ישראל במלחמה
בכל בוקר עידו יוצא מוקדם לבית הספר, עם כוונה אמיתית ללמוד, להבין את החומר, להצליח, אבל איכשהו, היום מתחיל ומשהו משתבש. תוך שלוש שעות "משו"ב התלמידים" כבר מתמלא בהערות שמצפצפות לאמא שלו במשרד: הערת התנהגות מהמורה לאנגלית: "הפרעה". הערת התנהגות מהמורה לשפה: "עידו כבר שלושה שבועות לא התקדם עם יומן הקריאה". הערת התנהגות מהמורה לחשבון: "עידו מרעיש בשיעור".
לעידו אין קושי מיוחד ללמוד. להיפך, בכיתות הנמוכות יותר הוא קיבל ציונים מאוד גבוהים וכשהוא לומד בבית עם ההורים – הוא מבין את החומר.
אז מה קורה שם בכיתה? מה הולך שם לאיבוד, בין הילד שיוצא בבוקר, מלא מוטיבציה ויכולות, לבין הילד שחוזר בצהרים כדי לקבל מאמו פרצוף זועף ורשימה של הערות התנהגות?
בואו נתחיל לרגע את הסיפור מהתחלה ונסתכל מעט קרוב יותר: עידו יוצא מוקדם במיוחד לבית הספר, כי חשוב לו להספיק לשחק קצת במגרש לפני הישיבה הממושכת על הכיסא. המגרש ריק, הוא מתחיל לקלוע לסל, כשפתאום מגיעה חבורת ילדים מהכיתה מעליו ומשתלטת לו על המגרש. הוא נכנס לכיתה ושומע את תומר, יובל ואלון מדברים על המפגש הכיפי שהיה להם אתמול אחר הצהריים. אף אחד לא הזמין אותו. ואז אלה, שיושבת לידו בשולחן, עושה לו פרצוף ומתרחקת ממנו כשהוא מתיישב. כל כך הרבה התרחשויות, עוד לפני שהמורה התחילה בכלל לדבר. וזה עוד בלי לדבר על הזיכרון שיושב לו בראש מכל מה שקרה בין אמא לאבא אתמול אחר הצהריים. איך אפשר ללמוד ככה?
עולם שלם שהוא התלמיד שלכם
הוא לא מגיע לכיתה כדף ריק. הדברים שעוברים על התלמיד מבחינה רגשית משפיעים על לימודיו לא פחות מהיכולות הלימודיות שלו. בנוסף, היחסים הבינאישיים הנבנים בכיתה הם משמעותיים ואסור לשכוח מהם כשאנו מגיעים ללמד. ולכל העניין הזה יש גם רובד נוסף, שלישי: כל מה שהתלמיד מביא איתו מבחוץ והוא חלק ממנו – המשפחה שלו, הקהילה, התרבות ממנה הוא מגיע, יחד עם ההתנהגויות המקובלות באותה תרבות.
בכתבה זו נביא עבורכם תוצאות של מחקרים פסיכולוגיים רבים שבדקו איך מורות ומורים יכולים לשפר את הלמידה של התלמידים ואת האווירה בכיתה, בעזרת התייחסות לשלושה רבדים רגשיים של התלמיד (את המאמר המלא המרכז את כל המחקרים הנ"ל תוכלו למצוא כאן).
3 רבדים רגשיים שאסור לפספס בהוראה
1. הרובד האישי: רווחה נפשית משפיעה על הלמידה, הביצועים בבית הספר והתפתחות התלמיד
רווחה נפשית היא חלק חשוב מאוד בהצלחה ובתפקוד היום-יומי בכיתה. היא משפיעה על הביצועים האקדמיים והלמידה וחשובה גם ליחסים בינאישיים והתפתחות חברתית. היא מורכבת מתחושת העצמי (ביטחון עצמי, תפיסה עצמית), תחושת השליטה (על עצמי ועל סביבתי), תחושה כללית טובה (שמחה, סיפוק, רוגע), תפיסת יכולת ההתמודדות ותגובה בדרכים בריאות ללחץ יום-יומי.
הרווחה הנפשית של התלמיד תלויה בהבנה, ביטוי, ויסות ושליטה ברגשות, כמו גם בתפיסה והבנה של רגשות האחר (אמפתיה). כאמור, היא יכולה להשפיע על איכות ההשתתפות של התלמיד בתהליך הלמידה, היחסים הבינאישיים שלו, איכות הקשרים שלו ותגובתו לאקלים הכיתתי, אך חשוב לזכור שגם להיפך - האקלים הכיתתי יכול להשפיע על תחושת הביטחון, הקבלה, תפיסת התמיכה החברתית, תחושת השליטה שלו ורווחתו הנפשית של התלמיד.
המורה משחק/ת תפקיד מרכזי בביסוס אקלים כיתתי שבו כל התלמידים מתקבלים ומוערכים, בגירוי התלמידים להזדמנויות להצלחה אקדמית, בתמיכה וביצירת הזדמנויות לקשרים חברתיים חיוביים עם מבוגרים וחברים לכיתה (לקריאה נוספת על איך עושים זאת לחצו כאן).
כך תוכלו לבסס התפתחות רגשית אצל תלמידיכם:
2. הרובד החברתי: יחסים בין אישיים ותקשורת הם קריטיים גם לתהליך הלמידה וגם להתפתחות החברתית-רגשית של התלמיד
הכיתה היא באופן טבעי מרחב חברתי ולכן היא מהווה מקום חשוב מאוד ללמידה של כישורים חברתיים, כמו תקשורת וכבוד לאחר.
אחד הכלים הבסיסיים ללמידה של אינטראקציות בינאישיות מורכבות יותר, הוא פיתוח תקשורת ברורה וקשובה. כדי לבנות יכולת תקשורת גבוהה אצל התלמידים, יש צורך בלימוד ותרגול של אותן מיומנויות. כדאי להכניס לתוכנית הלימודים שיעורים בתקשורת וללמד מיומנויות ספציפיות, כמו איך לשאול שאלות רלוונטיות, איך להביע אי הסכמה ועוד, ואז לספק לתלמידים הזדמנויות לחזק את המיומנויות הללו, תוך כדי הלמידה. הנה כמה הצעות:
3. הרובד המשפחתי-תרבותי: למידה מושפעת מההקשרים התרבותיים של התלמיד
כאמור, התלמיד שלכם לא מגיע לכיתה כדף חלק. כל תלמיד ותלמידה הם גם חלק ממשפחה, קהילה, שכונה, בית הספר וחברה. כל ההקשרים הללו משפיעים עליו ועל מה שהוא – התרבות שלו, השפה, האמונות, הערכים וגם נורמות ההתנהגות. המון שכבות של הקשרים שונים אשר גם מתקשרים אלו עם אלו. לכן, כאשר אתם מתבוננים בתלמיד, חשוב לראות את התמונה הרחבה ולנסות לחשוב על כל ההשפעות האפשריות של כל אחד מההקשרים הללו.
בשל הפערים והשוני (במיוחד בכיתות בהן יש פערים גדולים בין התלמידים בכיתה מבחינה תרבותית) חשוב מאוד שהמורה תיצור "תרבות כיתתית", המבטיחה שילוב של ערכים, משמעויות, אמונות וציפיות התנהגות שיספקו לכל התלמידים סביבה בטוחה ומוגנת. כך תעשו זאת:
