לקדם מצוינות
התלמידות והתלמידים של היום, בעידן נגיף הקורונה, הם התלמידים אשר יובילו למציאת פתרונות למצבי קיצון עתידיים של נגיפים אחרים, סכנות אקולוגיות או רעידות אדמה בחלל. זהו בדיוק הזמן לסיעור מוחות בינתחומי בחינוך, לטובת קידום אותה חשיבה יצירתית פורצת גבולות בקרב התלמידים, שיובילו לקידום פתרון הבעיות שהעתיד צופן לנו.
למידה משמעותית: האיכויות שגילינו בלמידה מרחוק
מה למדנו מהשבועות האחרונים של הלמידה מרחוק? מחקרים וניתוחים מעמיקים עוד בו יבואו. אחת מהתובנות הנראות היא שלאחר תקופת הסתגלות, חלק מהתלמידים נהנו מהלמידה מרחוק. מדוע? ייתכן שבשל הנוחות ובשל העניין.
ידוע לכל כי אין תחליף ללמידה משמעותיתבגיוס מוטיבציית התלמיד ובתוצרי הזיכרון, כתוצאה מגיוס מערכות הקשב והמוטיבציה (ממש קיימת מערכת כזו במוח – המערכת המזו-קורטיקו-לימבית).
אם נעריך את תדירות הלמידה המשמעותית בלמידה מרחוק, בין באמצעות סביבות טכנולוגיות המציגות שאלות עם משוב אישי ובין באמצעות משימות חקר עצמאיות והאזנה לפודקאסטים שונים, נמצא שלחלק מהתלמידים התהוותה סביבת למידה עם הבדלים מסביבת ביה"ס.
מה קיבלנו? חלק מהתלמידים החוזרים כעת מלמידה מרחוק, נחשפו לדרכי למידה חדשים וחדשניים. ייתכן שדור זה, שמלכתחילה מעוניין בלמידה אחרת ומוקסם מלמידה קבועה באמצעות טאבלט או מחשב, ימצא את עצמו כעת ברמת מוטיבציה נמוכה להשתלב בפרקטיקות הוראה מסוימות שבכיתה והדבר עלול להפחית עוד את הלמידה המשמעותית.
כעת, לאחר תקופת ההתנסות של מורים ותלמידים, כדאי לשלב סביבות טכנולוגיות ופרקטיקות למידה מרחוק בתדירות גבוהה יותר, גם בתוך הכיתה. חשוב להפחית את הפערים בין פרקטיקות מגייסות בלמידה מרחוק לאלו בלמידה מקרוב, בלי לפגוע ביתרונות החשובים של הלמידה בכיתה.
המחקרים מראים שההתחלה של יצירת רעיון / מחשבה יצירתית, ראשיתה משליפת מידע מהזיכרון לטווח ארוך. על כן, חשובה השליטה בנלמד, בדרך ששומרת את המידע ולא בדרך של למידה ושינון למבחן, כשהחומר נשכח מיד בסיומו. למידה משמעותית, תסייע לזיכרון לטווח ארוך בשל גיוס מוטיבציה וקשב.
האפקט הספירלי: לכו על אימון מעורב
מעבר ללמידה משמעותית כתרומה לקידום חשיבה יצירתית, טיפ נוסף לפרקטיקת הוראה מצוי באפקט האימון הספירלי המעורב. נמצא שאימון ידע למשך זמן קבוע, המשלב מספר תתי נושאים קשורים באופן מעורב, אפקטיבי יותר מאימון מופרד לכל תת נושא. למשל, נמצא שסטודנטים שאומנו בפתירת בעיות נפח מעורבות של מספר גופים גיאומטריים הצליחו יותר במבחן, לעומת סטודנטים שאומנו במשך אותו הזמן בפתרון סטים של בעיות באופן נפרד לכל גוף גאומטרי.
הסברה היא כי עצם ההשוואה המנטלית הנוצרת באימון מעורב, בין סוגי בעיות קרובות בתחומן, מאפשרת ללומד לשים לב להבדלים ולדקויות, לייצר מסקנות ולקטרג אותן לקטגוריות מנטליות נפרדות. אפקט האימון הספירלי נמצא במגוון רב של תחומי הלימוד. חלק מהסביבות הטכנולוגיות דומות במאפייניהן לאימון ספירלי מעורב. ניתן לייצר אפקט זה גם באמצעות חוברות למידה, על ידי שילובים בין נושאים מעמודים שונים במקום התקדמות כרונולוגית בחוברת.
הדרך לתובנות היצירתיות: לגוון
לא פעם קורה שכאשר ניגשים לבעיה לאחר זמן מה, פתאום "קופצת" לראש דרך הסתכלות חדשה או שתוך כדי הרהורים, פתאום חווים את "אפקט אאוריקה" ("אהה"), לתובנה או רעיון חדש שצץ. בבעיות הדורשות חשיבה מחוץ לקופסא, חשיבה מקורית, נמצאה חשיבות גבוהה לתקופת שחרור המחשבות הקרוי אפקט אינקובציה, המאפשר את הפעילות המנטלית של נדידת המחשבות.
בניסויי מעבדה, נמצאה דרך לעקוף את זמן האינקובציה באמצעות עיכוב פעילות של האונה הטמפורלית בהמיספרה השמאלית, האמונה על תבניות מחשבה קבועות ובכך להגביר את פעילות האונה הטמפורלית הימנית, שדומיננטית בחשיבה מקורית. במחקרים אלו מצאו שהתובנה פתאום צצה במחשבה לאחר התפרצות של פעילות חשמלית גבוהה, בפרט באונה הטמפורלית הימנית.
את ההתערבות הזו לא נעשה כמובן בבתי הספר. מה ניתן לעשות? כדי לייצר שינוי בייצוג המנטלי על מנת לייצר סט של תובנות חדשות ויצירתיות, צריך להימנע ממצב של "העיוורון המוחי לתבניות החוזרות על עצמן". מצב זה מתקיים ככל שהשאלות מכילות מאפיינים החוזרים על עצמם.
למעשה, הניסיון המצטבר, דווקא ללומד המנוסה לעומת הלא מנוסה, מייצר עיוורון לפתרון בדרך שונה של חשיבה מחוץ לקופסא. זאת משום שדרכי הפתרון המועלים במחשבה מבוססים על השערה תבניתית הנובעת מניסיון עבר, שמייצרות קבעון. לכן, ריבוי שאלות אתגר המתבססות על סטים של תובנות שונות ייצרו גמישות מחשבתית.
סביבה משחררת: תנו להם לזוז
בנוסף, נמצא שקיים יתרון לסביבה המקדמת שחרור מחשבתי. למה הכוונה וכיצד זמן הדגירה (אינקובציה) משפיע על החשיבה היצירתית? מחקרים רבים מראים שאפקט האינקובציה לחשיבה יצירתית מתעצם כשעוסקים דווקא בפעולות מסיחות שאינן בעלות דרישה מנטלית גבוהה (לדוגמא, פעילות גופנית נעימה), לעומת מצבים בהם מתמקדים ומתאמצים למצוא פתרון יצירתי או כאשר מבצעים משימות נוספות, בעלות דרישות מנטליות גבוהות או לחילופין לא מבצעים כלל שום משימה.
אז איך מייצרים סביבה לאקזיט של חשיבה יצירתית? בלמידה מרחוק, בבית עצמו, בשל הנוחיות, התנועה החופשית ולוחות הזמנים הגמישים, נוצרת סביבה חיובית ומקדמת לייצור אפקט האינקובציה.
האם ניתן לבצע זאת גם בבתי הספר? אפשר ללמוד מסביבות המיוצרות בחברות הייטק, לטובת קידום "חופש מחשבתי" לעובדים (כמו משרדי גוגל בציריך). קיימים גם לא מעט בתי ספר המאפשרים סביבה נוחה לישיבה, שכיבה או תנועה. בבתי ספר אלו כל מה שצריך הוא רק לקשר בין הסביבה הקיימת, לטווחי זמנים במערכת המאפשרים לתלמידים להגיע באופן חופשי, לטובת אקזיטים לחשיבה יצירתית של עצמם, כמו גם לסיעור מוחין קבוצתי. בסביבה זו מומלץ לייצר תנאים ואביזרים שיאפשרו מגוון אפשרויות לתנועה, מנוחה ושלווה.
לסיכום, מספר המלצות לקידום חשיבה יצירתית:
למידה משמעותית מגבירה קשב, זיכרון של פרטים והבנה מעמיקה. כלים פדגוגים רבים מלמידה רחוקה מומלצים לשילוב בתדירות גבוהה יותר בלמידה בכיתה. למשל: לוח שיתופי להעלאת שלל רעיונות והמחשות של תמונות וסרטונים, חדרי בריחה וירטואליים, מצגות אינטראקטיביות.
יצירת מטלות ושאלות המאפשרות חשיבה מסועפת ומתבדרת, המעלה את הסיכוי ליצירת רעיון מקורי. גם פה - כלים פדגוגים רבים מהלמידה הרחוקה מומלצים לשילוב בתדירות גבוהה יותר בכיתה. למשל, משימות החקר באתרים חינוכיים שונים, מפות חשיבה דיגיטליות, משחקי תפקידים (ToBe).
חשיבה מתבדרת של המחנך עצמו לנלמד, מהווה השראה לחשיבת התלמידים. ניתן ללמד חשיבה יצירתית.
מורה המשתף פעולה בזמן השיעור עם רעיונות ומחשבות היוצאות מהסטנדרט, מחזק יכולת זו אצל לומדיו (בניגוד לחוסר התייחסות או ביטול מחשבות). גישה חיובית מסייעת לתלמידים להרגיש בטחון לחשוב ולהציע הצעות בכיוונים שונים, שאינם מקובלים.
יצירתיות הוא מושג רחב. כאשר מעריכים יצירתיות חשוב להתייחס למאפיינים השונים, כגון: מאפיין המקוריות –לכן חשוב להעלות שאלות: עד כמה ייחודי הרעיון? עד כמה הוא שונה מקודמיו? כיצד ליישמו?
תפיסה פדגוגית לפיתוח חשיבה יצירתית בביה"ס כחלק מתכנית הלימודים, בכל מקצוע ולא כתחום של הרחבה והעשרה.
יזימת שאלות מעודדות יצירתיות, כגון: מה אם?
פיתוח תכונות אצל התלמידים, אשר מהוות תמיכה לקידום חשיבה יצירתית: דרישה עצמית, פתיחות להתנסויות, רצון ללקיחת סיכונים מחשבתיים, סובלנות וקבלת דו-משמעויות, היכולת להתחבר ולהאמין בעבודת צוות.
* התמונות בגוף הכתבה באדיבות מכללת סמינר הקיבוצים.
