך בארץ מדברים לא מעט על אינטגרציה ושילוב של תלמידים מאוכלוסיות שונות, בצורה שמאפשרת הוראה איכותית לכל שכבות האוכלוסייה ולכל הרמות, אבל איך עושים את זה נכון? בקנדה כנראה פיצחו את השיטה, מכיוון שלמרות שמדובר במדינה עם מגוון אתני מאוד רחב; מדינה שמקבלת אליה מהגרים רבים, אין כמעט פערים בין הישגי התלמידים המהגרים לוותיקים יותר. תוכנית הלמידה בקנדה היא אישית ומותאמת לכל תלמיד ותלמיד.
בסדרת הכתבות ללמוד מהעולם, אנחנו מנתחים בכל שבוע את הישגיהן של מערכות החינוך ב-5 מדינות מובילות בעולם (הולנד, אסטוניה, סינגפור, סלובניה וקנדה), כדי להבין מה עושים שם שעובד כל כך טוב ומה נוכל ללמוד מהם ואולי אפילו לאמץ.
במחקר עליו מבוססת סדרה זו, נמצאו 6 מאפייני חינוך, אשר הצטיירו כדומיננטיים ומשותפים לכל חמש המדינות. בכל מדינה בסדרה, נבחן את אותם שישה עקרונות (המפורטים בתרשים כאן למטה) ואת האופן בו הם באים לידי ביטוי בכל מדינה.
בכתבות הקודמות בסדרה, סיפרנו לכם את סיפור ההצלחה של הולנד, של אסטוניה ושל סלובניה. השבוע נצא למסע במערכת החינוך של קנדה. בואו נתחיל.
הישגי קנדה במתמטיקה במבחן פיזה האחרון מדורגים במקום ה-12 בעולם וזאת למרות שמאז 2003 חלה ירידה עקבית ומתונה בציון הממוצע שלה. קנדה שמרה על דירוג בינלאומי גבוה, הודות להקטנת שיעור התלמידים המתקשים, בד בבד עם שמירה על 15% מצטיינים (ממוצע ה-OECD הוא 11%).
קנדה היא אחת המדינות הפופולריות ביותר בעיני מהגרים והיא נוקטת מדיניות אינטגרציה המאופיינת במתן כבוד לתרבויות הילידיות, לצד שילוב המהגרים בזהות הקנדית. כאמור, אף שהאוכלוסייה בקנדה מגוונת מבחינה אתנית, כמעט לא ניכרים בה הבדלים בין ביצועים של תלמידי מהגרים וביצועים של תלמידים שאינם מהגרים.
מערכות החינוך בקנדה מנוהלות בנפרד על ידי כל מחוז במדינה ותוכניות הלימודים במתמטיקה, כמו בשאר תחומי הדעת, נמצאים באחריות ועד מנהל (Board) מקומי. למטרות מחקר זה נבחרה אונטריו שהיא הפרובינציה הגדולה ביותר בקנדה, לייצג את קנדה כולה. ציוניה במבחן פיז"ה דומים לממוצע הארצי. 
"עלינו לדעת היכן נמצאים התלמידים ולפתח עבורם אסטרטגיות מותאמות אישית, שמבהירות להם מהו הצעד הבא", מספר קרייג גאת'רי, יועץ מתמטיקה בוועד בתי הספר Greater Essex County District. בכל בית ספר ישנו מורה האחראי להצלחת התלמידים ותפקידו למקד את תשומת הלב ואת המשאבים של בית הספר בתמיכה מותאמת לכלל התלמידים.
כדי לקשר היטב ככל האפשר בין יעדי הלמידה לבין סגנונות הלמידה וצרכי כל התלמידים, משיגים המורים למתמטיקה מידע על התלמידים במגוון אמצעים ובהם תצפיות רשמיות ובלתי רשמיות, שאלונים, שיעורי בית, מטלות קבוצתיות, הדגמות, פרויקטים, תיקי עבודות, הערכה עצמית, הערכת עמיתים, רפלקציה עצמית, חיבורים ובחינות. התפיסה החינוכית היא כי הערכה רבה ומגוונת מעניקה לתלמידים הזדמנויות רבות להפגין את טווח הלמידה המלא שלהם.
בהתאם לממצאי ההערכה, בונה הצוות החינוכי תוכנית לימודים אישית עבור כל תלמיד ותלמידה. "במהלך שיעורי המתמטיקה", משתף קרייג גאת'רי. "המורים למתמטיקה מוודאים שהמטלות יהיו בעלות 'רצפה נמוכה ותקרה גבוהה' וכי כל התלמידים, אפילו החלשים ביותר, זוכים להזדמנות לעסוק במתמטיקה, תוך כדי הצבת אתגר לתלמידים החזקים".
"אחד הקשיים הגדולים ביותר בהוראת מתמטיקה", סיפרה בראיון ג'ודי מנדגליו, נשיאת הארגון לחינוך מתמטי בפרובינציית אונטריו. "הוא שהתחום נראה לתלמידים חסר רלוונטיות לחלוטין. כשהתלמידים מתנסים במתמטיקה שסביבם, הם מבינים שאנשים באמת משתמשים במתמטיקה".
זו הסיבה שתוכנית הלימודים של אונטריו מדגישה את הצורך להציג את המתמטיקה כשימושית. ואיך הם עושים את זה? המורים שהשתתפו במחקר, תיארו שתי שיטות לחיבור המתמטיקה לחיים האמיתיים. בשיטה הראשונה, התלמידים מנתחים נתונים שהם עצמם אספו. לדוגמה, תלמידי כיתה ט' יצאו לטורניר באולינג, תיעדו את התוצאות ובתום התחרות למדו להציג את הנתונים בגרף.
בשיטה השנייה, המתמטיקה נלמדת בהקשר של מקום עבודה אמיתי או בהקשר של יצירות או המצאות אנושיות. למשל, תלמידים למדו על דליפת נפט באמצעות נתונים שנאספו באתר ונתבקשו לבנות מודל המתאר את קצב דליפת הנפט ואת קצב ניקויו, למען הכנת טיעונים לדיון בין אנשי איכות הסביבה לנציגי חברת הנפט.
בתוכנית לימודי המתמטיקה של אונטריו מצוין ש"התקשורת והרפלקציה שמתרחשות במהלך תהליך פתרון הבעיה ולאחריו, עוזרות לתלמידים ללטש ולהבהיר את החשיבה שלהם ולראות את פתרון הבעיה מנקודות מבט שונות" (Ministry of Education, 2005). ד"ר אופירה רול, חוקרת דיאלוג ומרצה בתחום החינוך, הסבירה שכדי להקל על התקשורת הפתוחה ולאפשר לתלמידים להסתכן ולטעות, המורים בקנדה שואפים ליצור סביבות שבהן כל התלמידים מרגישים מוערכים ובטוחים בעצמם.
המורים מדגישים כי השימוש בשפה מתמטית עוזר לתלמידים להבין טוב יותר את תהליכי החשיבה שלהם עצמם ולפתח רעיונות מתמטיים באופן עקבי. בשיעורי המתמטיקה המורים מעודדים את התלמידים לבטא במילים את האופן שבו הם מבינים את החומר.
בראייה בין־לאומית דרישות הקבלה למקצוע ההוראה בקנדה נחשבות גבוהות למדי ומשך הלימודים ארוך יחסית – תהליך של 4-6 שנים. לאורך כל שנות עבודתם, משתתפים המורים למתמטיקה במסגרות פורמליות ובפעילויות בלתי פורמליות של פיתוח מקצועי. לינדי אמאטו, מנהלת התחום המקצועי באיחוד המורים באונטריו מספרת שאת הקורסים מממנים איגודי המורים, האוניברסיטאות או הוועדים המקומיים. על פי ממצאי פיז"ה לשנת 2018, 85% מהמורים בקנדה נתמכים על ידי מנטורים.
קנדה ניצבת במקום ה-11 במדד העולמי של מעמד המורה. המשכורת השנתית הממוצעת של מורים בקנדה עם כניסתם למקצוע גבוהה ב-20% מהמוצע ב-OECD, ולאחר 15 שנות ניסיון, משכורתם גבוהה ב-30% מהמשכורת המוצעת למורה עם ותק ב-OECD.
מורי אונטריו שרואיינו מאמינים שנושא הלמידה החווייתית מאוד חשוב, אך לא בא לידי ביטוי מספיק בהוראה במחוז. "המורים רוצים שהתלמידים יהיו פעילים, כיוון שמחקרים רבים כל כך מראים כי הלמידה הטובה ביותר מושגת באמצעות התנסות ורפלקציה", אמר לנו קייל פירס, יועץ מתמטיקה לכיתות גן עד יב' בוועד בתי הספר Greater Essex County District והוסיף כי "התלמידים אינם לומדים באמצעות חיקוי או שינון". בפועל, ציינו משתתפי מחקר זה כי קשה להם להביא למעורבות וחוויה סביב המתמטיקה.
מורי המתמטיקה באונטריו מעידים כי תפקיד המורה השתנה מזמן והוא כבר אינו ממוקד יותר בהעברת ידע, אלא יותר בתמיכה בלמידה. המורים מנסים ללמד נושאים חדשים מנקודת מבט המזמינה גילוי וחקר. בעיניהם, הגישה הזו מאפשרת לתלמידים שמתקשים מעט לגשת בקלות רבה יותר למטלה שהתבקשו לפתור.
"מה שבדרך כלל קורה הוא שקבוצות תלמידים משתפות פעולה ופותרות בעיות שונות ברחבי החדר עוד לפני שהמורה לימד אותם מושג כלשהו", אמר קייל פירס. "התלמידים לומדים כשהם שותפים פעילים ביצירת הידע המתמטי. זה אחד השינויים הגדולים שאני רואה". בשיטה זו ממתינים המורים עד אמצע תהליך הלמידה ויוצרים חיבורים עקיפים או מרומזים לידע או למיומנות הנלמדת, כדי לוודא שכל התלמידים משיגים את יעד הלמידה ולבסוף, חושפים את הידע המפורש באופן שיטתי.
כתבות נוספות בנושא למידה מותאמת אישית:
♦ תלמידים בכל מיני צבעים: המודל שיעזור להגיע לכל תלמיד ותלמיד / דר' הדס ברודי שרודר.
♦ למידה מותאמת אישית: כך עושים זאת באופן מיטבי.
♦ 5 שלבים [ועוד 4 דגשים] לבניית תוכנית למידה אישית לכל תלמיד.
המחקר של "היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך", נכתב על ידי נועה לורבר, בהזמנת קרן טראמפ. הדוח המלא, הקרדיטים ושמות המשתתפים במחקר כאן: מאפיינים משותפים של חמש מדינות בעלות שיעור מצטיינים גבוה במתמטיקה.
